
1.
לא קשה לדמיין כיצד במחבואו האפל בעומקה של איזו מנהרה, מוקף באחינו בני הערובה בהם הוא משתמש כמגן אנושי שירחיק ממנו את התקפות צה"ל, רב המרצחים הסדיסטי יחיא סינוואר צופה בטלוויזיה בהפגנות הסוערות והאלימות בתל-אביב ובירושלים וחיוך על פניו. אמרתי לכם, הוא אומר לכנופיית אנשיו שמסייעת לו בניהול המערכה, היהודים האלה לא מסוגלים להתאחד לאורך זמן. במוקדם או במאוחר הם יחדלו מלהילחם בנו ויחזרו להילחם אחד נגד השני. אנחנו רק צריכים להחזיק מעמד עד שזה יקרה, וככה נשרוד וננצח.
2.
"ביחד ננצח" נשבענו כולנו בעת שיצאנו למערכה הזאת ולנגד עינינו מראות הזוועה מהטבח ביישובי העוטף. ביחד נשמיד את הארגון הפלשתינאצי שביצע בחיילינו ובאזרחינו את השחיטה הנוראה הזאת. ביחד נמגר את יכולתו הצבאית ונפורר את מנגנוני השלטון שלו. ביחד נפעל ונביא לשחרורם של אחינו ואחיותינו החטופים. ביחד נסיר לדורות את האיום הביטחוני על הנגב המערבי ונבטיח שיישובי העוטף, שמעתה ייקרא להם חבל התקומה, יחזרו לשכון ולשגשג בשלווה ובבטחה.
והיינו מוכנים כולנו יחד לשלם את המחיר. ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים, בני ערי המרכז ותושבי הפריפריה, קיבוצניקים ומתנחלים. היה צפוי שהמערכה הזאת תעלה במאות הרוגים ובאלפי פצועים. היה צפוי שהעולם יתהפך עלינו ויוקיע אותנו, כולל מדינות ידידותיות לכאורה שתמיכתן הראשונית בנו התחלפה להסתייגות ולהתנגדות ככל שמצבנו השתנה מנרצחים למנצחים. היה ברור שהמלחמה תעלה הון עתק, שלפחות בטווח הקצר כלכלת המדינה תיפגע, ושמיליוני אזרחים ירגישו את הפגיעה גם בכיסם הפרטי. אמרו לנו מראש שהמלחמה תהיה ארוכה, ושמשרתי המילואים יגויסו לזמן רב בצו 8.
מול כל האתגרים הללו עשינו יד אחת, לבשנו מדי מלחמה בחזית וגם בעורף והתייצבנו למשימה נחושים ומאוחדים.
- 3.
- למען האחדות, שהניצחון ההכרחי להמשך קיומנו כאן תלוי בה, לקחנו על עצמנו לשים בצד את היריבות בין המחנות, את הקיטוב והשנאה, את ההאשמות ההדדיות ואת החרמות. מפלגות שנדרו לא לשבת זו עם זו באותה קואליציה חברו יחד לממשלת חירום, שמנהלת את המערכה על בסיס איתן של הסכמה לאומית. דחינו לעת סיום מצב המלחמה, בדרום ובצפון, את ועדות החקירה, את ההתחשבנות עם מי שכשלו במערכת הביטחון ובצבא, את הפניית האצבע המאשימה אל האחראים לכישלון במערכת הפוליטית.
עם האחדות המעצימה הזאת, בעזרת אלוקי מערכות ישראל, יצאנו לקרב והלכנו מחיל אל חיל. הכינו את האויב שוק על ירך. כבשנו את מבצריו מעל ומתחת לפני הקרקע. התמודדנו עם אתגרים מורכבים כמו לוחמה בשטח בנוי צפוף, לחימה תוך זהירות מלפגוע בחטופינו שאולי מוחזקים באזורי הקרבות, אויב שמסתתר מאחורי אזרחים ובין מטופלים בבתי חולים, לוחמת מנהרות חסרת תקדים בהיקפה. גם עם האילוץ המפוקפק שלקחנו על עצמנו לשמור על חיי אוכלוסיית האויב ולהימנע ככל הניתן מפגיעה בה, הצלחנו להתמודד בהצלחה כמעט לאורך כל הדרך. הפגיעה בשוגג השבוע בנציגי ארגון המטבח העולמי המרכזי, שבאו לסייע לאוכלוסייה וזוהו בטעות כמחבלים, היא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. מי חשב שבמשך שישה חודשים של לחימה אינטנסיבית, טעויות כאלה כמעט ולא יקרו.
4.
לאורך הדרך היו מי שפחות נטו לקבל על עצמם את עול האחדות והלכידות. פוליטיקאים, אישי ציבור ואנשי תקשורת שהיה דחוף להם מאוד להדביק את האשמה ליריביהם הפוליטיים - בעיקר לראש הממשלה נתניהו. ליאיר לפיד נשמר מקום פנוי כדי שיצטרף לממשלה ולקבינט המלחמה בכל עת שיחפוץ, אך הוא העדיף להישאר בחוץ משיקולים פוליטיים - תחילה כאופוזיציה שקטה, ובעת האחרונה כאופוזיציה בוטה ולוחמנית.
בחודשי המלחמה הראשונים, כשמאות אלפים מגויסים וכוחותינו מתקדמים מהישג להישג, אלה שבחרו שלא להיכנס תחת אלונקת האחדות מיעטו לבטא את עמדתם. הם חשו שלא יהיו לה קונים.
נושא אחד, המחלוקת הפנימית בסוגיית החטופים, איים לאורך כל הדרך לסדוק את חומת האחדות. הדאגה לגורל החטופים, או בחלק מהמקרים היומרה לדאוג לחטופים, היא איל הברזל שבו משתמשים בין השאר גם מי שהמטרה העליונה עבורם הייתה ונשארה – להפיל את הממשלה, לשלוח את נתניהו הביתה, להחזיר לידיהם את השלטון. כמובן, עבור משפחות החטופים מדובר קודם כל בדאגה קורעת לב לגורל יקיריהן, גם אם יש מי שמנתבים אותה לאפיקים של פוליטיקה וניגוח הממשלה. אבל על אותה זעקה אותנטית לעסקה בכל מחיר, שהיא ללא ספק כנה גם אם מזיקה, רוכבים מפגינים מקצועיים שכבר שנים חוסמים צירי תנועה, מציתים מדורות ומנהלים שיח בוטה, מסית ומשסה עם סיסמאות משתנות שחותרות לאותה מטרה פוליטית ברורה.
5.
לאחר שבחודשי המערכה הראשונים המחאה הייתה מינורית ושולית, בימים האחרונים היא הולכת ומתגברת, מאיימת על האחדות והלכידות ומסכנת את השגת יעדי המלחמה – ובהם גם היעד של שחרור החטופים.
כל בר-דעת מבין שאם הולך ומתגבר הקול שלוחץ על הממשלה לתת לחמאס כל מה שידרוש ובלבד שישוחררו החטופים, התוצאה הטבעית היא הקשחת עמדות מצד האויב. ואכן, זו המציאות שנגלית לנגד עינינו בשבועות האחרונים. במקום שחמאס יתחנן לעסקה בתנאים קשים מבחינתו, כמו שהיה בעסקה הראשונה שבעקבותיה שוחררו כמחצית מהחטופים, ישראל היא זו שכעת מתגמשת שוב ושוב, בעוד לחמאס לא בוער כלום.
חמאס לא מסתפק בשחרור מופקר כשלעצמו של מאות מחבלים שביניהם הגרועים שברוצחים – מהלך שעל פי ניסיון העבר יש כל הסיבות להניח שיביא לגלגל חוזר של עוד חטיפות ועוד עסקאות שחרור. בנוסף לכך, חמאס חותר לקבל בתמורה לשחרור החטופים את סיום המלחמה תוך ויתור על כל הישגיה, באופן שיבטיח את המשך שלטונו וימנע את השבת הביטחון ליישובי העוטף. הדרישה הזאת משתלבת היטב עם הלחץ הבינלאומי לסיים את המערכה בלי לכבוש את רפיח ומחנות המרכז, רגע לפני שיושגו יעדי המלחמה המרכזיים. הסכמה ישראלית לתנאים הללו היא הפקרות על גבול ההתאבדות, ואין כמעט סיכוי שמובילי המאבק למען שחרור "בכל מחיר" יצליחו לכופף אליה את ממשלת ישראל, גם אם זו תהיה ממשלה בראשות בני גנץ או אפילו יאיר לפיד. לכן אלה שמכתיבים לחלק ממשפחות החטופים את האסטרטגיה הזאת, גורמים להן לירות לעצמן ברגל ולהזיק לסיכוייה של עסקת שחרור.
6.
- בימים האחרונים המחאה גולשת לפסים בוטים של הסתה ואלימות, שהיו בלתי לגיטימיים גם בתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, אבל בזמן מלחמה ובמצב הרגיש במיוחד שבו נמצאת המדינה הם מעשה חמור, חסר אחריות והרה-אסון עוד יותר.
כל איש ציבור בישראל שיש לו השפעה על מחוללי אותן הפגנות או על מי שנותנים להם חשיפה תקשורתית אוהדת, חייב כעת להשמיע את קולו. אם אחרי כל מה שעברנו לא נלמד את הלקח ולא נמשיך להיות מאוחדים מול האיומים שעדיין קיימים, החור הזה שאותם פלגנים קודחים בספינה יטביע את כולנו. טוב שבני גנץ וחילי טרופר יצאו נגד ההתפרצות האלימה לעבר בית ראש הממשלה, וחבל שיאיר לפיד מגנה אותה רק בחצי פה.
ואחרי כל זאת צריך לומר שהדשדוש שאליו נקלעה המערכה בשבועות האחרונים מהווה קרקע פורייה לגידולם של אותם עשבים שוטים. עם סיומו המתקרב של חודש הרמדאן, ישראל וצה"ל חייבים להעביר הילוך, להרחיק את האוכלוסייה הבלתי לוחמת מרפיח ולפתוח במבצע לכיבוש העיר ולהשמדת גדודי חמאס האחרונים שנותרו בה. המהלך הצבאי הזה יקדם גם את שחרור החטופים, בין אם במבצע צבאי או במסגרת כניעה כוללת של חמאס, ובין אם בעסקת שחרור שתנאיה יהיו הרבה יותר סבירים תחת האיום הצבאי המוחשי על חייו של הצורר. המחלוקת שהולכת ופושה בתוכנו, גם היא תוצאה רעה של העיכוב והדשדוש המתמשך במקום לסיים את המלאכה. קדימה, רפיח עכשיו.
לתגובות: [email protected]
***