לכבוד פורים: ישיבת צביה כרמי קטיף מפרסמת שיר חדש: ישנו עם אחד. "8 שנים ישב הלחן הזה וחיכה. לחן שהופיע כתוצאה מלימוד מאמרו של הראי"ה קוק זצ"ל 'עד דלא ידע' במאמרי הראי"ה", מספר הרב רענן זהבי ראש ישיבת צביה כרמי קטיף בשיחה עם ערוץ 7.
לדבריו, "במהלך שנה שעברה, בין ההפגנות והמחלוקות, השמעתי את הלחן לתלמידי אורי שמואל גרינוולד, בן מחזור ב' של ישיבתנו, ישיבת צביה כרמי קטיף. בפורים תשפ"ג, אחרי עיבוד וליטוש זכינו, כל בני הישיבה, לשיר אותו יחדיו בפעם הראשונה, אך מאז לא פעלנו ממש להוציאו".
הוא מוסיף, "זעקת ה'אחד' של שמחת תורה גמלה בליבנו את ההחלטה להוציאו לאור. הרצון העז של כולנו לקחת חלק ב'לך כנוס' את כל עמנו לארצנו, ב"לך כנוס" את כל עמנו היושב בארצנו, המריץ אותנו לפנות לאביחי פז גרינוולד שממש לפני מספר ימים פינה הכול על מנת שהשיר יצא לאור עוד לפני פורים ועל כך תודתנו הרבה לאביחי".
הרב זהבי מרחיב על הקשר בין השיר לבין ימי המלחמה. "שנים רבות עוד ידובר ויסופר על ה'ונהפוך הוא' שעברנו תוך 13 ימים בלבד, מיום הכיפורים תשפ"ד ליום שמחת תורה תשפ"ד, מצעקות זה על זה לזעקות זה למען זה, מתחושת פירוד איומה לאהבה ואחדות אדירים ובלתי נתפסים.
שאגת ה'אחד' בבוקרו של שמחת תורה, לעזרת אחינו בעוטף עזה, הלכה והתעצמה מיום ליום. המלחמה באויבנו מדרום ומצפון חוללה וממשיכה לחולל בתוכנו אחדות אמיתית. אך דא עקא, האחדות הזו מתגלה מתוך הכרח חיצוני, מתוך נוראות המלחמה שנחתה עלינו בעל כורחנו. מה עושים? כיצד הופכים את האחדות מ'הכרח' לאחדות מרצון?
התשובה מונחת ערוכה, בימים ההם בזמן הזה, קריאתה האדירה של אסתר המלכה למרדכי 'לך כנוס את כל היהודים' הופכת את האחדות שנולדה מ'הסרת הטבעת' לאחדות מאהבה גדולה, מבחירה חופשית. הלחן למילותיה המכוננות של אסתר מבקש להיות חלק מקריאתה שנמשכת מאז ועד היום.
יהי רצון שהמילים והלחן הללו יצטרפו לשאגת ה'אחד' ההולכת ומתעצמת בחיינו מאז שמחת תורה תשפ"ד ונזכה ל'ונהפוך הוא' כבימי מרדכי ואסתר. מחיל אל חיל", מסכם הרב זהבי.