ניתן להניח שחיוך רחב התפשט על פניו של נשיא בית המשפט העליון הזמני, השופט פוגלמן, בעת שחתם על פסק הדין המחייב לשנות את תעודות הלידה ולכתוב בהן שתי אימהות או שני אבות במקרה שניתן צו הורות פסיקתי. "השלמתי עוד שלב חשוב במהפכה המשפטית", בוודאי אמר לעצמו בקורת רוח.
צו הורות פסיקתי הוא צו שהמציא בית המשפט העליון בשנת תשע"ד – 2014, שבו הוא מעניק הורות למי שעקפו את חוק הפונדקאות בארץ ועשו פונדקאות בחו"ל. לעומת המחוקק הישראלי שהגביל את האפשרות להכיר בהורה שאין לו קשר ביולוגי לילד רק למקרים מיוחדים, או למקרים שבהם הוצא צו אימוץ, בתי המשפט אפשרו לכל מי שחי בזוגיות עם ההורה הביולוגי להירשם כהורה. מדובר במסלול עוקף חוק, שהפך את ההורות המשפטית, זו הניתנת על ידי בית המשפט, לשוות ערך להורות טבעית. אולם אם עד עתה הוכרה הורות זו רק משעה שבית המשפט יצר אותה, הרי שעתה התעלה בית המשפט על עצמו ופסק שניתן להכיר בהורות המשפטית גם למפרע. אם עד עתה תעודת הלידה שיקפה את המצב האובייקטיבי של הילד שנולד לאם שמרחמה יצא, ובמידה שהזוג נשוי או שידוע מי אביו נרשמה זהות אביו, הרי שמעתה ואילך ייכתב בתעודת הלידה שהילד נולד לשתי אימהות או לשני אבות.
בשעה שבה המערכת הפוליטית, לאחר פרוץ המלחמה, ביצעה עצירה מוחלטת של קידום הרפורמה שנועדה לתקן את השתלטות בית המשפט על חיינו, בית המשפט ממשיך לדהור ולכפות את האג'נדה שלו בלי שום עכבות, והפעם הגענו לשיא חדש. את המציאות שבה ילד מגיע לעולם מזרע של גבר וביצית ורחם של אישה, אי אפשר להכחיש. אולם המציאות, כידוע, איננה פקטור בתפיסת העולם הפרוגרסיבית שמוביל בית המשפט. "מלוא כל הארץ משפט" קבע אהרן ברק, כפרפרזה לביטוי "מלוא כל הארץ כבודו", והתכוון שאנו השופטים מחליפים את הבורא ובהבל פינו בוראים עולמות.
"תעודת הלידה נועדה לשקף את מצב הדברים בעת הלידה", כותב השופט פוגלמן, אבל "אין בידי לקבל את עמדת המשיבים שלפיה תעודת הלידה נועדה לשקף אך הורות ביולוגית". ומוסיף: "לעמדתי, ככל שמצב הדברים הוא שבעת הלידה היו ליילוד שני הורים (ההורה הביולוגי וההורה המשפטי), הדרת ההורה הלא ביולוגי מתעודת הלידה משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על פני הורות שמבוססת על אדנים אחרים". ולכן, כדי שחס וחלילה לא יעלה על דעתו של מישהו לחשוב שהורות ביולוגית עדיפה על פני הורות משפטית, יירשמו אב או אם שאין להם שום קשר ביולוגי לילד בתעודת הלידה, כהורה השותף להולדה.
אין בכל פסק הדין ולו נימוק אחד המסביר כיצד השקר והעלמת המידע ייטיבו עם הילד. מה שחשוב הוא השוויון בין ההורות הביולוגית להורות המשפטית, שמביא בסופו של דבר למחיקת ההורות הביולוגית והעלמתה בלי יכולת של הילד להתחקות אחריה ביום מן הימים. העלמה זו מונעת מהילד אפשרות לקבל מידע רפואי שעשוי להיות מציל חיים על אודות הוריו, שאת מורשתם הגנטית הוא נושא, ומעמידה אותו בסיכון לגילוי עריות עם קרובי משפחה. חשוב להדגיש שאת תרבות העלמת המידע לא יצר בית המשפט, אלא הנוהל של בנקי הזרע שפרסם משרד הבריאות לפני שנים. בנוהל זה נקבע שצריך להסתיר מילד את בעל הזרע שממנו הוא נולד, ושלמעשה הוא אביו. בשנתיים האחרונות תלויה ועומדת עתירה שהגשנו נגד המדינה בעניין הסרת האנונימיות מהאב, הסתרה הפוגעת לטענתנו בזכויות יסוד של הילד. המדינה התחייבה להעביר את הנוהל בחוק ולטייב אותו בהתאם לדרישתנו, אך בית המשפט לא לוחץ עליה לעשות זאת - כנראה כי המצב כפי שהוא מתאים לאג'נדה שלו. אך בין העלמת מידע לבין הטמעת מידע שקרי יש פער בלתי נסבל.
בעוד דור יגדלו ילדים שיסתכלו על תעודת הלידה שלהם וידעו שרימו אותם. הם ידעו שאין דבר כזה שאמא ואמא או אבא ואבא ילדו אותם. מה יחשבו אותם ילדים על המדינה שאפשרה את התרמית הזאת?
הכותב הוא יושב ראש תנועת 'בוחרים במשפחה'
***