
ערב פסח הוא תקופה של עומס יוצא דופן של ניקיונות הבית. נשים רבות מרגישות שהעומס הזה הוא מעל ומעבר לכוחותיהן, והן משוועות לעזרה נוספת בבית.
הבעיה היא, שעזרה עולה כסף, ועקב כל ההוצאות הרבות של הפסח, לאנשים רבים קשה לשלם עבור העזרה זו. נשים רבות אומרות לעצמן: אילו רק היה לנו מספיק כסף יכולתי לקחת עוזרת שתשטוף את הכלים ושתנקה את הבית, ושתעשה את הכביסות וכו' וכו', וכפי שיש הנוהגים להגיד: "אם הייתי ביל גייטס (שהוא אחד האנשים העשירים בעולם) לא הייתי צריכה לשטוף את הכלים בבית".
והנה פלא, ביל גייטס סיפר בראיונות בתקשורת, שלמרות שהוא כנראה יכול להרשות לעצמו לקחת עוזרת לשטוף את הכלים, הוא שוטף בעצמו את הכלים בבית כל ערב... ולא רק ביל גייטס שוטף בעצמו את הכלים, אלא גם ידידו ג׳ף בזוס מנכ"ל חברת אמזון, שגם הוא בעל הון של עשרות מיליארדי דולרים, שוטף בעצמו כל ערב את הכלים בבית.
הסיפורים על אנשים עשירים אלו ששוטפים בעצמם כלים מזכירים את הבדיחה על הדייג שישב על שפת הנהר ודג דגים, כאשר איש עסקים עשיר פנה אליו ואמר לו: "במקום לשבת על שפת הנהר ולדוג דגים, אתה יכול לשכור מספר אנשים שיעשו זאת עבורך וכך תרוויח יותר כסף ואחר כך תוכל לרכוש סירה עם צוות שידוג את הדגים עבורך ואז תרוויח עוד יותר כסף".
המשיך העשיר: "ואז תוכל לרכוש אניה שלמה של דייגים שידוגו עבורך ואז תרוויח הרבה מאד כסף". "ומה אעשה אחר כך?" שאל הדייג. "אחר כך" ענה העשיר, "אחר כך יהיה לך כבר מספיק כסף כדי שתוכל לשבת על שפת הנהר ולדוג דגים"...
כמובן, שכאשר אתם בקושי גדול מצליחים לגמור את החודש, ויש לכם מינוס גדול בחשבון, ואתם זקוקים נואשות לעוד עזרה בבית, אבל לא יכולים להרשות לעצמכם את העזרה הזו, זה לא דומה למצב שבו יש לך כמה עשרות מיליארדי דולרים בחשבון הבנק שלך, ובכל אופן אתה מתנדב לשטוף כלים.
ויחד עם זאת, אפשר לשאול מה כל זה יכול ללמד אותנו. בראיונות לתקשורת אנשים אלו סיפרו שהם שוטפים בעצמם כלים בבית בגלל שהם הבינו שחיים מלאים ומשמעותיים לא מבוססים רק על הישגים גדולים (כגון להיות האנשים העשירים ביותר בתבל), אלא גם על הדברים הקטנים שיוצרים את המהות האנושית. אנשים אלו לא מפחיתים בחשיבות של ההישגים יוצאי הדופן שלהם, ויחד עם זאת הם הבינו שסיפוק בחיים מבוסס גם על כל הדברים "הקטנים" שיוצרים את חיינו. הם הבינו עד כמה גם הדברים "הקטנים" בחיינו יכולים לתרום לחיים משמעותיים.
אנו מאחלים בכל הלב לכל הקוראות הנכבדות שיהיה להן שפע בגשמיות, כמו גם ברוחניות, כך שכולן תוכלנה להרשות לעצמן לקחת כמה עזרה לבית שהן רק צריכות. יחד עם זאת, הסיפורים האלו יכולים ללמד אותנו התייחסות שונה למשימות הרבות המוטלות עלינו. במקום לראות בכל המשימות האלו רק עול כבד מנשוא, אפשר לראות במשימות האלו מה שיוצר את המשמעות בחיינו.
ואפשר לקשר את הדברים לדבריו של הרבי מליובאוויטש בשיחת יו"ד שבט תשכ"ב: "על זה אומרת התורה, שכאשר יש מצות הבורא, אלא שהיא מצוה שהזמן גרמא, וישנו גם השעבוד (דהיינו) התפקיד והשליחות של האישה בנוגע להנהגת ביתה ע"פ התורה והמצווה – אזי נדחית מצות עשה של תורה מפני תפקיד האישה בביתה (בשעה שיכולה להיות סתירה בין שני העניינים), כיון שתפקיד האישה בביתה הוא עניין עיקרי וגדול יותר".
כמובן שעומס גדול מידי של המשימות אינו נעים, והיינו שמחים לקבל עזרה כדי להתמודד עם העומס הזה, אבל יחד עם זאת כנראה שרובנו לא היינו רוצים חיים בהם אין שום עול, כי חיים כאלו הם חיים ריקים וחסרי משמעות. נכון, שלפעמים ממש לא קל להתמודד עם כל המשימות הרבות של בית, ובערב פסח זה אפילו עוד יותר קשה, אבל כאשר מתבוננים בכך שכאשר אישה דואגת לבית היא ממלאת את שליחותה ותפקידה בעולם הזה, ושכל המשימות "הקטנות" האלו מהוות את המהות והמרקם של החיים האנושיים, הדברים מקבלים משמעות מאד שונה.
ד"ר זאב קרומבי הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות