מצווה מדאורייתא להכרית זרעו של עמלק, כנאמר בתורתנו הקדושה "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח". וקשה, שהמצווה היא "בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב", וכיצד נכרית את עמלק כשהוא עודו מסתולל בנו ומענה את אחינו ואת אחיותינו ואותנו, על זה היה דווה ליבנו, על אלה חשכו עינינו, הלוא למשמע אוזן דאבה נפשנו.
ועוד, שהגמרא בסנהדרין אומרת: שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. וספק אם נכנסנו לארץ, לפי שבגופנו אכן בארץ ישראל אנחנו, אבל בנפשנו מן הגלות עדיין לא יצאנו. ולא עוד אלא שיש המאיימים כל שני וחמישי לרדת מן הארץ, אלו זועקים דיקטטור"א דיקטטור"א ואלו זועקים תורה תורה, הצד השווה שבהם שאלה מסרבים להתגייס ואלה מסרבים להתגייס (סליחה, להתנדב), ואם כן כיצד נמלא את שורות צבאנו ונעשה מלחמה בעמלק?
ועוד, שקודם הכרתת זרעו של עמלק מצווה עלינו להעמיד לנו מלך, ובפעם האחרונה שבדקתי לא היה פה מלך אלא סתם ראש ממשלה. ואף על פי שיש האומרים ביבי מלך ישראל הוא, ישנם האומרים כנגדם שביבי אינו מלך אלא מלך מלכי המלכים, רח"ל, לפי שהם מכריזים בראש כל חוצות "אתה הראש אתה השם". וחס ושלום לומר שבשר ודם הוא מלך מלכי המלכים, אלא מה נעשה שהם משתלטים על המדינה בכוח הזרוע ומבעירים כבישים וחוסמים מדורות ואנו אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, ולא, זה לא ביבי.
ראו, מורתע אני
והנה אף אם אין היום חיוב מדאורייתא להכרית את עמלק, על כל פנים חובה עלינו להביסו ולהקריסו ולהכרית אחריתו, לפי שהוא אויב מר ואכזר, גוי עז פנים אשר לא יישא פנים לזקן ונער לא יחון, ולא יעזור כמה נספר לעצמנו שהוא מורתע ושהכול בסדר.
והנה בראש העמלקים אשר בארץ הנגב עמלקי ושמו סינוואר, לפי שמסנוור את ישראל ופושט טלפיו ואומר ראו, מורתע אני. ויש אומרים אל תקרי סינוואר אלא סינר, שישראל צמודה לסינרה של אמא אמריק"א ותלויה בה, שלולא סינר תבוא סין עם שבע ועשרים ומאה מדינות אל מועצת הביטחון של האו"ם, אל תקרי או"ם אלא עוּ"ם, ויש גורסים הוּ"ם, לפי שהוא מעמעם ומהמהם ומאיים על ביתנו, ובית בלע"ז הוֹ"ם. לפיכך אנו תלויים בסינר ולא תולים את סינוואר.
ועוד עמלקים יש המסמאים את עינינו כגון מוחמד דף, ד"ף בלע"ז חירש לפי שאנו מספרים לעצמנו שכל שנותר ממנו הוא אוזן. ומסתברא שדווקא אנחנו אוטמים את אוזנינו ואת עינינו מפני המציאות, ככתוב בספר דברים "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה", מהו היום הזה, כל יום שבו אנו אומרים שדף מורתע ואפשר לפתוח דף חדש, לפיכך נקרא שמו דף.
ועוד עמלקי מרואן עיסא שמו, מרואן לפי שהוא מר ועיסא מפני שהוא מאוס. ויש אומרים עיסא משום מה, משום שממש לאחרונה צה"ל עשה ממנו עיסה.
ועוד עמלקים רבים יימח שמם יש, כגון איסמעיל הנייה, למה נקרא שמו הנייה לפי שהוא נהנה מהחיים ולנו עושה את המוות. ועוד יש חאלד משעל, אל תקרי חאלד אלא חולד, שיושב הוא בנחת במשעול בעוד חבריו העמלקים מתחבאים כחולד במחילה, ואף על פי כן לא תהיה להם מחילה לעולם. ועוד עמלקי יש המכנה עצמו נסראללה, אל תקרי נסראללה אלא נוס־רע־יאללה, תבוא עליו מארה במהרה. ועוד עמלקים מתקראים חותים, אל תקרי חותים אלא חוטאים, וד"ל. וראש כל העמלקים שבעולם חמינאי שמו, ואל תתמה על כך שהוא פרסי, שאף המן פרסי ואף על פי כן מזרע עמלק היה ותלו אותו ואת בניו על העץ וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן יהיה לנו, בתנאי שאמריק"א תסכים.
אינו יודע בין ימינו לשמאלו
ויש לתמוה על אותה מדינת אמריק"א, שאם צמודים אנו אל סינרה מדוע אינה נוהגת בנו כאם רחומה ואין מאפשרת לנו להכרית זרעו של עמלק, ולא עוד אלא מצרה את צעדינו ומצרה על צערו של עמלק.
והנה ראיתי בפוסקים שאדרבה, הכול מתחיל מכך שאנו אומרים לאמריק"א הכניסיני תחת כנפך והיי לי אם ואחות. שאמריק"א נוטריקון אֵם־ריקה, לפי שאנו נוהגים בה כבוד ויקר והיא נוהגת בנו כנהגת שיכורה. ויש מפרשים כי אמריק"א זו רואה במלחמתנו מלחמת רשות, רשות על שום מה, על שום שאין לנו להילחם אלא אם היא נותנת לנו רשות. ועל דא אמרו רבותינו הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן, נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו.
ועוד אמרו רבותינו במסכת סנהדרין, אמר רבי יהושע אם אין ישראל עושין תשובה הקב"ה מעמיד להן מלך שגזירותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב. וחס ושלום לומר שביידן הוא המן, אלא יש לדייק שגזירותיו קשות כאוזן המן קנויה שנדחפה למשלוח מנות לא משהו, כנאמר והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש.
ואותו ביידן שמו ג'ו, אין ג'ו אלא ג'וזף, ואין ג'וזף אלא יוסף, שבתחילה אכן העלנו מן הבור אבל עכשיו מבקש למוכרנו ביד אויבינו, כנאמר וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף.
ואל תתמה שהקב"ה נותן בידו הרשות לנהוג בנו ככה, שהרי ראינו שהקב"ה מעמיד לנו מלך שגזירותיו קשות על מנת לעוררנו לתשובה. ועוד שהקב"ה חס על אמריק"א ועל מלכה, כפי שאמר ליונה הנביא, ואני לא אחוס על נינווה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים־עשרה ריבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, מי הוא זה ואי זה הוא אשר אינו יודע בין ימינו לשמאלו, הווי אומר זה ביידן.
ואם ביידן מבולבל הרי יועציו אינם כן, ואיש יהודי יש בוושינגטון הבירה ושמו אנתוני בן דונלד בן מאיר איש שמאלני, ומדוע נוהג הוא כאסתר אשר אין מגדת את מולדתה ואת עמה. ואם בלינקן כאסתר הוא מדוע אין אומרין לו אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו. ואל תתמה על כך שאסתר היא נקבה ואילו בלינקן זכר, לפי שאמריק"א אינה מבדילה עוד בין המינים, כנאמר ולמינים אל תהי תקווה, ודוק.
ולפי שבלינקן אינו מבחין בין נקבה לזכר לא זכר מי הוא ומנין הוא בא, ואינו מתייצב בפני המלך לומר לו את מאמר אסתר, כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באובדן מולדתי. ולא עוד אלא שאותו בלינקן הוא הוא אשר פועל לאובדן מולדתנו, ואינו מניח לנו למחות את זכר עמלק ולקיים את הנאמר ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם.
ואנחנו לא נדע מה נעשה, ואין לנו אלא להתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו, ולתלות עינינו בצור גואלנו, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו והנפרע לנו מצרינו, ולהיקהל ולעמוד על נפשנו עד אשר ייתן אלוקינו את אויבינו בידינו, וליהודים תהיה אורה ושמחה וששון ויקר, ונכרית את זכר עמלק וגם את יחיא סינוואר.
לתגובות: [email protected]
***