מחקר חדש של המכון החרדי למחקרי מדיניות שנערך עבור מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות חושף נתונים חדשים על תמונת המצב הבריאותית של החברה החרדית בישראל.
בין הממצאים המרכזיים שעלו במחקר:
• בקרב נשים חרדיות שיעור הלידות עם מומים מולדים היה נמוך ב-6.1 ילודים לאלף לידות חי מהשיעור בקרב נשים יהודיות לא חרדיות, וכן שיעור לידות המת נמצא נמוך אצלן בארבעה ילודים ל-1000 לידות חי ומת.
• שיעור פטירת תינוקות גבוה כמעט פי שניים בקרב חרדים. מניתוח סיבות המוות ניתן לראות שמרבית המקרים הללו הם כתוצאה ממומים מולדים וסיבות אחרות שייתכן שניתן לזהות במהלך ההיריון. ממצא זה מעלה את ההשערה שלכל הפחות חלק מהפער בשיעור פטירת תינוקות קשור בשיעור הנמוך של הפסקות היריון בקרב נשים חרדיות.
• שיעור התחלואה בסרטן מכל הסוגים היה נמוך בקרב חרדים ב-32%, בעיקר בגלל שהחברה החרדית צעירה יותר. שיעורים נמוכים יותר של תחלואה חזרו על עצמם גם כאשר נבחנו בנפרד שיעורי התחלואה מסרטן הריאה, סרטן הערמונית בקרב גברים וסרטן השד בקרב נשים.
• שיעור בדיקות הממוגרפיה בקרב נשים חרדיות נמוך בכמעט חצי בהשוואה לנשים יהודיות לא חרדיות. הסיבה לכך היא ככל הנראה שילוב של מאפיינים תרבותיים והעדר מודעות מספקת.
• שיעור ההתחסנות לשפעת נמוך באופן משמעותי באוכלוסייה החרדית (46% נמוך יותר מאשר בקרב יהודים שאינם חרדים). החוקרים מעריכים כי הסיבה היא כנראה רתיעה מהתחסנות בחיסונים חדשים, וגם בעקבות חוסר מודעות.
• ביחס לחיסוני ילדים לא עלו ממצאים המעידים על פער מובהק בשיעור ההתחסנות בין הקבוצות.
ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי למחקרי מדיניות וממובילי המחקר מסר: "המתודולוגיה החדשנית שיושמה במחקר מאפשרת לראשונה למפות ברמת דיוק גבוהה את מאפייני הבריאות והתחלואה בחברה החרדית ואת מגמות צריכת שירותי הבריאות הייחודיות לה. זהו צעד ראשון וחשוב בדרך לגיבוש מדיניות בריאות ממוקדת המותאמת לצרכיה ומאפייניה הייחודיים של החברה החרדית".
דב גולדברג, חוקר במכון וממובילי המחקר הוסיף: "מחסור בנתונים על בריאות ותחלואה באוכלוסייה החרדית הוא אתגר משמעותי, שמעכב קידום מדיניות בריאות יעילה ומותאמת תרבותית עבורה. מחקר זה מהווה צעד ראשון וחשוב בהבנת המאפיינים הייחודיים, הצרכים הקיימים והמענים הניתנים לאוכלוסייה זו. נדרשים מחקרי המשך שיזהו את האוכלוסייה החרדית במאגרי המידע הקיימים ויאספו מידע גם על שירותי בריאות הניתנים לה על ידי עמותות וגופים פרטיים. רק על ידי איסוף נתונים מקיף ורב-ממדי נוכל לפתח מדיניות בריאות מותאמת שתביא לשיפור בריאותה של האוכלוסייה החרדית בישראל".