שיהיה בהצלחה לכולנו
כששומעים את נשיא ברזיל מספר על 12.3 מיליון ילדים פלשתינים, לא פחות, שנהרגו בעזה עולות מחשבות נוגות לגבי מה שקורה למנהיגי העולם.
את ארה"ב מנהיג אדם עם ליקויי זיכרון מדאיגים, אם נגדיר זאת בעדינות. את רוסיה מנהיג דיקטטור אכזר. את צפון קוריאה אתם יודעים כבר מי מנהיג. את ברזיל אנחנו רואים כעת מי מנהיג. גם המנהיגים הידידותיים לנו לא תמיד מתגלים במלוא תפארת גאונותם... בקיצור, מישהו צריך הוכחה נוספת לזה שיש ריבון לעולם?
קול עולה מן המדבר
ללא שום תיאום עם האפוטרופוסים המקומיים על ענייני השלום, נשמעים פתאום קולות סעודיים שדווקא עכשיו רוצים לקדם את מהלכי הנורמליזציה (בעברית, שלום) עם ישראל.
ובתקשורת שלנו מתרוממות גבות ונפערות זוגות עיניים במתכונת אילון לוי. מה? מה פתאום? מה קשור שלום עכשיו עם סעודיה? הם לא אמרו שרק אם תקודם מדינה פלשתינית הם יסכימו לדבר איתנו? מה קורה כאן? זועמים העיתונאים והפרשנים זעם שמהדהד עד חוצות מכה.
לא פשרן אני ולא מדינאי, אבל הרשו לי להציע פרשנות פשוטה למהלך הסעודי, אבל כל עוד התקשורת שלנו תמשיך להדהד את קשקושי המדינה הפלשתינית לא תעזור כל פרשנות וכל מדינאות. הם יצליחו לסכסך ולמנוע הסכם שלום בניצוחו של שנוא נפשם, בנימין נתניהו.
ובכל זאת, ננסה להבין את ההתקרבות הסעודית. סעודיה אכן רצתה שתקום מדינה פלשתינית. היא קיוותה לקבל בכך לגיטימציה למהלכי ההתקרבות וההסדר עם ישראל, אבל אחרי השבעה באוקטובר הבינו גם שם, כמו כל בר דעת שעוצר לרגע וגם חושב, שמדינה פלשתינית היא התאבדות עבור מדינת ישראל, שלא לשווא הקונצנזוס הישראלי דוחה מכל וכל את הרעיון המסוכן הזה. הסעודים מבינים שאם הם רוצים הסכם עם ישראל – והם מאוד רוצים אותו, גם למען המאבק באיראנים, גם למען הכלכלה והטכנולוגיה וגם למען המדינאות הסעודית במערב – כדאי להם לדלג על הדרישה הישנה ההיא ולהתקדם ללא הפלשתינים. אין להם שום סיבה לתקוע מקל פלשתיני בגלגלי האינטרסים שלהם.
אל תגלו לאף אחד, אבל גם את הדרישה ההיא הם שלחו לאוויר רק כמס שפתיים חלול מתוכן. הפלשתינים לא באמת מטרידים ומעסיקים אותם, אבל למען החבר'ה הם אמרו את מה שאמרו, וכעת זו הזדמנות נדירה עבורם לרדת מהעץ ולהמשיך ללכת לעבר ההסכם שיעשה להם רק טוב.
זהו זה. מאוד פשוט. אבל אם ימשיכו כלי התקשורת הישראליים לנג'ז ולדרוש מהסעודים לחזור לדרישה המטופשת והמסוכנת ההיא, אף סעודי לא יהיה יותר ציוני מהישראלים ולהיפך, הם ישובו בעל כורחם לעיסוק שמטריד גם אותם בפלשתינים.
אמונה תמימה
האחרון שמאמין שאת המפגינים שפרצו לבית ראש הממשלה עם לפידים ושלטי 'אפרטהייד' ו'כיבוש' מעניינים החטופים, שיקום.
המחנך
בתגובתו למהומות והקפיטוליזציה שביצעו האנרכיסטים שעלו על בית ראש הממשלה, זכינו לשמוע את ראש השב"כ כמחנך. הוא כתב על שיח אלים שחורג מכללי המחאה המקובלים, על פגיעה ביכולת לשמור על הסדר הציבורי, על חשש מחיכוך אלים, הפרעה למאבטחים במילוי תפקידם ואפילו היתכנות לפגיעה במאובטחים, כלומר ראש הממשלה ובני ביתו.
ראש השב"כ המשיך בקו הדידקטי הזה והסביר לעם היושב בציון שיש קו ברור בין מחאה לגיטימית למחאה אלימה ובלתי חוקית, ואפילו הביע דאגה מכך שנגיע למחוזות מסוכנים שאסור להגיע אליהם.
נפלא. בהחלט נפלא, אם רק היה מדובר במחנך, מורה דרך, איש הגות, אבל כשמדובר בראש שב"כ אני ממש לא בטוח שתפקידו הוא להרעיף על המפגינים ועל העם 'נו נו נו' נזפני ואזהרות מהצפוי לנו בעתיד. למיטב הזכור לי, בידיו ניתנה הסמכות לעקוב אחרי התארגנויות מסוכנות שכאלה, לבצע מעצרים מינהליים, לזהות מהומות שכאלה הרבה לפני שהן פורצות, לדרוש סנקציות של ממש נגד אנרכיסטים שכאלה. את תפקיד המחנך כדאי להשאיר למחנכים. תודה.
להקת המתנצלים
ראשיה, שריה ויועציה של מדינת ישראל פינו לא מעט זמן להתנצלויות בפני ארגון הסיוע ששבעה מאנשיו נהרגו בשוגג על ידי צה"ל. מראש הממשלה והנשיא דרך שר החוץ, הרמטכ"ל ודובר צה"ל והלאה לעוד נושאי תפקידים רמי מעלה, כולם התנצלו במגוון שפות ודרכים, וניתן להבין זאת. הרג בשוגג הוא בהחלט טרגדיה נוראה, לבד מהעובדה שאויבינו מתחזקים בעקבות אירועים שכאלה בתקווה שיבוא האמריקאי התורן ויאמר לנו שאחרי תקרית כזו עלינו לאזור את ידינו מאחורי הגב ולקפל את חיילינו מזירת המלחמה. התקווה היא שיעלה בידי המתנצלים בשם כולנו להקל מעט על הלחץ הדיפלומטי האורב לנו מאחורי הפינה.
כל זה נכון, אבל נראה לי שכאן המקום לציין את דבריו הנכוחים של העיתונאי יקי אדמקר. על מסבירנינו להזכיר לעולם כולו שאנחנו במלחמה ובמלחמה מתרחשים אירועים קשים וטראגיים, כולל כאלה שפוגעים בנו עצמנו. בין השאר מדובר באירועים קשים וכואבים של ירי דו צדדי ואף הרג בשוגג של אנשינו שלנו, כפי שקרה עם שלושת החטופים שביקשו להימלט מידי החמאס.
בין מכלול הטרגדיות הנגזרות מאירועי מלחמה יכולה בהחלט לקרות פגיעה באנשי סיוע הומניטארי. אנחנו מצרים עליו, נחקור, נשתדל שלא ישוב על עצמו, אבל אלה הם פניה של המלחמה וכשם שאיש בישראל לא חפץ חלילה בירי דו"צ קטלני, אף אחד גם לא חפץ בפגיעה בשוגג מהסוג הזה. אגב, הדרך להפסיק את אותה מלחמה עוברת דרך דרישה פשוטה מהחמאס להניח את נשקו, להיכנע ולהשיב את החטופים.
פרס ישראל
יש מצב שמיקי ברקוביץ' לא קיבל עד כה את פרס ישראל רק כי חברי ועדות הפרס עד כה היו משוכנעות שהוא כבר קיבל אותו?
בין גלנט לגנץ
משום מה כששר הביטחון אמר שהוא יקבל חוק גיוס שיהיה מוסכם על כל מנהיגי הקואליציה, האמירה הזו התקבלה כמתן זכות וטו לבני גנץ. ללא הסכמה שלו שום חוק לא יקודם כי גלנט מתנגד, אבל כדאי לזכור שמשמעות דבריו היא שגם ללא הסכמת גפני, גולדקנופף ודרעי לא תהיה הסכמה שלו. גם הם עומדים תחת הגדרת מנהיגי הקואליציה.
אגב, דווקא גנץ אמור להיות מחוץ לאירוע כי כל כניסתו לממשלה נועדה למטרה אחת, ניהול המלחמה. ההיגיון אומר שהוא לא אמור להתערב ולעסוק בכל סוגיה אחרת, ובוודאי שלא להחזיק בידו זכות ווטו על סוגיה שכזו.
מסרב להתעודד
יחד עם נכדתו הקטנה, בליק, יצא קאטו הזקן לגן השעשועים שבמרכז הכפר. היא ביקשה והוא הסכים, היא עלתה על אחת הנדנדות, הוא נדנד והיא פיזמה לעצמה את ההמנון המשפחתי שמורכב משמותיהם של מרבית בני המשפחה, 'סופה לה קטי קאטו אליק בליק בום', ואז ניגש אליהם המאבטח שבשער הגן, נגע בעדינות בכתפו של קאטו ולחש לו 'ראיתי שהרייטינג שלהם ירד. קצת בשורות טובות ליום המעונן הזה, לא?...'.
קאטו היה עייף מכדי להסב אליו מבט, ובקולו הצרוד והכבד לחש לשומר 'אל תתרשם. זה נחמד שהרייטינג ירד, אבל הוא עדיין קיים. פשוט תפסיקו לראות את זה וזהו', הפנה לנכדתו חיוך סבאי והמשיך לנדנד את הנדנדה.
להערות ולהארות שלכם: shimon4593@gmail.com