חמישים שנה ועוד חצי שנה אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים מעלה תיאטרון הבימה את סיפורה של גולדה מאיר, ראשת הממשלה באותה המלחמה.
ההצגה, בשונה מהסרט שעלה לפני מספר חודשים, עוסקת הרבה מאד באישיותה, בקשר על ביתה, באופייה ובנחישותה לעומת הממשל הצבאי שאפף אותה.
זהו סיפורה של גולדה מאיר, ראשת הממשלה היחידה של ישראל, בצל דיוני ועדת אגרנט.
ההצגה, לא עושה חיים קלים לגולדה. כבר מהרגע הראשון דיוני ועדת אגרנט בצל מחלת הסרטן עימה היא מתמודדת , לא מיטיבים עימה. לצד זאת אי התייחסותה לבתה שעקרה ועברה לגור בקיבוץ בשל אופייה של האם גולדה.
ונחזור לאותם ימים. מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים פורצת מחאה ציבורית נגד גולדה ודיין, המאשימה אותם בכשל המדיני שהביא למלחמה ובכשל הצבאי שגרם לאבדות כה רבות בה.
מוביל המחאה, מוטי אשכנזי שאף היה שותף לתחקיר מופיע בה לא אחת ומטיח קשות בדיין על אשמתו.
גולדה הנואשת מנסה להיאבק בהאשמות האלה מול דיין שמבקש להתפטר. חנה, בתה של גולדה מנסה לתמוך באמה החולה והמותשת בעקבות המלחמה, ומגלה את ספקותיה ואת רגשי האשמה שלה.
ההצגה, מטיבה להביא לקרשי הבמה את הדילמות, את הסלידה ממשה דיין, את הבנתה למה שקורה מסביב, את הקשר החם שהיה לה עם ישראל גלילי ואת ההחלטות הקשות שקיבלה שבסופן ניצח צה"ל במלחמה אחרי אבדן של 2651 לוחמים. כתם שחור שלא ימחק.
ואי אפשר בלי הלילה הדרטי לפני פרסום דו"ח אגרנט שלמרות זיכוייה בוועדה, מחליטה גולדה להתפטר.
ההצגה הנפלאה והאיכותית הינה בשיתוף תיאטרון באר שבע והיא נמשכת 100 דקות מרתקות.
משה קפטן וצוותו עשו כאן עבודה נפלאה שחשוב שכל אחד גם בעקבות 7 באוקטובר יכיר.