א. ובחרת בחיים
אחד מיקירי ירושלים של מעלה בדור הקודם, היה דודי-זקני החסיד הנודע רבי נטע ציינווירט זצ"ל, שבכל פעם שהיו נערכות בחירות בארץ ישראל, היה נעמד בפתח השטיבלאך המפורסמים "זכרון משה" בשכונת גאולה הירושלמית, וממריץ את המתפללים ללכת קודם כל להצביע בקלפי ורק אחר-כך להתפלל, כך שמעתי לא פעם מאחייניתו שתבלחט"א - אמי מורתי שתחי'.
סיבתו עמו - להגדיל את הכוח החרדי בממשל, לעמוד איתנים נגד חוקים אנטי דתיים ולפעול להגדלת פעילות התורה והמצוות בארצנו הקדושה - כשיטתו הידועה והמפורסמת של הרבי.
יום ראשון בתחילת השבוע שחלף, אני שוהה בארצנו הקדושה לביקור קצר. בתיבת הדוא"ל נוחתים עוד ועוד מכתבים והודעות על הבחירות שמתקיימות היום לנשיאות רוסיה, מספר וכתובת הקלפי ופרטים נוספים אחרים - וזאת בהמשך למספר שבועות שהגיעו הודעות כאלו ואחרות בקשר לבחירות, כולל אפשרות הצבעה בכל מקום בעולם, במידה ואני לא שוהה כעת ברוסיה. (אגב, הלוואי וגם בישראל הייתה אפשרות שכזו).
החלטתי לנצל את השקט הירושלמי מוקדם בבוקר, ובמרחק יחסית קצר ממקום שהותי, הגעתי ל'חצר סרגיי' המפורסמת במגרש הרוסים שבמרכז ירושלים. 8 בבוקר, פתיחת הקלפי, שומר דובר רוסית מקדם את פניי, לא מבין מה ליהודי חרדי במקום הזה, אך לאור הדרכון הרוסי ולאחר בדיקה ביטחונית מדוקדקת הוא מראה לי באדיבות את הדרך לאולם ההצבעה. נכנסתי, מסרתי פרטים, והצבעתי - ואולי הייתי הראשון מתוך כמה אלפים שעשו זאת במהלך היום, גם בתל אביב ובחיפה.
בהמשך היום אף קיבלתי פנייה אישית כרשום בחברה קדישא במוסקבה, עם תזכורת ללכת להצביע - שלחתי תמונה שלי בקלפי, וההודעות פסקו.
בבחירות מאין אלו כמובן אין שום מצווה, בוודאי לא השפעה כזו או אחרת, אלא מילוי חובה אזרחי גרידא.
ב. בבריתו של אברהם אבינו
כשבאתי לבית הכנסת מיד אחר-כך, ראיתי בכניסה קבוצות-קבוצות של אנשים העומדות ודנים בחדשות האחרונות, שמזה שבוע ימים אחינו בני ישראל בארץ הקודש דינם בהן מתוך שמחה והתרגשות: יהודי קשיש בא בימים, ראש ישיבה נערץ, זכה להביא לעולם ילד חדש, בשעה טובה ומוצלחת ובמזל טוב!
כשאני הקדשתי מספר דקות בבחירת איש בן 71 לנשיאות של עוד 6 שנים למדינה הגדולה בעולם - ישב באותה שעה במרחק אלפי ק"מ יהודי ישיש בן 88, כשהוא מחזיק על ברכיו את ילדו הרך והראשון בן 8 ימים ומכניסו בבריתו של אברהם אבינו!
הקשבתי לאחד המתפללים שהגיע הישר מבית הכנסת, בו נערכה הברית בשעה 8 בבוקר בדיוק. הוא תיאר את ההתרגשות, את מאות המשתתפים שעמדו והקשיבו איך היהודי זוכה להעניק שם לבנו - על שם אביו שנפטר לפני למעלה ממאה שנה - חיבור דורות בלתי נתפס! מאורע נדיר, שכמותו היו מעטים מימות אברהם אבינו, שיהודי בגיל כזה מביא ילד לעולם.
לפני שש שנים, לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה, התחתן ראש ישיבת 'היכל התורה' בירושלים הרב צבי קושלבסקי פעם נוספת, אז היה בן 82 ואשתו בת 50. במהלך שנות נישואיו, טרם זכה הרב קושלבסקי להביא ילדים לעולם. ראיתי צילום מתוך אחד מספריו בו הוא כותב בהקדמה: "ואני תפילה שאזכה להמשיך לשבת בבית ה' כל ימי חיי ללמוד וללמד לשמור ולעשות, בבריות גופא ונהורא מעליא, זרעא חיא וקיימא, זרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתגמי אורייתא, יחד עם נוות ביתי מנשים באוהל תבורך תחיה".
הוא לא התייאש אף פעם, תמיד האמין שזה יקרה והוא יזכה להיות אב מאושר לילד משלו, והנה זכה לראות במוחש איך כאשר אדם בוטח באמת בה', הדבר משפיע עליו הרחבה והשפעה בחייו האישיים. וכפי שהרבי כתב לאדם, שככל שיגדל הביטחון שלו בה', כך תגדל גם ההצלחה של הטיפול הרפואי.
אכן, כפי שסיפר אחיינו, הדוד הסתייע בהתפתחות עולם הרפואה. התורה אומרת 'ורפא ירפא' - זו חובה מבחינת התורה להתרפא ולעשות את כל ההשתדלויות, וכשזה קיים מבחינה רפואית - חובה שלנו לעשות זאת. הרפואה בפרט בנושא הזה של פוריות הביאה ברכה לעולם. אנשים שלא יכלו ללדת - יכולים היום לחבוק ילדים שלהם. ארגונים ורופאים בתחום הזה, הם השליחים של בורא עולם להביא את השמחה הכי גדולה למשפחה יהודית.
כל הנ"ל היה בבוקר. בערב כשהגעתי שוב לבית הכנסת והפעם לתפילת ערבית - קולו של שליח הציבור היה מוכר לי מאי-שם. הזכיר לי נשכחות, צף בי מה שכתבתי בבמה זו בשבוע שעבר, ובשיחה איתו אף עלו בי זכרונות מחג הפורים בילדותי.
התפילה הסתיימה, הציבור עזב אט-אט, מפנה את המקום למתפללים החדשים, ואני מחכה בסבלנות לפגוש את החזן שקולו מהעמוד הוא אותו קול מלפני כארבעים שנה, בחיידר הירושלמי, בשיעור הראשון שלי בגמרא, במסכת בבא מציעא!
ר' ישעי' אינגבר, יהודי חם שהחסידות בוערות בעצמותיו. 'זאגט דער הייליגער תנא פון די משנה אַ דין' - היה פותח כל משנה בגמרא, כשהוא לבוש בחליפה וחגור בגארטל. אין סתם תנא או אמורא בגמרא. כל אזכור שלהם הוא מקדים בתואר 'הייליגער תנא' (תנא קדוש). עם כל הסבר רש"י ותירוץ של תלמיד - הוא שש ושמח. את כל מה שאפשר עשה, כדי להכניס בעצמותינו את קדושת כל אות ותג בתורה הקדושה - בוודאי שלא אשכח את קולו!
לחצנו ידיים, ובמאור פנים שמח הוא קידם את פניי והעלנו מעט זכרונות. ואז סיפרתי לו: "אני נזכר כעת ב'קידוש לפורים' של אביכם"...
זה היה מחזה מיוחד בכל חג פורים, במהלך ה'טיש' של הרבי מבאיאן שליט"א, היה מוזמן החסיד הישיש הרב בן ציון אינגבר ע"ה לערוך 'קידוש'. "הוא עוד עשה זאת בצעירותו אצל האדמו"ר ה'אביר יעקב' מסאדיגורא", מספר לי מחנכי רבי ישעי' שיחי' על אביו.
זהו קידוש שונה מכל שבת וחג. הוא ללא גביע, ולאחר שתייה של הרבה יין. כבר מדורות רבים ועתיקים נשתמרו נוסחאות שונים, שכל מטרתם להגביה את הציבור בחיוכים ושמחה של מצווה בחג הגדול - בשילוב רצינות וחכמה יהודית.
קצת מתוכו אני זוכר: "יום השישי ויכולו השמים / כבודו מלא עולם, משרותיו שואלים זה לזה איה / שרה אשתך / כגפן פורייה בירכתי ביתך / ובשעריך והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי / ה' אלוקיך אשר הוצאתיך ממצרים גאלתנו ה' אלוקינו / ואלוקי אבותינו, לא לידי מתנת בשר / ודם צפרדע כינים ערוב דבר / וחרב ורעב ויגון ואנחה ביום מנוחתנו / והראינו ה' אלוקינו בנחמת ציון עירך / ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך / והדליקו נרות בחצרות קדשך / וקבעו שמונת ימי פורים אלו להודות ולהלל לשמך הגדול / כי אתה אלוקים אמת / ודברך אמת וקיים לעד. ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הפורים"!
תמונת השבוע שלי: עַם מרדכי!
"במגילת אסתר נכתב: "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם מרדכי; ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי".
דבר זה נראה בלתי הגיוני! אם אדם אחד פגע בחברו, גם אם הלה כועס, האם ינקום בעם כולו שממנו בא הפוגע"?!
כך פתח אתמול את דבריו הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, בבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה" בשידור חי לאירוע תפילה שנערך באותה שעה - שעת מנחה של צום תענית אסתר (מוקדם) ברחבת הכותל המערבי, למען שחרור החטופים, הצלחת הלוחמים ורפואת הפצועים.
והמשיך בדבריו: "אולם הבה נתבונן היטב בלשון הפסוק: "היהודים... עם מרדכי". המן הבין שהיהודים קשורים במהותם למרדכי, נשיא הדור. מרדכי הוא שנטע בהם את האמונה בה' ואת הדבקות במצוותיו. סירובו להשתחוות להמן משפיע למעשה על כלל ישראל שאף אחד מהם לא יכרע ולא ישתחווה".
"כך גם יש לפרש את דבריו של מרדכי על הגזירה: "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו". מדוע מתאר מרדכי את הגזירה בתור מאורע שקרה לו? והרי לו עצמו לא קרה דבר! הוא היה שר מכובד ושופט בחצר המלוכה, ולא נשקפה לו כל סכנה. אלא שמרדכי חש כי מה שקורה לכלל ישראל, קורה גם לו עצמו".
המן הבחין היטב בכך שמרדכי שלפניו איננו אדם בודד, אלא מייצג את עם ישראל כולו, בהיותו ראש הדור ולבה של האומה. למעשה, האחדות הנפלאה שהפגינו ישראל בתקופת הגזירה שקדמה לנס פורים, כאשר איש לא המיר את דתו וניסה לברוח - נבעה מהתלכדותם סביב מרדכי. מסירות נפשו ואסתר נתנה את הכוח לכולם".
"הרי 'ישראל ערבים זה לזה': מה שקורה לאחד מאיתנו - קורה לכולנו. אם כאשר יהודי עובר חלילה עבירה, הדבר משפיע על הכלל, בדומה לאותו נוסע שקודח חור בספינה ומסכן את כל יושביה; על אחת כמה וכמה, שכאשר יהודי מקיים מצווה, הוא מסייע לכלל ישראל ומכריע את כולם לכף זכות, שהרי מרובה מידה טובה ממידת פורענות".
במגילה נאמר כי "הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור". עלינו לראות בה סיפור נצחי ורלוונטי, ואז נזכה לראות נסים גדולים גם בדורנו. גדולים אף יותר מאשר בימים ההם.
גוט שבת וחג פורים שמח!