דיוויד פרידמן, מי שהיה שגריר ארצות הברית בישראל בתקופת ממשל טראמפ ורשם הישגים רבים, מתייחס אל מדינת ישראל בשני כובעים: האחד כתושב ניו יורק שפועל רבות למען ישראל, והשני כישראלי שנמצא כאן הרבה מאוד ומחזיק גם בבית משלו בירושלים.
נקודת המבט הייחודית שלו, לצד הדאגה הכנה והבלתי־פוסקת לישראל, הופכת כל שיחה איתו למרתקת - ועוד יותר על רקע המלחמה והאתגרים הרבים שסיפקה, כולל העימות בין ממשלת נתניהו לממשל ביידן.
פרידמן משמש גם כיושב ראש כנס ירושלים שייערך במנהטן שבניו יורק ב־2 ביוני - יום הצעדה המסורתית למען ישראל. את המינוי הוא קיבל כאות הוקרה לפעילותו למען ישראל בתקופת שירותו בממשל ארצות הברית וגם בתקופות שלפני ואחרי כן. חלק משיאי פעילותו כוללים את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן וקידום הסכמי אברהם.
את השיחה עימו אי אפשר שלא לפתוח בחוויה האישית שלו, כמי שהיה בירושלים ביום המתקפה הרצחנית של חמאס בשמחת תורה וחווה את מה שחווינו כולנו.
"ביומיים הראשונים הייתי מרוכז בשני דברים: בטרגדיה הנוראה ובחטופים. זה היה בלתי נתפס שכל כך הרבה אנשים נרצחו וכל כך הרבה נחטפו. זה היה אירוע חסר תקדים. הייתי המום מרוב צער", מספר פרידמן בגילוי לב.
הוא מספר על הקושי לעמוד מול נכדיו, שהעלו תמיהה אחת כל כך בסיסית. "יש לי נכדים קטנים, וביחד חווינו את האזעקות ורצנו למקלטים בימים הראשונים של המלחמה. הם ילדים בני תשע עד שלוש עשרה, והם שאלו אותי: 'למה מנסים להרוג אותנו? הם לא מכירים אותנו בכלל. מעולם לא עשינו להם דבר'. המילים שלהם החזירו אותי למקום שחשבתי שלעולם לא נהיה בו שוב כעם. שיהודים נמצאים בסכנה ויש איום להרוג אותם רק בגלל שהם יהודים. אני לא חושב שהצלחתי להתגבר על התחושה הקשה הזאת עד היום".
השגריר לשעבר נשאר בישראל עד חודש נובמבר, וחזר פעמיים נוספות מאז ובקרוב שוב יגיע לכאן.
אנחנו נמצאים במרחק של שישה חודשים מהרגעים הקשים ההם. מה אתה, בעיניך, רואה כשאתה מגיע לישראל?
"מצד אחד אני מרגיש שיש, לפחות אצל מי שמשפחתם לא נפגעה ישירות מ־7 באוקטובר, קצת חזרה לשגרה. כלומר לא לאיזה מצב נורמלי לגמרי, אבל הרחובות שוב מלאים, המסעדות פועלות, העסקים נעים קדימה, אבל התחושה אחרת. מרגישים את זה באוויר. אם מישהו היה נוחת בישראל השבוע בלי שום מושג על מה שקרה - הוא עדיין היה מרגיש איזה ענן של דאגה ועצב שלא ריחף מעל ישראל לפני 7 באוקטובר.
"יש המון אנשים שלא מסוגלים לישון בלילה. משפחות חטופים, משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה, משפחות של חיילים שמשרתים בעזה שמתפללות כל לילה לא לקום לבשורות קשות. ישראל חוותה טראומה ענקית, וייתכן שיחלוף עוד עשור עד שמימדיה ייקלטו באמת. זה היה היום הכי נורא בתולדות מדינת ישראל".
כביכול יש מעין שגרה, אבל היא מאוד לא שגרתית כפי שהכרנו את המילה לפני שמחת תורה.
"מצד אחד הכול נראה נורמלי, אבל למתבונן לעומק שום דבר לא נורמלי. לאורך כל החודשים האחרונים שמתי לב שלנוכח הסיטואציה הזאת בולט החוסן המדהים של עם ישראל. ראיתי מסירות נפש, הקרבה עצמית, אנשים שבאים לעזור זה לזה. ראיתי אחדות שלא חוויתי כמותה בשום מדינה אחרת. ראיתי את עם ישראל קם, לא מוותר, לא מרפה ולא נכנע לחמאס. מחויב לחלוטין להביס את האויב.
"זה מעודד לראות את האחדות הפנימית והחוסן הישראלי, וזה לא מוריד ולו במעט מהטראומה. זה לא מפחית את עוצמת השאלות שנותרו ללא מענה לגבי מה שהוא אולי הכישלון המודיעיני והצבאי הגדול ביותר בתולדות המדינה. אף אחד לא שוכח מזה. ברור גם שיצטרך להיות חשבון נפש אמיתי לגבי זה. אבל ישראל מתמודדת באופן ייחודי עם הסיטואציה המורכבת ואותי זה מדהים".
ביידן דואג למצביעים המוסלמים
ככל שהוא נפעם יותר מהאחדות הישראלית, פרידמן חש אכזבה הולכת וגדלה מהממשל הנוכחי, שהתחיל בגיבוי נחרץ מאוד לישראל שהלך ונחלש.
"הדברים השתנו באופן דרמטי. בעוד ישראל נלחמת על חייה, ביידן נלחם על מישיגן. ישראל מנסה להביס את אויביה הברבריים וביידן עסוק בניצחון בבחירות. הוא חושב שבמקומות כמו מישיגן, ששם יש אוכלוסייה ערבית גדולה, הוא צריך להראות שהוא לא פרו־ישראלי", הוא מסביר את הסיטואציה הנוכחית. "הוא אכזב אותי, וכמוני גם יהודים אמריקנים רבים אחרים. לדעתי הוא עשה חשבון פוליטי גרוע, ולא פחות חשוב מכך - הוא עשה חשבון מאוד לא מוסרי. ההשפעה של המעשים וההתבטאויות שלו היא חיזוק החמאס".
עד כדי כך?
"אני חושב שחמאס צופה בארצות הברית מתרחקת מישראל ורואה בזה ניצחון ענקי והישג אדיר. לדעתי, זה גם מעלה את המחיר שהם ידרשו בכל עסקה להחזרה של חטופים. ביידן אומר שהוא חותר לסיום המלחמה, אבל המעשים שלו רק מאריכים אותה ונותנים לחמאס עוד סיבות לדבוק בעמדתם".
למה לדעתך ממשל ביידן לא מבין את המצב לאשורו?
"ביידן עשה המון טעויות מאז שהוא מכהן בתפקיד. הוא עשה טעות ענקית באפגניסטן. הוא עשה טעות ענקית ביחסיו עם רוסיה, שלדעתי הובילה בחלקה לפלישה לאוקראינה. הוא עשה טעות ענקית בכל הנוגע לאופן שבו הוא מתמודד עם איראן ומאפשר לה לממן טרור ברחבי העולם. והוא עשה טעות גדולה עכשיו עם חמאס וחיזבאללה. אני לא חושב שהוא מבין שישראל נלחמת על חייה. רבבות ישראלים עדיין לא חזרו לבתיהם בצפון והוא מעכב פעילות צבאית בצפון ובדרום".
"הוא היה צריך לומר מלכתחילה 'זו המלחמה שלכם ואנחנו כאן כדי לעזור. ניתן לכם כל מה שאתם צריכים מבחינת תחמושת, נשק, תמיכה דיפלומטית - אבל זו המלחמה שלכם. לכו תנצחו בה. אנחנו סומכים עליכם, עשו זאת כמיטב יכולתכם, ולא תשמעו מאיתנו שוב'. זה לא נאמר. אם הדברים היו מוצגים כך, המלחמה הייתה נגמרת הרבה יותר מהר ואולי היא לא הייתה קיימת כעת. סביר גם שהיו לנו תוצאות הרבה יותר טובות בהשבת החטופים".
עד כמה התאכזבת מהממשל הנוכחי? ציפית ליותר?
"אני אופטימי ומנסה לראות את הטוב. כשראיתי את ביידן בימים הראשונים של המלחמה התרגשתי מהתגובה שלו ואף החמאתי לו. אנשים אמרו לי 'עשית טעות. הוא יפנה להם גב'. ואכן הייתי אופטימי מדי. בסוף הנושא כאן הוא פוליטי. אנחנו בשנת בחירות והאיש רוצה להיבחר. ביידן מבין שחלק הולך וגדל במפלגה הדמוקרטית אינו תומך בישראל והוא צריך לרצות את החלק הזה".
זה הגיע עד להתערבות פנימית בישראל. שמענו את הסנטור צ'אק שומר קורא לערוך בחירות אצלנו ואת סגנית הנשיא קמלה האריס אומרת שארצות הברית צריכה להפריד בין העם הישראלי לממשלת ישראל.
"אלו אמירות מזעזעות. משומר אני לא מופתע, כי הוא אולי האדם הכי פוליטי שקשור לממשל. הוא ראה שתמיכה בישראל לא פופולרית בקרב המפלגה שלו ועשה את החישוב הפוליטי - מצד אחד הוא יתמוך קצת בישראל ומצד שני יבקר באופן חריף את נתניהו. בדבריו הוא למעשה נתן אישור לכל הדמוקרטים לפנות נגד ממשלת ישראל".
"לגבי האריס, אי אפשר להגיד 'אני בעד העם בישראל אבל נגד הממשלה'. הרי ישראל במלחמה, שמנוהלת על ידי ממשלת ישראל, כפי שכל מלחמה בכל מדינה מטופלת על ידי הממשלה. כשהמלחמה תסתיים, ובעזרת השם לישראל יהיה ניצחון ענקי, יגיע הזמן לפוליטיקה. בשלב הזה תושבי ישראל - ורק הם - יחליטו לגבי ההנהגה שלהם. יהיו בחירות, ואם הבוחר ירצה לשנות - זה מה שיקרה. כרגע, בזמן מלחמה, גם חלק ניכר ממתנגדי נתניהו אומרים שלא נכון לקיים בחירות ויש להתמקד בלנצח במלחמה. גם שומר יודע את זה, אבל לא אכפת לו באמת".
איך לדעתך צריכה ישראל לנהוג כשהיא נתקלת בלחצים כבדים מהצד האמריקני?
"ישראל צריכה לעשות את מה שנכון בשבילה. אני כבר לא נמצא בחדרים הסגורים ולא יודע בדיוק כיצד מתנהלים יחסי הגומלין עם הממשל ואיזה מינוף ואיומים מופעלים על ישראל תמורת הסיוע האמריקני. ברור שישראל צריכה לשמור על מערכת היחסים עם ארצות הברית ועם הממשל הנוכחי. אני חושב שנתניהו יודע לעשות את האיזון הנכון. ישראל צריכה לדאוג לעצמה ולעבוד עם ארצות הברית בלי לפגוע באינטרסים שלה. היא צריכה להחזיק מעמד עד שיהיה נשיא טוב יותר שיבין בצורה טובה יותר את ישראל".
טראמפ רוצה את ישראל מנצחת
המשפט האחרון מלמד, אם למישהו היה ספק, במי פרידמן תומך בבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית. אלא שדונלד טראמפ, הנשיא שתחתיו עבד, לא חסך ביקורת מישראל במהלך המלחמה. "מה שקורה בעזה פשוט נורא", אמר בהתייחס למצב ההומניטרי כשהוא מבקר את התנהלות ישראל. "אנחנו חייבים לסיים את המלחמה כי זה עלול להסתיים באופן רע - לא רק ברמת המזרח התיכון אלא ברמה בין־לאומית", הוסיף. השגריר לשעבר מסביר שטראמפ התכוון בדבריו למשהו שונה ממה שהובן בישראל.
אם טראמפ היה הנשיא בששת החודשים האחרונים - התמיכה בישראל הייתה בלתי מסויגת לדעתך?
"התשובה היא ללא ספק כן. אם רק נסתכל לאחור, בשנת 2019 חמאס פתח במתקפת רקטות על ישראל בלי שום התגרות מצידה. זה כמובן לא היה במימדים המפלצתיים של 7 באוקטובר, אבל הייתה מתקפה. באותו יום כתבתי, בתיאום עם הנשיא דאז, בטוויטר: 'ישראל צריכה להביס את אויביה כמה שיותר מהר ובאופן הכי נחרץ ויש לה תמיכה אמריקנית מלאה וללא תנאים'. אני בטוח שזה המסר שהיה עובר מתחילת המלחמה אם טראמפ היה הנשיא. הוא היה מבהיר 'ישראל הותקפה ולכן היא חייבת לנצח במלחמה'".
ובכל זאת הוא מתח ביקורת על ישראל.
"טראמפ מתח ביקורת על ישראל, אבל התכוון לכך שהוא מאוכזב שישראל לא ניצחה כבר במלחמה. הביקורת שלו הייתה שכביכול לוקחים את הזמן. אני מעריך שלדעתו, אם היו פועלים בצורה יותר נחרצת ועם פחות הקשבה לקולות בעולם, היה אפשר לסיים כבר את המלחמה בניצחון ישראלי. אמרו עליו שמה שהוא רוצה זה שהמלחמה תיפסק, ואני חושב שהוא רוצה ניצחון ישראלי מהיר".
השיחה אומנם התקיימה זמן קצר לפני המתקפה האיראנית על ישראל, אבל פרידמן כבר צופה פני עתיד ומצהיר שאיראן אומנם הרימה ראש בתקופת ממשל ביידן - אבל היא בהחלט לא מעוניינת לפתוח במלחמה ישירה נגד ישראל.
יש מאזן אימה בין איראן לישראל כיום?
"מאז שממשל טראמפ סיים את תפקידו, ארצות הברית לא החריפה את הסנקציות על איראן. להפך, הם סיפקו להם עשרות מיליארדי דולרים באמצעות הקלות בסנקציות, והכסף שימש להפצת טרור ונשק בכל המזרח התיכון".
"אני חושב שאיראן לא רוצה מלחמה עם ישראל. לאיראן יש הרבה מה להפסיד. אם ישראל תגיב למתקפה ייגרם נזק עצום לאיראנים, והם לא צריכים את זה כי הם מצליחים עד היום לחמוק מכל ההתקפות דרך חיזבאללה וחמאס בלי עונש ובלי תגובה ישירה. לדעתי כניסה של איראן למלחמה עם ישראל תהיה מעשה התאבדותי ולכן היא לא תלך לכך".
הפלשתינים ביהודה ושומרון אינם שונים מהעזתים
כמי שנטל חלק משמעותי במיוחד בגיבוש ובקידום הסכמי אברהם, פרידמן הוא האיש לשוחח איתו על סוגיית היום שאחרי בעזה. הוא רואה את הניסיונות למצוא פתרון שיכלול גם את סעודיה ואומר שהם נכונים וראויים. מנגד הוא שולל את האפשרות שהרשות הפלשתינית - גם אם תזכה לשם "רשות מחודשת" - תשלוט בעזה באופן כלשהו.
"דעתי ידועה ואני מתנגד מאוד למדינה פלשתינית ובוודאי שלא הייתי מקדם את יצירתה. לדעתי היא תהווה לא רק סיכון ביטחוני, אלא תביא לעוד מתקפה כמו זו שהייתה ב־7 באוקטובר. אני לא חושב שהרשות הפלשתינית יכולה לשלוט בעזה ואני לא חושב שהיא צריכה להיות חלק מזה. אי אפשר לסמוך עליהם שיילחמו בטרור. אם הרשות הפלשתינית תיכנס לעזה נראה אותה חוזרת בדיוק למצב שבו הייתה לפני המלחמה".
אז מה הפתרון שהיית מציע? שישראל תישאר בשטח ותנהל אותו?
"לצערי, אני לא מכיר מישהו שמוכן עכשיו להיכנס ולייצב את עזה. אני לא מאשים בכך אף אחד, כי זו תהיה עבודה קשה מאוד. כרגע, כך נראה, ישראל היא ברירת המחדל ותצטרך לייצב את עזה בטווח הקצר. אם תימצא דרך להביא את הסעודים, המצרים והאמירויות להיכנס וליצור כוח לשיקום הרצועה, זה יכול להיות רעיון טוב מאוד. עליהם לדעת שהם נכנסים למשהו שהוא יציב, ולדעתי לא תהיה יציבות בלי שישראל תשלוט בשטח הזה לזמן מה.
"אני לא חושב שיש פתרון מהיר לעזה. אני חושב שזה ייקח עוד זמן ומקווה שישראל תגיע להישגים, תוך שהיא מצליחה לשמור על יחסים דיפלומטיים תקינים עם העולם. אסור להשאיר מחבלים שיכולים לחבר מחדש את הטרור. תהיה עבודה קשה ברפיח, אבל זה חלק מהתהליך של ייצוב המצב בעזה. החמאס עשה שם נזק אדיר".
באחרונה חידש פרידמן הצעה שלדעתו צריכה להיות בשיח הישראלי והבין־נלאומי, שתוביל אחרי המלחמה מהלך להחלה מלאה של הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון.
שמענו אותך מדבר על ההצעה בתקופה האחרונה. זה הזמן המתאים לעסוק בכך?
"לדעתי זה הזמן המתאים לשיח הזה. אנחנו חייבים לעבור את המלחמה, ואחריה לדחוף לכיוון הריבונות. הגיע הזמן שישראל תאמץ את הקו הזה. ברור לי שהעמדה האמריקנית תילקח בחשבון, והמטרה שלי היא לעבוד בצד האמריקני כדי ליצור הסכמה ותשתית לכך. קודם כול נדרשת עמדה ברורה של ישראל, וזה כמובן לא יקרה רגע לפני שתיגמר המלחמה.
"גם אחריה צריך להזכיר את כל מה שצף במלחמה: הפלשתינים ביהודה ושומרון אינם שונים מהעזתים, רובם תמכו במתקפת חמאס, הם לא מעוניינים לחיות לצד ישראל. הסכם אוסלו יצר הפרדה שקרית בין יהודים לערבים. אנחנו צריכים לומר לערבים: זו ארץ ישראל המקראית והיהודית. מי שרוצה לחיות במדינה פלשתינית יכול ללכת לירדן. חברון, בית אל, שילה, בית לחם, קבר רחל ועוד שורה של מקומות הם לב ליבו של העם היהודי. אנחנו לא ניתן להם את הארץ שלנו, אבל צריך לומר שאנחנו לא מתכוונים לזרוק אותם מבתיהם. אנחנו מוכנים שימשיכו לחיות בג'נין וברמאללה ונמצא את הדרך לנהל חיים משותפים - אולי בעזרת חברינו מסעודיה, מהאמירויות, מבחריין וממרוקו".
אז התשובה שלך לפתרון שתי המדינות היא מדינה יהודית אחת שערביי יהודה ושומרון יוכלו להיות אזרחים בה?
"הפתרון הנכון הוא לחיות ביחד באופן שמפרה את כל הצדדים. עם ישראל לא צריך להסכים לפתרון שכולל מסירת חלקים מהארץ שניתנה לו על ידי הא־ל. לא היינו מבקשים מסעודיה למסור את מכה או את מדינה. אפשר לעשות שלום עם הפלשתינים, אבל שלא יכלול מסירת שטחים מהמולדת שלנו. הם יכולים להיות בטוחים שיהיה להם טוב, שהם יקבלו יותר הזדמנויות לחיים טובים, לשגשוג, לתשתיות משופרות.
"זה לא הולך לקרות בן לילה. על פי הסקרים 82 אחוזים מהפלשתינים רוצים להרוג אותנו. צריך שם טיפול שורש במערכת החינוך. הפלשתינים צריכים להבין שני דברים. הראשון הוא שהעם היהודי לא הולך לשום מקום. והשני הוא שהעם היהודי לא מחפש להרוג אותם אלא מוכן לחיות בשכנות טובה. כשהתהליך הזה יקרה - העתיד ייראה אחרת".
מחכה לטלפון מהנשיא
לאורך כל השיחה קשה להתנתק מהתחושה שפרידמן ישמח מאוד לחזור להיות גורם משפיע על יחסי ישראל וארצות הברית מתוך הממשל. הוא גם לא מסתיר את התקווה לחזור להיות בנקודות המפתח שמשפיעות על היחסים הללו.
"זה כמובן לא תלוי בי, אלא בנשיא שצריך להציע לי עבודה. ואני אומר בגאווה גדולה - היה לי כבוד עצום להיות שגריר ארצות הברית ישראל. מלבד האושר שאשתי, ילדיי ונכדיי מסבים לי, לא היה לי אושר גדול מהידיעה שיש לי את היכולת לתרום ולסייע בחיזוק הקשר בין ארצות הברית לישראל. השגנו הישגים מדהימים, ואני מניח שאם אתבקש לסייע אעשה זאת, כי נוכל לעשות דברים חשובים נוספים. כך שאין ספק שאשמח לחזור להיות חלק ממקבלי ההחלטות".
"אני חושב שלנשיא ולי הייתה מערכת יחסים טובה מאוד והבנה הדדית. הוא מכבד את דעותיי ואני מכבד את דעותיו. תמיד הצלחנו לשדר על אותו גל ולתרגם מחשבות ורעיונות למעשים", הוא מוסיף.
במה היית מברך את עם ישראל לקראת חג הפסח הכל כך לא שגרתי השנה?
"ראשית, עם ישראל מבורך. במהלך התקופה הכי אפלה שהייתה לו מאז השואה, הוא פשוט התעלה וגרם לגאווה אדירה. החוסן, האמונה, הדאגה ההדדית, שמירת המורל, המחשבה של כל העם על החטופים ועל משפחותיהם. למדנו את העוצמות של האומה שלנו, שהיא אומת מלאכים וצדיקים".
"כיהודי שחי חלק מזמנו בגלות, אני מלא בגאווה עצומה בימים הללו. אנחנו נמצאים על סף חג החירות, ואני רוצה לברך כל אחד ואחת שישיג חירות אמיתית. חירות מאויבינו, חירות לחטופים, חירות מכל הכוחות בעולם שמנסים לפגוע ולהרע לעם היהודי. מגיע לנו חופש ושלווה ושגשוג הרבה יותר מכל אומה אחרת בעולם".