על הודעתו של ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוו'ה מתפקידו, ועל האתגר הניצב כעת למחליפו, שוחחנו עם ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, תא"ל במיל' יוסי קופרווסר.
בעיני קופרווסר הפרישה היא בהחלט מהלך מתבקש. "אין ספק שהמערכת שהוא עמד בראשה והוא עצמו עשו תקלה גדולה וכשל רציני, ולכן הדרך שלו להביע את מחויבותו לשיפור המערכת היא על ידי זה שהוא מפנה את המקום".
לשאלת העיתוי, במהלכה של מלחמה, אומר קופרווסר כי לנוכח הודעתו של חליוו'ה על כוונת התפטרותו סמכותו נפגמת ולכן נכון וראוי שיימצא לו ממלא מקום בעל סמכות מלאה ובהקדם, בעיקר לנוכח חשיבות תפקידו של ראש אמ"ן בצמתי קבלת הכרעות חשובות מאוד עבור מדינת ישראל. על השאלה אם יתכן ומלכתחילה נכון היה להמתין עם ההודעה עד ליום שאחרי המלחמה, אומר קופרווסר כי זו שאלה שבדיעבד, וכעת אנו אחרי ההודעה שכבר נאמרה.
על אחריותו של חליוו'ה מרחיב תא"ל במיל' קופרווסר ומדגיש את האחריות בשני פרמטרים שונים: "אני מבחין בין שני דברים. הוא נושא באחריות, יחד עם אחרים, לתקלה של השבעה באוקטובר, שמחירה היה נורא. הוא לא השתתף בדיון בלילה שלפני. אני לא מבין איך התקיים דיון כזה בלעדיו. הוא הוביל מערכת שכולה שגתה בהבנת כיווני הפעולה ומחשבותיו של חמאס ויכולותיו של חמאס, מה שהוביל לתקלה הגדולה. הוא היה שותף למערכת שהייתה בטוחה כל כך בעצמה, לא העלתה על דעתה שהיא צריכה לבדוק את עצמה ואולי בכל אופן דבר כזה יכול לקרות והאמינה שזה לא יכול היה לקרות. כל אלה דברים שמטילים עליו אחריות ישירה על מה שקרה".
מעבר לכך, אומר קופרווסר, נדרשת בדיקה נרחבת מאוד "לגבי דברים שקשורים לתרבות ארגונית, למבנה ותפעול ותפקוד אמ"ן בתקופה שקדמה לשבעה באוקטובר, כי סביר שתקלה גדולה כל כך לא מתרחשת ללא קשר לכלום. לכן יש מקום לעשות את הבחינה המעמיקה יותר ואת התיקונים הנדרשים, ומי שצריך לעשות זאת הוא המחליף שלו, מי שזה לא יהיה".
באשר לזהותו של המחליף ביקשנו את התייחסותו של קופרווסר לטענה לפיה לא נכון שהרמטכ"ל, שגם לו אחריות לא מבוטלת למחדל השבעה באוקטובר, יהיה זה שימנה את מי שאמור לתקן את המערכת שכשלה. קופרווסר משיב ואומר כי אכן "יש בזה טעם לפגם, אבל מישהו צריך למנות, וכיוון שסדר הזמנים נקבע מהחלטותיו של חליוה והרמטכ"ל הוא הנושא בכל הסמכויות ובכל האחריות, הוא יצטרך להיות זה שיקבע או ימליץ לשר הביטחון על מחליף ושר הביטחון הוא שיאשר".
ואולי קבינט המלחמה הוא שצריך לקבוע את זהותו של המחליף? קופרווסר אינו סבור כך ורואה במינוי מינוי מקצועי שאינו פוליטי ולכן לא הדרג המדיני הוא שצריך להכריע, ועם זאת יש לקוות שהנבחר יהיה מי שיוכל לעמוד באתגר המשימות הרבות שעומדות כעת בפניו, "גם הובלת החיל בתקופה תובענית ובעייתית, כי היוקרה של החיל, שהייתה בשמים, נפגעה קשות והתפיסה לגבי מקצועיותו ויכולתו להתמודד עם מצבים מורכבים, שלדעתי הייתה בעייתית גם קודם לכן אבל אז לא נאמר על זה כלום, היא יכולת בעייתית".
עם זאת מדגיש קופרווסר כי במקביל חיל המודיעין "עושה פלאים כל מה שנוגע למודיעין מבצעי, כל המידע הנדרש לניהול המלחמה כעת, איתור המטרות הנדרשות, סיכולים ועוד שנעשים הודות למערכת המודיעין שמייצרת את המודיעין הזה כל הזמן, אבל כאשר החיל נדרש להתמודדות עם בעיות מורכבות כמו הערכה האם איראן תגיב על התקיפה בדמשק, האם חמאס ויתר על הכוונה לבצע פיגועים נרחבים בשטח ישראל, דברים שאין להם תשובה חד משמעית, אלה הדברים שאמ"ן נכשל וראש הקרוב יצטרך להיבחר על בסיס זה שיידע להתמודד עם הדברים האלה".
ביקשנו מתא"ל קופרווסר להצביע על מספר פרמטרים עיקריים שמצריכים טיפול ראשוני ובהול על ידי מחליפו של חליוה והוא מפרט: "אין ספק שהדבר הראשון שנצרך הוא פיתוח יכולות לבחון מחדש קונספציות שיש לנו בכל תחום ותחום. יכולות שיוכלו לבחון באופן חוזר ונשנה את תקפות הנחות היסוד הללו ותפרט לנו מה הנחות היסוד שהובילו לקונספציה מסוימת. את הפעילות הזו צריך לעשות בפתיחות ונכונות להקשיב לאחרים מתוך צניעות מתבקשת ומומחיות מתבקשת על הידע של הצד השני, וכל זה מחייב תרבות ארגונית מסוימת שיש טוענים שלא הייתה בחייל".
בהקשר זה מעלה קופרווסר אפשרות לפיה יש לערוך הפרדה בין הגורמים העוסקים במודיעין מבצעי לבין הגורמים העוסקים בהתמודדות עם השאלות המורכבות יותר.
לטעמו שינוי ארגוני עמוק כל כך יכול להתבצע גם על ידי קצין מתוך המערכת ובלבד שיהיו בו התכונות הללו. "בטעות חושבים שראש אמ"ן אמור לתת את ההערכות הלאומיות. בין אם יבוא מתוך או מחוץ המערכת ייקח זמן עד שהוא יוכל לתת הערכות. המערכת היא זו שצריכה להיות מסוגלת לספק את התשובות בכל נקודת זמן וראש אמ"ן צריך לוודא שהמערכת הזו אכן מתפקדת בצורה מיטבית".
בין השאר כולל השינוי עליו מצביע קופרווסר גם את היחס לאחראים על הצבת עמדת האיפכא מסתברא. "זה חלק מהעניין, כל נושא הפלורליזם, הדעה האחרת, האיפכא מסתברא. צריך לפתוח את סוגיית הערכת המודיעין לביקורת נוספת, גם מהמערכת המדינית, ביקורת של הממשלה והכנסת על סוגיות של הערכה מודיעינית, גם בחינה מחדש של מבנה קהיליית המודיעין ויותר מעורבות של האקדמיה הישראלית בלימודי מודיעין ובייצור ידע מתודולוגי על המודיעין וגם ביכולת לבקר את המודיעין לקראת היכולת להתמודד עם אתגרים מורכבים".