תא"ל במיל' ראם עמינח, לשעבר היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל, העריך כי ליל ההתגוננות מפני המתקפה האיראנית עלה למערכת הביטחון בין 4 ל-5 מיליארד שקלים.
"אם אנחנו מדברים על טילים בליסטיים שצריך להוריד עם מערכת חץ, טילי שיוט שצריך להוריד עם טילים אחרים, והכטב"מים, שבעצם אנחנו מורידים אותם בעיקר עם מטוסים - מדובר ב-3.5 מיליון דולר לטיל חץ, מיליון דולר לשרביט קסמים, עלויות כאלה ואחרות למטוסים", אמר עמינח בראיון ל-ynet.
הוא ציין עוד כי איראן השקיעה מבחינה כלכלית במתקפה סכום נמוך בהרבה. "לאיראנים זה עולה פחות מ-10 אחוז ממה שעולה לנו לעצור את זה. בואו נסתכל עתידית, עוד שנה, שנתיים או חמש שנים, הם יכולים לנהל גם 50 התקפות כאלה ואתה רוצה להיות מוכן לכמות ההתקפות. אז צריך לנסות להבין איזה כמות של הגנה אנחנו צריכים. בואו נגיד שאם תקציב צה"ל נטו בשנת 2023 היה 60 מיליארד שקלים, בפחות מכפול מזה אין לך שום סיכוי להגיע למצב שבו אתה מסוגל להחזיק את הכמויות הנדרשות".
יואל נווה, הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר, טען כי יש לערוך הפרדה בין מתקפה נקודתית ותמונת המצב המלאה. "השנה זו הוצאה חד פעמית. המשמעויות של מה שנאמר קודם, להגדיל את תקציב הבטחון באופן פרמננטי ב-60 מיליארד שקל, כלומר משהו כמו יותר מ-3% מהתוצר, יש לזה משמעויות מאוד מאוד כבדות על הכלכלה הישראלית. זה עלול להביא למצב שבו גם לא נצליח לממן את זה, גם הוצאות הריבית שלנו יגדלו משמעותית כי החוב יגדל לרמות מאוד גדולות".
"החוסן הלאומי של ישראל אמנם מבוסס גם על היכולות הטכנולוגיות, אבל הצבא מבוסס בראש ובראשונה על כלכלה צומחת ופעילה. נטל כזה גדול נוסף של הוצאות ביטחון לאורך תקופה ארוכה עלול לפגוע גם בפוטנציאל הצמיחה שלנו", סיכם.