אמונה וביטחון

החלטת בג"ץ בנוגע לעצירת התקציבים לישיבות על רקע אי חקיקת חוק גיוס חדש טרפה את הקלפים הפוליטיים. כשכבר היה נראה שיש נכונות בציבור החרדי, אחרי שנים רבות, ללכת למהלך שיביא לגיוס יותר משמעותי מתוכו, הגיע הצו השיפוטי והסיג את הנכונות החרדית לאחור.

ביום שני השבוע פג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית שאפשרה לדחות את גיוס תלמידי הישיבות החרדיות - למרות שתוקפו של חוק הגיוס פג בחודש יולי. בג"ץ הורה להתחיל לזמן את בני הישיבות לצה"ל ובמקביל הקפיא את התמיכה הניתנת לאלה מהם המחויבים בגיוס, עם סייגים מסוימים.

במקביל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הזהירה מעקיפת צו הביניים שהוציא בג"ץ בעניין תקציבי הישיבות לחרדים, ואסרה לפצות אותם בכל דרך אחרת. במכתב שכתב למשרד הביטחון ולמשרד החינוך המשנה ליועמ"שית עורך הדין גיל לימון, הוא הבהיר כי "מערכת הביטחון צריכה לגייס חרדים". עוד ציין כי "משרד החינוך יימנע מכל צעד שיש בו או שעלול להיות בו משום עקיפה של הוראת צו הביניים - בין אם באמצעות הגדלת התקציב ו'ערך הנקודה' שבמבחני התמיכה דנן, בין אם באמצעות אפיקי מימון אחרים או בין אם בכל דרך אחרת".

גורם בסביבת ראש הממשלה נתניהו הגיב בחריפות: "לא ברור מה כל כך דחוף ליועצת המשפטית לממשלה ליצור קרע בחברה הישראלית בנושא הגיוס, לאחר שבג"ץ נעתר לבקשת ראש הממשלה להשלים מתווה גיוס תוך 30 יום בהרכב מורחב של תשעה שופטים. הייעוץ המשפטי לממשלה אינו מוסמך לרוקן מתוכן את החלטות בג"ץ".

המהלך הזה תפס את הקואליציה לא מוכנה. איש לא חשב שבג"ץ יפסוק באופן הזה ויכניס את המדינה כולה לסחרור. השבוע היו הפגנות הן של מתנגדי הגיוס שחסמו את כביש מספר 4 סמוך לבני ברק במשך שעות ארוכות והן של תומכי הגיוס - מובלים על ידי מחאת קפלן - שפעלו באופן דומה.

במפלגות החרדיות הכריזו על דממת אלחוט. אחרי שורה של תגובות נזעמות מהשרים ומראשי המפלגות, הוחלט על עוצר כמעט מוחלט של ראיונות לתקשורת. את הלחצים הם הפנו לכיוונו של ראש הממשלה שהבטיח לנסות לגבש חוק בתוך 30 יום, ואם צריך לעקוף גם את שר הביטחון יואב גלנט שמעורר את חמתו של נתניהו כבר תקופה ארוכה.

גלנט עצמו נדרש לסוגיה השבוע והצהיר כי "בתקופה הקרובה נגבש מתווה פעולה של צה"ל ושל משרד הביטחון, כדי לאפשר גיוס של חלק הולך וגדל של הציבור החרדי, בתנאים שהולמים את אורח החיים החרדי". עם זאת, הוא רמז שיהיה מדובר בתהליך, ולא בצעד חד. "עם זאת, כמי שאחראי על מערכת הביטחון, ברור לי שיציבות חברתית זה מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי ומהווה תנאי לביטחון הלאומי, ואסור לנו להביא בשום פנים ואופן לקרע בעם על רקע של מחלוקת הגיוס, ואחדותנו היא תנאי להמשך קיומנו - לא פחות מזה".

שר הביטחון סיפר עוד כי "תוך כדי המלחמה, לפני כארבעה חודשים, מיניתי בעצה אחת עם הרמטכ"ל את האלוף במילואים אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר, כדי להוביל תוכנית שתאפשר שילוב מוגבר של אוכלוסייה חרדית בצה"ל. לאור המצב המשפטי שנוצר לאחרונה הנחיתי את הרמטכ"ל ואת מנכ"ל משרד הביטחון להציב בפניי בהקדם תוכנית של פתרונות לגיוס גובר של חרדים לפי חוק והשילוב שלהם בצה"ל, כמו גם בשירות לאומי. לצד המאמץ המתקיים בצה"ל ובמשרד הביטחון אני אמשיך, יחד עם כל מי שנמצא כאן ועם כל מי שמיוצג בממשלה, לחתור לחקיקה בהסכמה של חוק גיוס רחב. אני מקווה שהדבר הזה יעלה. אני חושב שיש לעניין הזה סיכוי".

בתקופה האחרונה הועלו שורה של פתרונות והצעות. בין היתר ליצור בסיס קליטה ומיון מיוחד המיועד למועמדים חרדים לשירות, ואחר כך לשלוח אותם ליחידות מותאמות שיאפשרו להם לשמור על אורח חייהם תוך הגדלת היחידות שכבר פועלות היום בצה"ל. יש גם פתרונות אחרים הקשורים למשרד הביטחון ולרשות לשירות לאומי־אזרחי. מי שעמלים בימים אלה רבות על הסוגיה ומעורבים בגיבוש המדיניות של ראש הממשלה הם ראש המל"ל צחי הנגבי, שר המשפטים יריב לוין והשר לשעבר אריאל אטיאס שמייצג את העמדה החרדית יחד עם גורמים נוספים.

מענה לצורכי הביטחון

איזה פתרון יכול לתת מענה ממשי שיניח את דעת הציבור החרדי ויאפשר לו לשלוח את בניו לשרת את המדינה? יש הטוענים ששום פתרון לא יהיה מקובל, אבל דווקא כעת, על רקע המלחמה, נראה שנוצרה עת רצון ועל כן מועלות הצעות שונות שעשויות להניח את דעת כל המעורבים וגם לעמוד במבחן בג"ץ.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, שאחראית על השירות הלאומי־אזרחי, מעלה בהקשר זה הצעה שלפיה צעירים וצעירות מהמגזר החרדי יעבדו במפעלים ביטחוניים, ייצרו נשק ותחמושת, יסייעו בנושאי מודיעין בשב"כ ובמוסד וגם ישמשו נהגי תובלה. סטרוק כבר הציגה את התוכנית בפני שר האוצר, מזכיר הממשלה וסגן ראש הממשלה השר לוין, ומטרתה להגיע בשלב הראשון לגיוס של כ־5,000 צעירים חרדים לשירות הלאומי־אזרחי, כחלק מתהליך שיתרחב בהמשך. "שום דבר לא יקרה בזבנג וגמרנו, אבל כן ניתן להתקדם משמעותית", היא אומרת.

התוכנית שלה מתבססת על הניסיון שהצטבר בשירות הלאומי־אזרחי, בו כבר קיימות מסגרות שמותאמות לציבור החרדי ואינן מנוגדות לאורחות חייו. מנכ"ל השירות ראובן פינסקי השכיל לבנות מסגרות כאלה, שהן כלי מחזיק ברכה, ואותן ניתן להרחיב ולגוון.

"אחרי 7 באוקטובר כולם הבינו שיש לנו צרכים ביטחוניים שהתעצמו ואם לא נטפל בהם דמנו בראשנו, כפשוטו. מכיוון שיש כאן צורך עצום, יש עלינו חובה למלא אותו בשלל דרכים - ולא להתעסק במריבות אלא בפתרונות. החשיבה שלנו צריכה להיות מבוססת על מתן מענה לצורכי הביטחון של מדינת ישראל שלנגד עינינו גדלו מאוד", מסבירה סטרוק בשיחה עם 'בשבע'.

היא מדגישה כי "המדד צריך להיות השקעה מול תשואה, כלומר איך מכל משאב אנושי שיש לנו אנחנו מפיקים את המקסימום, ואיך עושים זאת בתהליך כמה שיותר מהיר ושוויוני. הפער בין העלויות לקופת המדינה של חיילים לעומת משרתי שירות לאומי הוא משמעותי מאוד. מה שחשוב זה לא לצלם חרדים על מדים, אלא לבחון את הציבור הזה בהיבטי פרופיל גופני ובהיבטי קב"א ואז נגלה שיש הרבה תפקידים - בתעשייה הביטחונית, הצבאית, גם בעבודת כפיים וגם בעבודת תכנון וחשיבה, באיסוף וניתוח מודיעין שיכול לסייע בסיכול טרור, וגם בתחום החירום וההצלה שתמיד זקוק לעוד כוח".

מדברים על שוויון בנטל. התוכנית שאת מציעה יוצרת את השוויון הזה?

"אני טוענת שהשוויון נמדד באופן לא נכון. המאמץ המנטלי שנדרש מצעיר חילוני כשהוא מתגייס לצה"ל נמוך בהרבה מזה של צעיר חרדי ודתי. אתה נכנס למסגרת שהכללים שלה, בעיקר בהיבטי מגדר אבל גם בהיבטים נוספים, הם הפוכים וקשים מאוד לאורח החיים ולאמונה שלך. זה לא שוויון. שוויון זה לתת לכל אחד את מסגרת השירות המתאימה לו. לכן, אם אנחנו באמת חותרים לשוויון צריך לבנות בשביל הציבור החרדי מסגרות שמתאימות לאורחות החיים שלו, לאמונה שלו ולמגבלות שלו. המסגרות הללו כבר קיימות היום בשירות הלאומי־אזרחי".

"יש בשירות הלאומי־אזרחי יותר מ־1,700 משרתים מהמגזר החרדי וחלקם עושים עבודה פנטסטית בתחום הביטחון. הם עובדים בשביל המשטרה, השב"כ, השב"ס והמוסד בתחומים שונים. הם פועלים מתוך מסגרות ששומרות לגמרי על אורחות החיים שלהם, וכשראיתי את זה אמרתי למנכ"ל השירות הלאומי ראובן פינסקי שאני רוצה להגדיל את המסגרות הללו, וזה סוכם מול האוצר. הגדלנו בשנה אחת את מספר המשרתים מ־1,000 ל־1,370, ומרגישים שהם באים לשירות מתוך רצון כן ואמיתי לתרום. הם מבינים שהמסגרת הזאת מאפשרת להם להיות חלק, ובמקביל גם מקבלים הכשרה וניסיון מקצועי וכמובן את כל ההטבות שמקבל מי שמסיים שירות לאומי־אזרחי".

תוכניות כאלה מגדילות את הביקוש? יותר צעירים חרדים באים אליהן?

"בשנת גיוס רגילה מגיעים כ־500 חרדים. היום אנחנו שלושה חודשים לפני תום הגיוס של 2024 וכבר התגייסו 550, כך שנראה גם השנה גידול משמעותי. זה מצביע על מגמת עלייה ברורה שמעידה על הלכי הרוח בחברה החרדית. אין שום הצדקה לדחוף את החרדים בכוח לכור ההיתוך. אם מישהו מעוניין בשוויון אמיתי, שיהיה מוכן לשינוי בצה"ל ובדי־אן־איי שלו. מכיוון שזה כנראה לא יקרה - צריך לחשוב איך נותנים מענה נכון לצרכים הביטחוניים כך שכל אחד יתרום בלי לוותר על העולם הערכי והתרבותי שלו".

הפרדוקס הליברלי

ד"ר רוני קמפינסקי, דיקן אקדמי וראש החוג לאזרחות במכללת אפרתה ומומחה בתחום דת, צבא ומדינה, מעריך שבמצב שנוצר יהיה קשה מאוד להגיע לפשרות בטווח הקצר. "אם מסתכלים על העמדות האידאולוגיות של כל הצדדים קשה מאוד לצאת מזה. באווירה שנוצרה היום, עם המתיחות בין הציבורים השונים, יהיה קשה מאוד להגיע לעמק השווה. בני גנץ, למשל, הציע הצעה שלא מקובלת על החרדים, אבל גם יאיר לפיד מתנגד לה. כמעט אי אפשר לפתור את המצב".

כיצד משפיעות ההחלטות האחרונות על הציבור החרדי?

"ברמת ההצהרות אין תזוזה לכיוון הגיוס, ולהפך – מורגשת אפילו יותר הקצנה אחרי עצירת התקציבים לישיבות. הם מצהירים שהכסף לא ישנה את האידאולוגיה. החרדים מדגישים שיש גם עניין פוליטי וגם עניין משפטי. צריך לראות שכל חוק יעמוד במבחן בג"ץ. החרדים הרי הסכימו לחוק טל, שהתקבל בכנסת ובוטל על ידי בג"ץ. גם חוק הגיוס האחרון התקבל על ידי החרדים ובוטל על ידי בג"ץ".

הועלו הצעות שונות לפתרון. השאלה היא אם הצבא באמת מוכן ליצור מסגרות שיהיו מקובלות על הציבור החרדי?

"אני חושב שיש היום בעיה שהצבא מתעקש להכניס נשים לעוד ועוד יחידות בניגוד לעבר, וזה מונע מהשקפה מאוד מסוימת של גורמים בתוך הצבא. זה מקשה מאוד על כניסת החרדים לצבא, וזה מפריע גם כיום למשרתים מהציונות הדתית. הצבא נמצא בכיוון מסוים שלא מקל על החרדים. צריך לזכור גם שאלה שרוצים את החרדים בצבא התנגדו לכל שינוי במדיניות בנוגע ליחידות המעורבות. ברגע שיצטרכו ליצור יחידה מסוימת שתהיה בלי נשים, אותם אנשים יהיו נגד".

השבוע פרסם העיתון 'ידיעות אחרונות' כי אלוף פיקוד המרכז, יהודה פוקס, גיבש תוכנית להגנה על יישובים ביהודה ושומרון בידי בני ישיבות חרדים, שלא יצטרכו לשם כך לעבור את תהליך החיול באופן המוכר כיום. על פי הדיווח, מהלך זה יפנה תקנים של מאות חיילים בסדיר ובמילואים בפיקוד המרכז למשימות אחרות, ואם יצלח יופעל גם בעוטף עזה ובגבול הצפון.

התוכנית מציעה להקים תחת משרד הביטחון רשות להגנת יישובים, אשר תהיה אחראית על הגנת היישובים והמוקדים האזרחיים. הרשות תאויש ברובה על ידי מועמדים חרדים לשירות ביטחון ותהווה תחליף לשירות צבאי, תוך שהיא נחשבת לשירות ביטחוני־לאומי. בצה"ל מבינים שאחרי המלחמה יש לעבות משמעותית את כוחות ההגנה על היישובים ביהודה ושומרון, ולא להשאירם רק בידי רבש"ץ וכיתת כוננות - ושוקלים שימוש בבני ישיבות לצורך כך.

הצעת האלוף פוקס היא שהמאבטחים החרדים יגיעו מדי יום ליישובים בהסעות מאורגנות ויפעלו בכמה משמרות. ההערכה היא כי לשם הפעלה מיטבית של התוכנית יידרשו כ־7,000 צעירים. הכשרתם תבוצע באקדמיה מיוחדת שתוקם לשם כך ותהיה ברמה מקבילה לרמות הרובאי בצה"ל. הפיקוד ייעשה על ידי מפקדים בוגרי צה"ל או קצינים שיושאלו לתוכנית.

ד"ר קמפינסקי מעריך שהצעות מסוג זה יכולות לקרוץ לצעירים חרדים ואולי גם להניח את דעת הרבנים. "יש כל מיני הצעות שנועדו לגרום לכך שהמתגייסים יפעלו לא תחת הצבא אלא תחת משרד הביטחון. יש מחסום פסיכולוגי של המדים. אז כמו שאדם עובד באבטחה של בית ספר ויש לו חולצה של מאבטח, וזה משהו שכן מקובל אצל החרדים, אפשר לעשות את אותו הדבר בנוגע לאבטחה של יישובים ביהודה ושומרון, כולל יישובים חרדיים. זה גם יכול לתת להם את התחושה שהם נשארים בקהילה והם גם לא ממש מתגייסים לצבא ועדיין תורמים למדינה. זה פתרון שאולי יכול לפתור את הבעיה בשבילם".

ניסינו לשוחח השבוע עם כמה דמויות שמייצגות את הלך הרוח המנשב בציבור החרדי בעת הזאת. העדפנו שלא ללכת לאנשי התקשורת אלא למחוקקים או לסביבתם. רובם העדיפו לשמור על שתיקה. הם לא רוצים לשבור את הכלים ולהגדיל את הלהבות אלא מעדיפים לפעול מתחת לפני השטח. באקלים הציבורי שנוצר, התנגדות לגיוס היא אנטי־קונצנזוס. החרדים אומנם מעולם לא הרגישו חלק מהקונצנזוס הישראלי הכולל, אבל באווירת האחדות שנוצרה במלחמה הם חותרים להסכמות. הדור הפוליטי הצעיר יותר, שאולי המייצג הבולט שלו הוא השר משה ארבל, חותר לפשרות ומאמין שיש להגביר את מעורבות הציבור החרדי במה שקרוי "נשיאה בנטל".

גורמים חרדיים בכירים שהיו מעורים לאורך שנים בסוגיות המדוברות הסכימו לשוחח איתנו על הסוגיה הטעונה. הם אומרים שהמצב שנוצר נובע גם מהתנהלות הפוליטיקה החרדית, לא פחות מאשר מההתלהמות מצד מחאת קפלן ודומיה.

"קודם כול, 'אבל אשמים אנחנו'. החרדים אשמים בכך שבתחילת הממשלה הם בחרו להצטרף וללכת רק על הרפורמה והזניחו את חוק הגיוס. ככל שהדבר הזה נדחה, המתח בין חילוניים ודתיים הלך וגבר, מה שהביא למצב הנוכחי. מה שעניין את המפלגות החרדיות היה עילת הסבירות והם גררו אליהם אש", אומרים הגורמים.

הם מדגישים גם כי "הצבא לא בדיוק רוצה את כל החרדים - וגם החרדים לא יכולים למנוע מכולם להתגייס. אני מכיר חרדים שהתגייסו וניסו לאתגר אותם בכל מיני דברים. האם הצבא רוצה באמת לשנות את האופי שלו? כנראה שלא. בנוסף לכך, כמה אפשר להקים יחידות מיוחדות לחרדים? הצבא גם לא זקוק באמת לכולם. צריך לפעול בחוכמה. לתת תמריצים לגיוס - לפי הצורך. לא צריך ללכת ראש בראש עם הציבור, כי זה לא ילך. יכניסו עכשיו לכלא אלפים שהוציאו להם צווי גיוס ולא באו? כולם ייהפכו להיות כמו הפלג הירושלמי".

לדבריהם, יש גם חוסר בהנהגה רוחנית שתורה דרך ברורה לציבור. "הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרב שטיינמן זצ"ל לא התנגדו בתוקף לנח"ל החרדי, ואף אמרו שמי שלא לומד בישיבה יכול ללכת לצבא. הם כמובן לא עודדו - אבל התירו. אם החרדים ייתנו אור ירוק למי שלא ללומד שילך לצבא - יש שם כמות מספיקה ואף גדולה מזו שהצבא צריך. מי שמסתובב ברחוב עדיף שיהיה במסגרת הצבאית וכך נרוויח גם את לימוד התורה שלו".

לדעת הגורמים, גם האיומים בהפחתת התקציבים לא באמת מטרידים את הציבור החרדי. "האיום של התקציבים לא יגרום ליותר חרדים לבוא לצבא. לאורך זמן תהיה קואליציה אחרת שתשנה קריטריונים וימצאו לזה פתרון, כי הזמן עושה את שלו. יתחילו לבדוק מה זה בר גיוס ומה זה לא - האם הצבא רוצה את כולם או לא - ובתוך שנה האיום התקציבי לא יהיה על השולחן".

בינתיים עבר כמעט שבוע מהרגע שבו התקבלה החלטת בג"ץ. הקיצוניים משני הצדדים, מחאת קפלן מחד והפלג הירושלמי החרדי מאידך, כבר הציגו את עמדותיהם. זה לא באמת מוביל לשום מקום. ההנחה היא כי חוק גיוס יחוקק והוא רק עניין של זמן. האם הוא יהיה מקובל על כל חלקי הקואליציה הנוכחית, ממשה גפני ויצחק גולדקנופף ועד בני גנץ וגדי איזנקוט? כנראה שלא. גם מתוך הליכוד נשמעו רמיזות לנתניהו שהפעם אי אפשר לעגל פינות בהליכי החקיקה. השבועות הקרובים יהיו קריטיים למהלך. נתניהו יידרש להפגין רצינות ולהציג הצעה שתעמוד במבחן בג"ץ ובמבחן ש"ס ויהדות התורה, כי המשבר הזה עלול לפרק לו את הקואליציה שהוא כל כך מנסה לשמור עליה במהלך המלחמה.

***