משה שפירא, אביו של ענר ז"ל שנאבק בגבורה עם מחבלי חמאס בשמחת תורה כשהגן על עשרות אנשים במיגונית, משחזר בשיחה עם ערוץ 7 את הימים הקשים שעברו עליו עד שהבין מה קרה לבנו במתקפת חמאס בשמחת תורה ונחשף למעשים ההירואיים שלו.
"בשמחת תורה ניסינו ליצור איתו קשר. החלטנו לחייג אליו ולא היה מענה. זה כבר הדליק נורה אדומה. לאחר מכן הגיעו אלינו שמועות שהייתה התקפה על המסיבה. כל מי שהכיר אותו אמרו ש'אם אפשר לעשות משהו - ענר יעשה אותו'", פותח האב.
הוא ממשיך ומספר "הגיע מוצאי השבת והחג ובמשך יומיים חיפשנו אותו בכל היישובים, בבתי החולים, חיפשנו קצה חוט. ביום השני ניגש אלינו אדם עם טלפון ואומר לנו 'אתם חייבים לקבל שיחה'. התקשרה בחורה בשם זיו שניצלה במיגונית ואמרה לנו 'ענר ניהל את כל המצב - בזכותו אני חיה'. לא הבנו בכלל מה היה לנהל. הבנו שתקפו מיגונית - אבל לא הבנו יותר. הבחורה היתה נסערת וקשה היה להוציא ממנה עוד מידע. למחרת התקשר אלינו אבא של איתמר שפירא, שצילם את ענר במיגונית, וסיפר לנו את כל הסיפור ללא שורה תחתונה. הוא פחד כנראה לומר לנו שהוא נהרג ורק ציין שהוא נפצע קשה".
שפירא עובר לתאר את ההתרחשויות כפי שהבין ושמע אותם מאז ועד היום. "ברגע שהופסקה המסיבה, ענר צלצל קיבל מאחד המפקדים שלו שאמר לו שהחלה מלחמה והקפיץ אותו למוצב סופה. ענר ענה שהוא קרוב והוא בדרך. הוא עלה על רכב ובאמצע התחילו יריות. הרכב נעצר בצד הדרך ויושביו נכנסו למיגונית שבה כבר היו 24 אנשים. ענר לא הכיר שם אף אחד אבל זיהה בלבול אצל כולם. הוא תפס פיקוד ואמר 'שלום, קוראים לי ענר, אני לוחם בסיירת נח"ל, אל תדאגו הצבא בדרך והכל יהיה בסדר'. ואז מישהי מהמיגונית צועקת לו: 'איזה יופי שבאת - הרגעת אותנו'".
"אחר כך נשמעות יריות, ענר הציץ החוצה, ועדכן כי בחוץ יש למעלה מ-25 חמושים. הוא נעמד בפתח המיגונית, ביד שלו שבר בקבוק בירה - כי אין לו נשק, הוא עם גופיה וכפכפים. המחבלים לא נכנסו אלא התחילו לזרוק רימונים. ענר הסביר לאנשים במיגונית שהוא יתפוס את הרימונים ויזרוק אותם החוצה. הוא ביקש מהם שאם יקרה לו משהו - שמישהו ימשיך את אותה פעולה אחריו. בין שבעה לשמונה רימונים הוא הצליח להדוף וכנראה בסוף ירו לעברו RPG והוא נפצע קשה ביד ובפנים. החבר הטוב שלו הירש גולדברג, שהגיע איתו, איבד את היד שלו באותו פיצוץ ויש תיעוד שלוקחים אותו בשבי. בסופו של דבר שמונה בני אדם ניצולים מהמיגונית ולא נלקחו בשבי. הקרב הזה התנהל במשך כ-34 דקות. ההשלכה היא לא רק על מי שניצל במיגונית אלא על עיכוב המחבלים מלהתקדם", מדגיש האב.
ההתמודדות עם האובדן והשכול, הוא מתאר, היא קשה מנשוא, ועם זאת יש לו נחמה מהאופן שבו פעל בנו להצלת אחרים. "הקושי הוא עצום. לאבד ילד זו חוויה מאוד קשה מצד אחד. מצד שני - הוא לקח שעה של גורל והפך אותה לשעה של יעוד. הוא הצליח לנהל קרב בידיים חשופות למעלה מחצי שעה ולהדגים כיצד הטוב נלחם ברוע. היה שם את הרשע של המחבלים עם כוונות הזדון שלהם ועם כל אמצעי הלחימה ומולם בן אדם שאין לו נשק אבל יש לו לב רחב וגדול ומצפון מוסרי. הוא לימד אותנו שאפשר להילחם ברוע הגדול הזה גם אם לא תציל את חייך - ולהציל חיים רבים של אחרים".
בתחילה הוא נתקל בסקפטיות לגבי מעשי הגבורה של ענר מחלק מהשומעים. "לכל המשפחה והחברים היה ברור שמה שקרה. עד שלא יצאו הסרטונים חשבו שאנחנו קצת מגזימים - וכשהם פורסמו הבינו. התחדש לי בעניין הזה המושג 'חסד של אמת' - במובן הזה שגם לקבל את האמת בצורה האמיתית שלה - זה חסד גדול. אני מאמין שיש עוד סיפורי גבורה גדולים מאוד שקרו ולצערנו אין תיעודים. אנחנו זכינו, בתוך הכאב הגדול שיש לנו, לתיעוד של ענר ולהקלטות מתוך המיגונית לפני ובמהלך האירוע".
בשבוע שעבר הושק אלבום משיריו שכתב, הלחין וביצע ענר ז"ל, בשנים האחרונות לחייו. "הוא עשה פעמיים גיבוש סיירת מטכ"ל ונפצע, עבר ניתוח במטרה להעלות פרופיל, כדי לעשות שירות צבאי משמעותי. בתקופהת ההחלמה הוא החליט לפתוח אולפן ביתי ולהקליט שירים. עד גיל 18 הוא ניגן פסנתר קלאסי ואז הלך לכיוון של הראפ. הוא השאיר לנו 60 שירים מוקלטים עם המון מסרים. ישב ילד בירושלים לפני שלוש שנים, שלא חווה את העוטף, אבל היה בעל רגישות מאוד גדולה וזעק זעקה על חוסר היחס לילדים שנפגעים שם. אם היתה את הרגישות הזו, לא רק לאמנים, אלא גם לקובעי מדיניות באותה תקופה - אולי לא היינו במצב הנוכחי".
הוא מספר על הרצון להוציא את שיריו של ענר ז"ל - כדי להרבות באחדות - על רקע השיח ההולך וחוזר למקום שבו היה לפני המלחמה. "אחרי שהוא נהרג היו לנו כאמור 60 שירים. ישבנו לבחור אותם עם החברים הטובים שלו, המשפחה, החברה, ואמרתי שחייבים שיר שלו על אחדות. כבר לפני ארבעה חודשים היה נראה שאנחנו חוזרים לאחור וכאילו לא למדנו כלום. המצב הזה נורא, הקיטוב, השיח שגולש למקומות לא טובים. הרי בשמחת תורה קיבלנו את הרוע המוחלט מול הטוב המוחלט שלנו ואנחנו יודעים את הדרך שלנו. יש שיר של ענר שנקרא 'שנאת אחים' שזועק בדיוק על הדבר הזה. הוא כתב אותו בשיא ההפגנות וקרא להפסיק את כל השיח המקטב הזה".
"יוצר שמשאיר אחריו יצירה, שמביאה עוד יצירות, משאיר אחריו חיים. ענר כתב באחד השירים שלו 'מעדכן את הצוואה שלי, אם אמות תוציאו את האלבום שלי'.יש מתח גדול בשימור יצירה כשהיוצר נעדר. במשימה הראשונה עמדנו ונוציא אלבום גדול יותר. זו גם המורשת שלו ונקווה שנצליח להביא לציבור את היצירה עם המסר שמאוד רלוונטי לחברה שלנו היום", מסכם האב.