כמו יוסף במצרים העתיקה, כסנאטור של ארצות הברית, יוסף ליברמן כיהן באחד מתפקידי המפתח הגבוהים ביותר בעולם, במעצמת העל העולמית וברכת ה׳ הייתה עליו בדרך - "ויהי ה׳ את יוסף, ויהי איש מצליח".
הוא אמנם כיהן בתפקיד פוליטי ולא כשגריר יהודי, אך למעשה היה כזה, והביא לקדמת הבמה את תפיסתה העמוקה של היהדות בהנהגה - ענווה, חוכמה, יושרה וחמלה - הוא היה מקדש ה' אולטימטיבי.
הסנאטור ליברמן היה עובד ציבור במובן האמיתי, ועשה זאת "לשם שמים". בספר שכתב, הוא עוסק בחשיבות קידום העולם. הוא מרחיב בצורך להיות מעורב בחיים הציבוריים כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. כך כתב בפראפרזה על פרקי אבות: "היום קצר, והמלאכה מרובה": היום קצר...ויש הרבה עבודה לעשות, תיקון עולם, תיקון ממשלתנו ושיפור ארצנו ועולמנו האהובים. איננו נדרשים להשלים את העבודה בעצמנו, אך כאזרחים אסירי תודה, איננו יכולים להתעלם מכך".
הסנאטור ליברמן היה איש עקרונות. הוא היה הדמוקרט הראשון שביקר בפומבי את הנשיא ביל קלינטון על בגידתו באשתו ובמשפחתו. הדבר גרם לכעס מפלגתי וסיכן את הקריירה הפוליטית שלו, אך הוא ראה בכך עמדה ערכית ועקרונית. שנה שלאחר מכן פנה אל גור – שהיה סגן הנשיא תחת קלינטון - לסנאטור ליברמן כדי שיהיה שותפו למסע הבחירות לנשיאות ארה"ב.
הסנאטור ליברמן לא רק נולד יהודי, הוא בחר בכך והיה מחויב לחלוטין ליהדותו. אחד המקרים בהם הדבר הפך פומבי היה בלהט קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב, אז הודיע המועמד לסגן הנשיא שלא יקיים קמפיין בשבת.
הפרשן הפוליטי הנודע צ'ארלס קראוטהמר אמר על בחירתו זו של ליברמן: "היהודים האורתודוכסים בחיים הציבוריים האמריקאים היו נחלת העבר... ובגלל זה כניסתו של ליברמן לבמה הלאומית כה משמעותית. היא לא רק מאשרת ומאשררת את כניסתם המלאה של יהודים למקומות החשובים ביותר בפוליטיקה האמריקאית, אלא מסמנת את כניסתה של היהדות האורתודוכסית לתודעה האמריקאית".
בלב התודעה היהודית של הסנאטור ליברמן הייתה השבת. בעמודי הפתיחה של ספרו "זמן שבת", הוא מתאר כיצד, בעיכוב בהצבעה חשובה בסנאט, הוא נאלץ ללכת הביתה בערב שישי אחד בגשם:
"זה היה אחד מימי שישי הגשומים בוושינגטון הבירה, צעדתי מהקפיטול לביתי בג'ורג'טאון כאשר הגשם ניתך על ראשי ובגדיי נספגו במים. לצידי היו שוטרי הקפיטול של ארצות כאשר עשינו את דרכנו בשדרת פנסילבניה מבניין הקפיטול, הליכה של ארבעה וחצי מייל. אבל אני לא יכול - אכן, אני לא יכול - לקבל נסיעה במכונית בשבת".
בהרהורים על הרגע הסמלי הזה הוא כתב, "שמירת השבת היא מתנה שעיצבה את רוחי והיוותה השראה לחיי".
הכרתי את ליברמן אישית, יחד חלקנו חזון של הפצת השבת בעולם. באדיבותו הוא הצטרף לוועדה המייעצת הבינלאומית של פרויקט השבת, והשקיע מאמצים רבים וזמן רב, ואף השתמש בקשריו לטובת העניין. עבורי הוא היה יועץ ומנטור אהובים, והחום והידידות שלו ייזכרו אצלי תמיד. אתגעגע אליו מאוד.
העולם שלנו חסר בלי הסנאטור יוסף ליברמן. והדרך להחזיר את האור הזה הוא ע"י שנחיה בערכים שהוא גילם - אור השבת, ערכים ועקרונות יהודיים, כבוד והוגנות, ואמונה בקב"ה ובאדם.
כאשר עלה בשבוע שעבר למרומים, קיבלה אותו השבת "מקור הברכה". יהי זכרו ברוך.
הכותב הוא הרב וורן גולדשטיין, הרב הראשי של דרום אפריקה