הרב חיים אביהוא שוורץ, מרבני ישיבות מרכז הרב ובית אל ומגדולי תלמידי הרצי"ה קוק, סיפר בשיעור בישיבת איתמר במלאת 6 שנים לפטירתו של ראש הישיבה הרב אביחי רונצקי, על צעדיו הראשונים של הרב רונצקי בעולם התורה.
"הוא היה עם רעמה ענקית של תלתלים, תיק כמו מהודו, ואתו רונית אשתו. אמרתי להם: טוב, מה נלמד, יסודות אמונה? הרב רונצקי אומר: 'אנחנו כבר את השלב הזה עברנו, רוצה מצוות, הלכות ודינים'. ואז רונית מצטרפת ואומרת: 'לא, זה לא נכון, אנחנו בכלל לא בתוך האמונה, עוד לא יודעים מה זה, נלמד ספר החינוך, יש בו מצוות ודינים וגם טעמים ושורשי המצוות'", מספר הרב שוורץ.
לדבריו, "התחלנו עם מצוות של פסח. התחלנו לעבור מצווה מצווה וללמוד. הם היו רחוקים אבל מאוד מיוחדים, מההתחלה אנשי נתינה, הרב רונצקי ואשתו כל מהותם לתת ולהשפיע לאחרים, הוא עוד לא הספיק ללמוד כמה חודשים, הוא אומר לי: שמעתי שיש עכשיו גרעין שמתגבש בעירות פיתוח, אנחנו יושבים ולומדים ומסתובבים נוער ברחובות ואי להם כלום ושום דבר, אני יכול להרשות לעצמי להיות פה ליד השמנת והחלב של היהדות וכבר שבעתי".
הרב שוורץ מוסיף: "הוא למד כמה חודשים, אולי שנה, הוא הגיע עם רקע אפס ביהדות, אמרתי לו: אתה דומה לאחד שלומד בבית ספר לרפואה שנה ושנתיים, ושואל: 'מה אני עושה פה? הרי אני יכול לצאת ולחבוש אנשים, אני יודע לשים משחות, מה אני יושב פה ואלמד שבע שנים? נו, מה אתה אומר? הוא אמר לי. הוא יצא אחר כך רופא עם התרומה שלו'. אמרתי לו: 'ואתה?' הרב רונצקי אמר לי: 'עכשיו יש לי מה לתת'. אמרתי לו: 'תשב ותירגע ותמשיך ללמוד', ובאמת ישב ולמד, המשיך ללמוד".
"לא יאומן כי יסופר, כוח הרצון שלו לאן יכול להוביל אותו, ואחרי שלמד במכון מאיר ומרכז, עבר לכולל מרץ, שם הוא היה לומד יומם ולילה בשקידה עצומה. בהתחלה היה קשה לו מאוד גמרא, לא היה יכול ללמוד גמרא, השפה והמילים היו קשות, יום אחד באה רונית ואומרת לי: 'כל הלילה מסתובב בדירונת פצפונת בבית וגן ואומר: 'אין נמי, אי בעית אימא'', הוא לא ידע שום דבר והפך להיות תלמיד חכם. למדנו יחד שנים, הוא היה ר"מ בעטרת כהנים, ר"מ מצטיין ואחר כך הקים את הישיבה פה, יחד עם 12 תלמידים, במסירות יומם ולילה ישב איתם ולימד, ואחר כך הגיע להיות הרב הצבאי הראשי שם עסק בשאלות כבדות".