המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל עדיין במצרים היא מצות קידוש החודש (שמות יב,ב): "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". רש"י אומר על פי מכילתא "הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהי' לך ר"ח". ועל המילה הַזֶּה הוא אומר: "נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע ואמר לו: כזה ראה וקדש".
בהמשך מציין רש"י משהו מעניין נוסף: "וכיצד הראהו? והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום, שנאמר (שמות ו,כח) וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' (ויקרא ז,לח) בְּיוֹם צַוֹּתוֹ (במדבר טו,כג) מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' והלאה אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו והראהו עם חשכה".
קביעת החודש, דהיינו חידוש הלבנה, תלויה בתופעה אסטרונומית, לכן לא פלא שרש"י מתייחס למציאות הפיזית. הכל דינמי בחלל, ומחזור אחד של הירח נראה שונה בהתאם למקום שממנו צופים בו. חודש סינודי (הנקרא באנגלי גם lunation) הוא פרק הזמן הממוצע של מסלול הירח ביחס לקו המקשר את השמש וכדור הארץ, דהיינו 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו -2.9 שניות. מבחינה הלכתית, יש להתייחס לנתון המספרי המובא ע"י הרמב"ם: 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים (חלק הוא 1/1080 של השעה). לכן, אורכם של חלק מהחודשים בלוח העברי הקבוע הוא 29 יום וחלקם 30 יום.
תופעה ייחודית לזוג ארץ-ירח הוא שסיבוב אחד של הירח על צירו הוא בערך 27.3 יום וזה בערך הזמן של סיבוב אחד של הירח מסביב לארץ. התופעה הזאת נקראת רזוננס, ולא קיימת עבור לוויני כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש. ההבדל בין שני המספרים 27.3 ו 29.5 נובע מהעובדה, שהארץ טסה על מסלול מסביב לשמש, וקצרה היריעה להיכנס לפרטי פרטים בעניין.
מספר נקודות צריכות למשוך את תשומת לבנו. ראשית, בהתאם לחוקי קפלר, מסלול הירח מסביב לארץ איננו מעגלי אלא אליפטי. מרחק הירח לארץ נע בין 354,000 ל 362,000 ק"מ. כאשר הירח הכי קרוב לארץ, יש שקוראים לזה supermoon אבל בפועל, זהו אותו ירח. שנית, המסלול הוא בערך אליפטי, אבל לא לגמרי. הארץ איננה כדור מושלם והומוגני, לכן ההשפעה הגרביטציונית שלה איננה אחידה בכל "מקום" על הירח.
שלישית, בעזרת לייזרים ורפלקטורים שהונחו על הירח על ידי אנשי תכנית אפולו לפני יותר מ- 50 שנה, מודדים כל יום את המרחק. רביעית, אפילו אם גרמי השמים האחרים רחוקים מאוד, השפעתם הגרביטציונית אינה אפסית והיא גורמת לתזוזות מסוימות. חמישית, המדידות והמודלים המתמטיים מראים שהירח מתרחק מהארץ במספר מילימטרים בשנה.
השפעת השינויים האלה לא משמעותית בחיי היום יום של בן תמותה מן השורה. מנגד, היא מספיק משמעותית בשביל לוויינים כדי לחייב את הקהילה האסטרונומית, לכוון מחדש את השעונים האטומים שבלוויינים לעיתים די קרובות. אחרת ה GPS שלכם היה עלול להביא אתכם לרמאללה במקום לירושלים.
כבר אמרנו שהכל דינמי ביקום. המקום בשמים בו רואים את הכוכבים הרחוקים, הגלקסיות וגרמי שמים אחרים, משתנה עם הזמן. הוא גם תלוי במקום על הארץ שממנו מתצפתים. באותו לילה, מראה הירח בירושלים ובליטה אינו אותו מראה. אני מציע קריאת החוברות המאוירות המלוות את לומדי הדף היומי במסכת ראש השנה. הודות לידיעת החוקיות של התנועה ברקיע, מדענים אפילו תארכו בדיוק די טוב מתי ואן גוך צייר אחד הציורים המפורסמים שלו, המראה מספר כוכבים ידועים ואפילו גלקסיות בשמי הלילה.
כל עוד החודש היה נקבע על פי הראיה, הסנהדרין בדקה את העדים על מה ראו איפה ומתי (הרי הלבנה בחידושה נראית במקום שונה וכקשת דקה כמו קשת של שערה בתנוחה מסוימת), החודש היה קביעה מקומית. החכמים היו יכולים גם להחליט לא לקבל את העדים, על מנת להקל על ישראל. לא רצו שיום כיפור יחול ביום א' או ביום ו' ועוד אילוצים אחרים בשנה. הלל השני לקח את הדברים האלה בחשבון כאשר הוא קבע את הלוח שיש לנו עד היום. בלוח הזה לא אד"ו ראש (השנה) ולא בד"ו פסח (שולח"ע אור"ח, הלכות ראש חודש).
אבל, וזה לעניות דעתי אבל חשוב, במשך התקופה הארוכה מזמן הלל השני לימינו, המצב ביקום, ואפילו רק במערכת השמש, השתנה בצורה משמעותית. האם החורף מתקיים כפי שמצופה במסכת תענית? האם חג הפסח לא נראה חורפי לפעמים? מדענים אנשי תורה כבר כתבו על זה, ואין לי כאם מחשבה לקבוע הלכה, רק חומר למחשבה. הרי בכל מקרה בפסוק "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כג,ד) המילה אֹתָם כתובה חסרה בלי אותו וא"ו, כאילו כתוב אַתֶּם. חז"ל אומרים (ראש השנה כה,א) "אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין, אתם אפילו מוטעין". הלוח הקיים היום הוא מסמכות זו של הלל השני ובית דינו.
אולי יש כאן עוד סימן שהגיע זמן לחדש את הסנהדרין, כך נוכל לחזור לחיים טבעיים יותר. התרגלנו לתאורת לילה כאילו זה יום, מה שגורם לשינויים בעייתיים בשעון הביולוגי של האדם ובעלי החיים. עם הקורונה ועבודה מהבית בפגישות עבודה, דרך תכנות לישיבות ועידה מתוקשבות, כבר אין יום ואין לילה. התרגלנו לקבוע פגישות עבודה ותורים עם הרופא חודשים קדימה ועוד. גם התרגלנו לעגבניות כל השנה. שכחנו לחיות בהתאם לטבע שה' ברא.
נכון להיום, חיילינו נלחמים נגד כוחות הרשע. ה' יתן להם הצלחה וניצחון במשימת הקודש שלהם. ניצחונם יהיה קידום לקראת גאולת ישראל שהיא גאולת העולם. גילוי מחדש של הקשר בין הזמן לטבע, לא רק דרך שעון דיגיטלי, יהיה חלק מהצד השקט יותר של הגאולה. בב"א.
פרופ' נח דנא-פיקארד הוא חוקר, מרצה ונשיא אמריטוס במרכז האקדמי לב ויו"ר הקתדרה לחינוך מתמטי.