אם יש מישהו שחושב שתגובת היועמ"שית לבג"ץ וההחלטה הדרקונית בעקבותיה - צו ביניים שניתן בזריזות מופלאה והמורה להפסיק לאלתר את תקציבי הישיבות - יגרמו אפילו לבחור ישיבה אחד להתגייס, יש לי דונם במיקום מצוין על הירח למכור לו במחיר מציאה.
אולי כדאי לעשות קצת סדר בכל הרעש, כי האזרח הממוצע, זה שזועם (לא מעט בצדק) על העדר השוויון, בדרך כלל לא מכיר את הניואנסים ולא מבין את המשמעות של כל צעד. בשורות הבאות אנסה להסביר.
תקציב ללימוד התורה במדינה שמתקצבת גם תיאטרון ותאגיד שידור, במדינה שמתקצבת נבחרת כדורגל כושלת ופנסיות תקציביות בעשרות מיליארדי שקלים בשנה לקצונה שחתומה בין השאר על אירועי השביעי לעשירי והקונספציה, היא לא "הטבה לחרדים", היא סוג של כבשת הרש.
משלמי המיסים החרדים (ויש לא מעט כאלו, וכותב השורות בתוכם) מבכרים שהכסף שלהם יגיע לידי לומדי תורה, זה התיאטרון והמוזיאונים שלנו. זו האקדמיה למדעי הרוח שאנחנו רוצים לסבסד.
אין בין זה ובין גיוס לצבא ולא כלום. הקישור העקיף נובע מהצורך לייצר סנקציות. לצורך העניין, לא אכפת לי שהממשלה תתקצב את הישיבות כגוף מקצועי ללימוד תורה, מבלי להתייחס לתלמידים או למצבם האישי והחוקי.
יש את הסוגייה הנפרדת של שוויון בנטל. זו סוגיה רגישה וכואבת, זו סוגיה שאכן צריכה פתרון, וגם כאן כדאי לומר כמה מילים.
ראשית, זמן מלחמה הוא התזמון הכי גרוע לקיים דיון בנושא. משום שהדיון לא רציונלי אלא אמוציונאלי, משום שמה שלא הגיע לפתרונו במשך שבעים וחמש שנה לא יתחולל פתאום בזבנג וגמרנו.
שנית, כשמדובר בתהליך חברתי - וגיוס לצבא של אוכלוסייה שעד לפני זמן לא רב חלקים גדולים בה ראו בו צבא שמד, הוא לחלוטין תהליך חברתי מורכב - אי אפשר לחולל אותו באמצעי קסם של חקיקה או החלטה משפטית. חובבי הז'אנר יוכלו להביא דוגמה מהניסיון החקיקתי והשיפוטי הכושל למגר את האפליה הגזעית בארה"ב בשנות החמישים והשישים, תהליך חברתי שהצליח רק אחרי עשרות שנות חינוך (ויש שיאמרו שעדיין לא הושלם).
שלישית, בג"ץ, היועמ"שית, אחים לנשק, יאיר לפיד, בני גנץ, איווט ליברמן - כל אלו לא מעוניינים בשום אופן שסוגיית הגיוס תבוא על פתרונה. חוזר שנית: אין להם שום רצון כזה. עבור חלקם מדובר אפילו באסון אלקטורלי, אם חלילה וחס החרדים יתגייסו. הם יודעים ובונים על זה שההתנהלות שלהם והצורה בה הדברים מתרחשים לא יובילו בשום אופן לפתרון מעשי, והם מקווים ומצפים שזה יוביל להפלת הממשלה ולפירוקה, בתקווה שהחרדים ייאלצו לרוץ לזרועותיהם ולהתחנן למחילת גיוס.
נכון, הם הצליחו לגייס לקמפיין לא מעט קולות בציבור הדתי לאומי והימני, שהאמינו בתמימותם שאכן יש כאן מאבק משותף. אותם אנשים טובים שכחו רק לוודא עם הגנצים למיניהם שביום שאחרי, אם החרדים יפנו אל הרמטכ"ל לשעבר, הוא לא ייתן להם "דף ריק עם החתימה שלו למטה", כמו שהבטיח בזמנו.
אישית אני סבור שחרדי שאינו לומד צריך להתגייס. כך גם סברו גדולי ישראל מאז ומעולם. העובדה שתהליך כזה לא קורה היא תוצאה של הרבה מאוד סיבות ולא מעט אשמים (כולל הצבא עצמו, שנמנע מלגייס כעשירית מהשנתון החרדי הממוצע שאינם מחזיקים באישורים מטעם ועד הישיבות).
אבל מה שמתרחש כעת לא יעזור לזה, אם כבר ההיפך. חרדים ליברליים, כאלו ששקלו לשלוח את ילדיהם לצבא, כאלו שהיו בעיצומו של תהליך מבורך - יתקפדו כעת לתוך עצמם ויחשבו שוב. חלקם הגדול ייסוג, כי כעת המשפחה שלהם, האחים שלהם והחברים שלהם מותקפים.
לא זו התוצאה המיוחלת לאף אחד במחנה הימין ובגוש האמוני. אבל זו בהחלט התוצאה הרצויה ביותר עבור לפיד ושות'.
אני בספק אם הדברים ייפלו על אוזניים קשובות, משום שיש כאן קמפיין מתוזמן ומשומן, משום שהרגש פועל כאן על סטרואידים, ומשום שכבר מזמן לא מתקיים כאן שיח אמיתי של פתרונות. הלוואי ומשהו מכל זה ישתנה.