באולפן ערוץ 7 מתארח דן ענתבי המספר על חתנו, אוריאל ברוך ז"ל, שצה"ל הודיע כי נרצח בידי מחבלי חמאס וגופתו מוחזקת בידי הארגון.
על ההודעה לפיה חתנו נרצח מספר דן כי משמעותה של הודעה שכזו היא שינוי פרק נוסף לאחר שבשלושת השבועות הראשונים היה אוריאל מוגדר כנעדר, ולאחר מכן מסמכים שחלקם חסויים הוכיחו כי הוא חטוף. לאחר חודשים נוספים של תקווה לשחרורו משביו הגיעה ההודעה המסתמכת על ממצאים מודיעיניים שהמשפחה לא קיבלה מידע אודותיהם הוכרז אוריאל כחלל.
דן מספר כי למשפחה נאמר שקיים סרטון החושף מה אירע לאוריאל ז"ל ברגע האמת. המחבלים, הוא אומר, תיעדו במצלמותיהם את רגע הרצח. זאת בעוד המשפחה עצמה נחשפה לסרטונים בהם נראה אוריאל כחצי שעה לאחר האירוע כשהוא מוטל על הכביש ומאותו תיעוד לא ניתן היה לקבוע אם הוא חי או מת. "לדברי הצבא הם קיבלו או מצאו סרטון שמראה את הפעולה עצמה ואת המצב של אוריאל ועל בסיס זה ישבו הרבנים והמומחים והכריעו שהוא לא בין החיים וגופתו נלקחה".
אוריאל היה ממשתתפי המסיבה וכשהחלה המתקפה הוא החל להימלט ולמעשה נרצח כשהיה ברכב. "הייתה לנו תקשורת אתו ועם חבר. החבר התקשר לרעייתו בשש וחצי כשאוריאל היה נוהג. החבר אמר לאשתו שהם בורחים כי יש טילים באוויר. הם לא הבינו שיש מחבלים על הקרקע. תוך כדי נסיעה הוא צרח אוריאל סע מהר, יורים עלינו. באותו רגע התנתקה השיחה. השכנה שגרה בסמוך לבת שלי רצה אליה וסיפרה לה. הבת, רחלי, התקשרה לבעלה שלא ענה לה, התקשרה לטלפון של החבר, מיכאל הי"ד, וענה לה מישהו שצעק לה 'אללא הוא אכבר' בשמחה וצהלה וסגר את הטלפון, ואז נפל לה האסימון שמשהו אחר קורה וזה לא רק צבע אדום. זה היה הקשר האחרון. חיכינו שעות בתקווה שאולי הם התחבאו בין העצים או במערות. זו הייתה התקווה אבל משבושש היום ופרסמו שמי שיש לו נעדר מהמסיבה ייגש למשטרה, עשינו את זה ומאותו יום זו הייתה הציפייה עד שלשום".
ממשיך דן ומספר כי בסרטון שאליו נחשפה המשפחה נראה אוריאל כשרגלו תפוסה בחגורת הבטיחות של הרכב, מה שעורר תאוריות שונות, אולי ניסה להימלט ורגלו נתפסה והוא נפל והתעלף. המשפחה חשבה שיתכן וכמי שמתעלף ממראה של דם, אוריאל התעלף כי ראה את חברו ההרוג, או שאולי עשה את עצמו הרוג ולאחר מכן נמלט, שכן בהמשך נראה באותו מקום רק הקפוצ'ון שלו. "זה היה שביב התקווה האחרון שאולי הוא בחיים", מספר דן.
"היינו בתהליך נוראי של שישה חודשים שבהם חיכינו והתפללנו, וכשהודיעו שאוריאל נרצח זהו, לובשים את האבל. עד היום לא היינו עצובים. היינו כואבים. מאוד ביקשתי לא להשתמש במילים של עצב ושרידות כי אנחנו חיים וכואבים. אנחנו לא עצובים כי אין לנו סיבה להיות עצובים, אנחנו לא באבל וגם לא בשמחה, אבל כשהודיעו שהוא נרצח החלפנו את הכאב בעצב, שזה יותר קשה. הכול בא במהירות, צריך לארגן קריעה ושבעה מהרגע להרגע, כך שההלם הוא שבר נוסף".
דן מספר כי משפחתו המצפה לפעולה ממשלתית בכל דרך שתשיב את גופתו של אוריאל, משתתפת בעצרות, אך במחאות המשפחה לא משתתפת. "זו לא העת ולא המקום להביע מחאה. אנחנו רוצים אותם כאן ועכשיו ואני רוצה שלבת שלי יהיה קבר לבכות בו ושהנכד שלי יידע שאבא שלו כאן, הוא הרוג מלכות וזה דבר מקודש בעיניי. אני מלווה משפחות שכולות של חללי צה"ל כבר 42 שנה, אני מבין מה משמעות חלל צה"ל והיום אני מבין מה המשמעות של הרוג מלכות ואני רוצה שהנכד שלי יכיר בזה".
בשלב זה החליטה המשפה שלא לקיים הלוויה לאוריאל על אף שהייתה הצעה לקיים הלוויה לקפוצ'ון המגואל בדם. המשפחה התנגדה "כי גם באבל צריך להיות היגיון וההלכה לא חד משמעית בעניין. עבורנו זו פרצה שהשתמשנו בה כדי שלא לעבור את התהליך הזה. אולי עדיף לחכות עד שיביאו גופה ונקבור גופה או חלקי גופה שנדע שמשהו ממשי נמצא באדמה ולא קפוצ'ון".
בפנייה למשפחות החטופים הנרצחים ונופלי המערכה אומר דן כי מדובר בניסיון קשה שעובר על כולנו ותקוותו שהחיים ישובו לביתם בשלום והנרצחים יובאו לקבר ישראל. חשוב לו לזכור ולהזכיר את החיבוק שעם ישראל בארץ ובעולם מעניק למשפחה. למי ששאל אותו איך הוא עובר את הימים הללו השיב דן שאת הכוחות לקום בבוקר הוא מקבל מהאמונה בקב"ה ומהחיבוק של העם והרצון לתמוך במשפחה. "זו האחדות האמיתית, אהבת החינם האמיתית שעליה חונכנו ועליה גדלנו, אז אם מפרסמים שלטי 'ביחד ננצח' שיתכוונו לזה".
"הייתי רוצה לראות בממשלה אחדות אמיתית, ואת זה אנחנו לא כל כך רואים וזה קצת מערער אבל הכול זז הצידה לעומת מה שאנחנו חווים. כעת אין לי זמן לכעס. אני צריך לטפל בילדה שלי ובנכד שלי", אומר דן.