משפחות החטופים בכיכר החטופים קיימו הערב את העצרת השבועית בקריאה לממשלה לפעול לשחרור החטופים מידי החמאס.
משפחות החטופים צפויות לעלות מחר לירושלים לעצרת הענק לציון חצי שנה שתתקיים בכיכר יק"א בשעה 18:00.
אסתר בוכשטב, אמו של החטוף יגב בוכשטב: "אנו חיים בחוסר ודאות למצב יקירנו. חצי שנה אנחנו בסיוט שהתחיל באותה שבת ארורה בשעה 06:29, סיוט מתמשך שמרגע לרגע רק נהיה רע יותר. אנחנו פה דואגים, כואבים, נלחמים, אבל החטופים, בני משפחותינו נמצאים בגיהנום החמאס, בתנאים לא אנושיים. מה עוד אתם צריכים כדי להבין את התופת שבבני משפחותינו עברו ועוברים בידי החמאס. מה עוד צריך כדי להבין שאי אפשר עוד לחכות עד להתמשכות המשא ומתן, הבשורה הקשה על אלעד הוכיחה לשוב כי אין עוד יום אחד אפילו לחכות. אנחנו דורשים שהמדינה תעשה הכל כדי להגיע לעסקה, להחזיר את החיים לשיקום ואת הנרצחים לקבורה".
ניסן קלדרון, אחיו של החטוף עופר קלדרון: "לפני 183 יום נחטף מביתו אחי, עופר יחד עם שניים מילדיו – סהר וארז. לפני 131 יום סהר וארז חזרו מהגיהינום ואנחנו מברכים ומוקירים את חזרתם, אבל לפניהם דרך ארוכה וקשה של שיקום. הם לא יוכלו להשתקם מבלי שאבא שלהם, עופר, יהיה פה.
תחסכו משאר המשפחות את ההודעה המרה שקיבלה משפחת קציר ותעניקו לנו הודעה אחת משמחת לה אנחנו מייחלים כבר חצי שנה. תחליטו ותביאו אותם הביתה".
נועם פרי, בתו של החטוף חיים פרי אמרה, "באמצע דצמבר קיבלנו אות חיים אחרון מאבא שלי ושמחנו כל כך לראות שהוא חי ומחזיק מעמד. הבשורות הנוראות על הירצחו של אלעד, מטלטלות אותנו, וצריכות לטלטל את כולנו, כי הן מראות לכולנו שוב, שהם נמצאים שם כל יום בסכנת מוות. אלעד שרד בגבורה יותר מ- 100 ימים! ב 7 לאוקטובר הוא זעק מהממד בניר עוז. ב 7 לינואר הוא זעק מהשבי. את אלעד היה אפשר להביא בחיים הביתה! את אלעד היה צריך להביא בחיים הביתה. אדוני ראש הממשלה, חברי הקבינט, זה עליכם. שלחו את ראש המוסד וראש השב"כ לקהיר עם הנחייה אחת: לא חוזרים בלי עסקה!".
מוקדם יותר הודיעה תמי ארד, אשת הנווט השבוי רון ארד, שתגיע להפגנה בצומת קפלן. בפוסט ארוך בחשבון הפייסבוק שלה היא התייחסה למחאות לשחרור החטופים, וכתבה כי "בהפגנות למען החטופים אני עומדת בקהל ומבחינה בעיניים של רון מציצות משלטים עם כיתובים מתחלפים. 'אל תשאירו אותם לבד', 'שלא יהיו עוד 134 רון ארדים'. המבטים שלנו מצטלבים, מתכווצים, וכבים, אני כבר לא צריכה להזכיר לעצמי שזה מה שנשאר ממנו. עד 7 באוקטובר האמנתי, ואפילו התנחמתי, שרון יהיה האחרון. מעולם לא דמיינתי שהסיוט הזה יפגוש כל כך הרבה משפחות".