מחנה פליטים ברפיח
מחנה פליטים ברפיחצילום: פלאש 90, Abed Rahim Khatib

1

היה זה דווקא בני גנץ שבמהלך ביקורו הלא כל כך ממלכתי בארצות הברית אמר למארחיו כי אם ישראל לא תכבוש ותטהר את רפיח, היא תהיה דומה לכבאים שכיבו שמונים אחוזים מהאש. המשל קולע והנמשל ברור.

אם השארת ולא כיבית עשרים אחוזים מהאש, היא לא תתייצב על שטח מוגבל אלא תחזור ותתפשט על מאה אחוזים מהשטח. בדומה לכך, אם ישראל רוצה למנוע את התאוששותו ותקומתו מחדש של חמאס כארגון ששולט על עזה ומחזיק צבא טרור מסוכן וקטלני, היא לא יכולה לוותר על הכחדתו. כי מארבעה גדודים שנותרו ברפיח ועוד שניים ששרדו במרכז הרצועה יכול צבא הטרור החמאסי לצמוח מחדש בתוך זמן קצר – אפילו אם מנהיגיו הנוכחיים יחיא סינוואר ומוחמד דף יצאו מהתמונה, בטח ובטח אם הם ישרדו כדי לחגוג את ניצחונם.

ישראל חייבת לכבוש את רפיח ולמגר את כוחות חמאס שם. לא ברור למה לא עשינו את זה כבר לפני חודשיים־שלושה. למה שוחררו רבבות חיילי מילואים לבתיהם ולמה הוצאו מעזה אוגדות שלמות עוד לפני שנורתה הירייה הראשונה בתמרון הקרקעי לכיבוש העיר הדרומית ביותר ברצועה. וככל שחולף הזמן כך נערמים עוד ועוד מכשולים.

2

כאשר הצורר סינוואר קבע שלא יתנהל משא ומתן כל עוד ההתקפה הישראלית נמשכת, התגובה הממשלתית הגלויה הייתה נחרת בוז ודחייה מכול וכול. אבל למעשה עולה החשש שישראל הסכימה להפסקת אש דה־פקטו, לכל הפחות בגזרת רפיח ולכאורה גם במחנות המרכז. מסבירים לנו שאי אפשר לתקוף ולכבוש את רפיח באופן מיידי בגלל החשש לשלומם של כמיליון ויותר אזרחים בלתי מעורבים שנמלטו אליה. אבל משום מה גם את גדודי החמאס שנותרו במחנות המרכז אנו נמנעים מלתקוף, מה שמעורר את השאלה האם יכול להיות שבפועל ישראל מקבלת, ולו באופן חלקי, את הדרישה להפסיק את האש בזמן המשא ומתן? ואם הגורם המעכב הוא האוכלוסייה האזרחית, מדוע איננו פועלים להרחקתה מאזור הקרבות כפי שעשינו בעזה?

אומרים לנו שלא כדאי לצאת למתקפה בימי רמדאן, כדי לא לגרום להתפרצות זעם של המוני מוסלמים שיצטרפו למערכה נגדנו ויחוללו עימות רב־זירתי. הטענה רחוקה מלשכנע. הרי הערבים מעולם לא כיבדו את החגים והמועדים שלנו, לא כשתקפו אותנו ביום הכיפורים תשל"ד ולא כשטבחו בנו בשמחת תורה תשפ"ד, אז מדוע עלינו לכבד את החגים שלהם? ובכלל, האם לא ברור כבר שהדרך לרסן את המוסלמים היא לא להפגין פחד מפניהם אלא להפך – להטיל עליהם אימה?

עילה נוספת לדחיית ההתקפה היא התנגדות ממשל ביידן. בחלוף חמישה חודשים לטבח, וכשישראל מגלה היסוס ודחיינות, אין פלא שממשל ביידן, למרות תמיכתו החד־משמעית בישראל בתחילת המלחמה, מנסה כעת למשוך את השמיכה בהתאם לאינטרסים שלו. כמה חבל שאנחנו מורחים את המלחמה הזאת זמן רב כל כך, כאילו לא התנסינו בכך שהלגיטימציה שישראל מקבלת לפעולותיה הצבאיות פוחתת והולכת ככל שחולף הזמן. ראש הממשלה נתניהו מגלה נחישות בהתבטאויותיו ומבטיח שוב ושוב שתורה של רפיח בוא יבוא, אבל העיכוב המתמשך מטיל צל של ספק על הצהרותיו.

3

לקשיים ולצרות שידענו בשנה האחרונה, לפני הטבח ואחריו, יש גם תופעות לוואי חיוביות. אחת מהן היא פריצת הדרך של ערוץ 14 בשנה האחרונה, שבה הפך מתחנת טלוויזיה נישתית ודלת צפייה לערוץ אקטואליה לגיטימי שאין לו מה להתבייש מול מתחריו ברמתו המקצועית, ושרק ערוץ 12 עולה עליו במספר הצופים בשידוריו.

מי שלא רוצה להתבאס מאווירת הדכדוך והתבוסתנות השוררת בערוצים המתחרים, כדאי לו להתרגל לצפות במהדורת החדשות היומית של ערוץ 14 בהגשת שרון גל ומגי טביבי. ברוח אמרתו של משה דיין על מפקדים בצה"ל, שהוא מעדיף לרסן סוסים דוהרים מאשר לדרבן שוורים עצלים, אפשר לומר שבערוץ 14 עוסקים בדרבון של סוסים ושוורים כאחד, בעוד בשאר הערוצים עסוקים בעיקר בלרסן.

בפאנל הפרשנים המעניין והמגוון של ערוץ 14, אחד הפרשנים המובילים הוא האלוף במילואים יפתח רון־טל, מי שהיה בעבר מפקד זרוע היבשה. כבר שבועות רבים שגרונו של רון־טל ניחר מלהאיץ בשוורים העצלים ולדרבן אותם לפתוח כבר בפעולה הקרקעית ברפיח. ערב ערב חוזר האלוף רון־טל וזועק מדם ליבו כי גם מי שרוצה לפני כל דבר אחר לשחרר את החטופים, עליו להבין שרק הידוק החבל על צווארם של חמאס וסינוואר יוכל לגרום להם ללכת לעסקה.

עוד אומר רון־טל וחוזר ואומר שישראל חייבת להיות הגורם שמחלק לאוכלוסיית עזה את הסיוע ההומניטרי, ולשם כך עליה להקים ממשל צבאי. כל עוד זה לא קורה, אנשי חמאס נכנסים אל הוואקום השלטוני ומשתלטים על משאיות הסיוע. וכל עוד האוכלוסייה האזרחית בעזה תלויה באנשי חמאס כדי לקבל את צרכיה הבסיסיים והחיוניים ביותר, חמאס מנצל זאת כדי לשמר את מעמדו כגורם השלטוני, גם כאשר הפרלמנט שלו הפך לחצץ וראשיו מתחבאים במנהרות.

"גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית" אמר שלמה המלך במשלי. "כל מי שהוא מתחיל במצווה ואינו גומרה קובר את אשתו ואת בניו" נאמר במדרש רבה. אנו עלולים חלילה לקבור עוד הרבה נשים וילדים, וגם בחורים וזקנים, אם לא נדע לסיים את מצוות מחיית עמלק של דורנו.

הציבור בישראל מבין ששלב ניקוי השטח ממחבלים בודדים שמתחבאים כעכברים במחילות ובמנהרות ומגיחים משם מפעם לפעם צפוי לקחת זמן רב. זו הסיבה לכך שהדיבורים על מלחמה שתיקח זמן רב, אולי אפילו שנים, התקבלו בהבנה. אבל השלב הראשון, שלב המתקפה העצימה וההשתלטות על כל שטח הרצועה, היה צריך להסתיים כבר מזמן. כל יום שבו רפיח עוד לא נכבשה מטיל צל כבד של ספק על הנחישות שלנו ועל יכולתנו לסיים את המשימה. כל יום שחולף בלי התקרבות משמעותית אל הניצחון המוחלט מחזק את שרידי חמאס המתחבאים במחילותיהם ומזמין לחצים ממדינות העולם, שגם אלה מהן המתיימרות להיות ידידותינו לא אוהבות לראות אותנו מנצחים.

4

מכל האומות שהרעו לעם ישראל והציקו לו לאורך ההיסטוריה, היחס לעמלק מחמיר במיוחד. רק עליו נצטווינו למחות את זכרו מתחת השמיים. בתיאור ההתנפלות של עמלק על ישראל בדרך בצאתם ממצרים מתוארים מעשים חמורים במיוחד כמו היטפלות לחלשים ולנחשלים, התעללות מינית ומעשים סדיסטיים שונים. פרט לכך מודגשת בדברי חז"ל המובאים ברש"י העובדה שעמלק בהתקפתו החצופה הרס לישראל את ההרתעה.

לאחר קריעת ים סוף וטביעתו של חיל פרשי מצרים, המעצמה הגדולה של אותם ימים, נפלה אימה משתקת על כל אויבי עם ישראל והושגה הרתעה שהייתה יכולה לייתר את הצורך במלחמות נוספות. כמו שנאמר בשירת הים – "אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען". הם הבינו שלעם ישראל יש נשק הרסני לא קונבנציונלי – אלוקי ישראל הנלחם את מלחמותיהם. אך כמו במשל על אותו סכל שקפץ לתוך אמבטיה רותחת ולמרות שהוא עצמו נכווה הצליח לקרר אותה לאחרים, כך עמלק תפס את ישראל ברגע של רפיון והסתר פנים אלוקי, ובכך הרס את ההרתעה. לכן הדרך לשקם את ההרתעה היא לגבות מעמלק מחיר כבד מנשוא, שבעקבותיו נחזור למצב שבו העמים מבינים שלא כדאי להתעסק איתנו.

בדומה לכך, החמאס בהתקפתו על ישראל יצר תחושה שאנו פגיעים והרס לנו את ההרתעה. כל דבר שהוא פחות מהכחדה טוטאלית שלו, כארגון שלטוני וכארגון צבאי לוחם, יותיר אותנו במצב שבו כל זב חוטם או חות'ים מעז לתקוף ולהפיל בנו חללים. נתניהו, גנץ, גלנט, הרצי הלוי – אל תהיו כשאול המלך שהתרשל במצוות מחיית עמלק ואיבד את מלכותו. הסירו את המכשולים, סלקו את החסימות, סיימו את המלאכה.

לתגובות: [email protected]

***