היום, יום ה-15 באפריל, הוא יום השנה ה-79 לשחרור מחנה הריכוז ברגן בלזן מידי הנאצים. מדי שנה מתקיים ביום הזה אירוע הנצחה מיוחד ואולם השנה גילה ארגון שארית הפליטה ברגן בלזן בישראל כי השנה הוחלט, מבלי להיוועץ בהם או לעדכן אותם, לדחות את האירוע ולא לכלול בו דברים מפי נציג ישראלי.
אריה אולבסקי, יו"ר הארגון, מספר כי "מעבר להפתעה המרה הזו, אנחנו מרגישים שתקעו לנו סכין בגב. אנחנו משתפים פעולה במשך עשרות שנים עם הנהלת האתר ברגן בלזן ובמקרה גילינו שהזיזו את המועד מהיום השמח הזה עבור ניצולי המחנה ובני משפחותיהם, שרואים בו יום קדוש ויום הולדת שני, למרות המצב הגופני והנפשי הקשה שהם היו בו כשהם שוחררו".
אולבסקי מספר כי מדי שנה מתאמים הנציגים מישראל את מועד הטקס על פי התכנון הגרמני ולעיתים מזיזים אותו ימים ספורים קדימה או אחורה. "אנחנו משחקים עם התאריכים, למשל השנה חגגנו את יום השחרור ביום שישי האחרון ביער בלזן, לא רחוק משורש. מדובר ביער שניטע מכספי ניצולים ובמשך שנים היו עולים אליו לרגל ומקיימים טקסים. אנחנו מתחשבים בטקס הבינלאומי בגרמניה. מגיעים נציג או שניים מטעמנו לשם, כדי שישמעו את הקול הישראלי".
לעומת זאת, מוסיף אולבסקי, "השנה נעשו כמה דברים שהם חרפה ובושה, לטעמנו. הזיזו את התאריך מסיבות טיפשיות לגמרי את המועד. בדרך כלל צוין האירוע ביום ראשון, כי כך נוח יותר לפוליטיקאים הגרמנים ואנחנו מקבלים את זה. השנה ציפינו שזה יהיה אתמול, יום לפני ה-15 שזה מועד נוח, גם לפני הפסח, ולהפתעתנו המרה מישהו סיפר לנו שבאתר האינטרנט הגרמני של ברגן בלזן נכתב שזה הוסט לחמישי במאי. אף אחד לא אמר לנו על כך. בחרו בתאריך הזה כי אין שם חג נוצרי או יהודי, אבל זו הייתה טעות שאם היו מתייעצים איתנו היא הייתה מתלבנת בזמן, כי הם מדברים על החמישה במאי כאשר בשישה במאי אנחנו מציינים כאן את יום השואה".
להערכתו של אולבסקי "הם ידעו את זה ולמרות זאת החליטו. "קולנו לא נשמע", הוא אומר ומציין כי "בישראל נמצאת הקהילה הפעילה והגדולה ביותר של ניצולי ברגן בלזן לדורותיהם. הארגון שלנו עושה הרבה למען שימור הזיכרון. היינו סופגים את המכה של הסטת התאריך לתאריך אחר, אבל מעבר לכך, בכל שנה אנחנו תמיד מדברים ליד המצבה היהודית שהוקמה על ידי אבא שלי ב-1946. הוא היה ראש מחלקת התרבות וההיסטוריה של הועד היהודי במחנה העקורים, מחלקה שהוקמה על ידו יחד עם חייל בריגדה ישראלי בשם יהושע ביגון. השנה ציפינו שמישהו יבין שדווקא השנה, בעקבות טבח השבעה באוקטובר, מצופה שנציג ישראלי ישא דברים ליד המצבה היהודית, שבה אנחנו מסיימים עם קדיש, אל מלא רחמים והתקווה, אבל השלטונות בגרמניה החליטו על דעת עצמם שהם עושים שינויים. כזכור, הדת היהודית שייכת ליהודים ולא לגרמנים, ולא יתכן שאחרי עשרות שנים הם ישנו דיסקט ויחליפו קונספט בלי תיאום ויידוע שלנו מראש, ואין מקום לשום נציג ישראלי לדבר שם".
לשאלתנו אם ארגונו ניסה לדבר עם מישהו מהגורמים הגרמניים וניסה לשנות את ההחלטה, הוא משיב ואומר כי הוא "לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל מדובר בגרמנים שעובדים בצורה מאוד מקובעת עם היגיון מוזר. הם קובעים את החוקים. ראינו בזה סטירת לחי מצלצלת. כשניסינו למחות קיבלנו מכתבים שאומרים לנו שאין לנו אמירה כלשהי במוסדות האתר. מאחר וכך אנחנו בהנהלה דנים ושוקלים שאם אין לנו אמירה אין לנו סיבה להגיע לשם. מוזר שמונעים מאיתו לשאת שם דגל ישראל ולומר דברים קשים אחרי השבעה באוקטובר".
שאלנו את אולבסקי אם להערכתו אכן החשש הוא שמישהו מהישראלים יאמר דברים קשים הכורכים בין השואה לאירועי השבעה באוקטובר, ומשום כך בחרו לשנות את מתכונת האירוע, והוא מצידו מדגיש כי הארגון אינו סבור שהטבח היה שואה, שכן בשואה אירוע בסדר גודל שכזה היה מנה יומיומית עבור יהודי אירופה, ואף מעבר לכך, אך באשר לעצם האפשרות שנאום ישראלי קשה ותקיף הוא שמרתיע את הגרמנים, הוא אינו פוסל אפשרות כזו.
"אנחנו לא מבינים את זה. הם קבעו בסוף השנה שעברה שזו תהיה צורת הטקסט השנה. הם לא התייעצו איתנו. החשבנו את עצמו כפרטנרים, ולכן לא נראה לי תרחיש שבו נבוא לשם כדי להתבזות מבלי לשאת את דברינו, במיוחד השנה. יש גבול לעלבון".
לדבריו החלטה ישראלית כזו שלא להגיע לטקס משפיעה על הגרמנים. היעדרות שכזו תתפרש שם כניתוק קשרים עם אתר המחנה ודווקא בגרמניה רואים בניתוק שכזה כנגרר ממהלך אנטישמי ואנטי ציוני מצידם של הגרמנים. "לכן אני לא מאמין שפוליטיקאים בכירים יאהבו את מה שקורה שם. בוודאי לא אחרי השבעה באוקטובר".
עוד אומר אולבסקי: "ניהלנו שיחות מאחורי הקלעים כדי להבין במה מדובר וקיבלנו הרבה תמיהות לגבי הצעד של הגרמנים". לכך הוא מוסיף ומדגיש כי "באתר עובדים אנשים גרמנים טובים שעושים עבודת קודש. להערכתנו הצנועה הדג מסריח מהראש, ואנחנו חוששים שזה רק סימן לבאות. יש לנו אינדיקציות לכוונות להתערב בתכני התערוכה המתמדת במרכז התיעוד של בברגן בלזן. זה כבר יהיה עילה למלחמה עבורנו ברמות הרבה יותר בכירות. אני קורא להם, הסירו ידיכם מהשינויים בתכני התערוכה המתמדת. לא יתכן שבמוסדות הגבוהים של ההנהלה לא ישמע הקול הישראלי השפוי".
