יממה לאחר מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר הי"ד שנרצח בידי מחבלים בעת שיצא עם עדר הכבשים סמוך לחוות מלאכי השלום, יצאו הבוקר (ראשון) כמדי יום עשרות רועי צאן בחוות ובגבעות ביו"ש אל המערכה הקבועה בשטחי המרעה.
רועי הצאן הצהירו: "נמשיך בדרכו של בנימין ובגבורה שהפגין כשנאבק עם המרצחים, המערכה על שטחי המרעה תכריע את גורל ההתיישבות ביו"ש ואנו לא מתכוונים לעצור לרגע".
"אנשים מדמיינים את המרעה כזמן פסטורלי לגמרי שאתה מנגן בו בחליל, אבל האמת שבפעמים רבות זה רחוק לגמרי מהתיאור הזה", מספר עוז יהודה רום, רועה צאן מגבעת שדה יונתן בבנימין. "מצד אחד השעות הארוכות שאתה מעביר מדי יום במרעה עם העדר הם אחלה זמן ללימוד, להתבודדות, למחשבות, אבל מצד שני אתה חייב תמיד להיות עירני ודרוך כי אנחנו לא פה סתם".
"רעיית הצאן ביו"ש הפכה לכלי נשק של ממש במערכה, והיא הכלי היחיד שבעזרתו אפשר במשאבים מועטים לחלוש ולשמור על אלפי דונמים. למעשה רועי הצאן נמצאים בחזית של גבעות החזית. הערבים מבינים זאת היטב ולכן אנחנו מהווים יעד קבוע להתקפות מצד האויב שחפץ להשתלט על השטח בעצמו ולהקים מדינה פלסטינית", הוא מוסיף.
לדבריו, "הפיגוע הקשה הזה שטלטל כל רועה ביו"ש הוא ניסיון של האויב להפסיק את המפעל ההולך וגדל של רועי הצאן. עד היום כל רועה זכה במו ידיו להשיב לבעלות יהודית מאות ואלפי דונמים, ואנו לא נעצור לרגע. חלום שיבת ציון וגאולת הארץ לא רק קורה לנו מול העיניים אלא אנחנו זוכים ממש להיות חלק ממנו. בעז"ה בזכות מסירות הנפש של בנימין הי"ד וההקרבה של רועי הצאן נזכה לראות בגאולה השלמה בקרוב".
שניאור גרייפל, רועה צאן מגבעת אור מאיר משתף אף הוא בתחושות שלאחר הפיגוע: "חד משמעית הרצח המזעזע הזה שהיה יכול לפגוש כל אחד מאיתנו הוא מכה. עוד לא עיכלנו אותו לגמרי. אבל ברור לי וליתר הרועים שזאת מלחמה לכל דבר, מלחמה על הארץ, ואנחנו הלוחמים. אמנם לוחמים ללא מדים, אבל אם אנחנו לא נהיה כאן וננטוש את המערכה השטח יהפוך למדינה פלסטינית".
"אנחנו מודעים לכך שבמלחמה משלמים מחירים, וגם עד היום הותקפנו ונפצענו לא פעם ולא פעמיים, אבל אנחנו שמחים על הזכות להימנות בין גואלי הארץ. במשך כל הדורות יהודים כספו וייחלו להגיע לארץ הזאת, וכשהגיעו שילמו על כך מחיר לא קטן אבל בזכותם נבנתה פה הארץ", סיכם גרייפל.