שאלת השאלות אותה מציבים בכירים לשעבר בתקשורת, בכדי להתריס מול הממשלה והעומד בראשה: מה יהיה ביום שאחרי ברצועת עזה?
אכן ראשית, יש להשלים ביצוע שתי מטרות המלחמה הראשונות: מיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים.
מימוש שתי מטרות אלו מחייב: שליטה צבאית, ביטחונית ואזרחית בכל שטח רצועת עזה, כולל השלמת כיבוש רפיח ובידוד רצועת עזה ממצרים. כל זאת גם בכדי שתתאפשר מציאת ושחרור החטופים החיים והשבתם אלינו ומציאת גופות חטופים להבאתם לקבר ישראל, משימה העלולה לקחת שנים.
ללא שליטה צבאית ישראלית בשטח הרצועה, לא נעמוד במטרות המלחמה.
לצורך עמידה במטרת המלחמה השלישית, המדברת על יצירת מצב חדש ברצועת עזה, מצב בו אין יותר שלטון חמאס ברצועת עזה ואיום על יישובי העוטף, יש לוודא שאכן ישראל שולטת בשטח שליטה צבאית ואזרחית. השליטה והמינהל האזרחי ברצועת עזה, חייבים להיות בידי ישראל. מי שיחלק את המים והלחם ברצועת עזה, הוא שישלוט בה.
שום גורם זר, לא יסייע לישראל וביטחונה, לאורך זמן. חמאס ושותפיו: אונר"א, קטאר ותורכיה - אינם רלוונטיים. המצרים - מעולם לא רצו וכפי הנראה לא ירצו. הרש"פ –ששליטתה ביו"ש מוטלת בספק, לא רלוונטית לשליטה ברצועת עזה. הרש"פ תומכת טרור, משלמת משכורות עתק למשפחות מחבלים רוצחים וחפצה בהשמדת ישראל. שום ערך ביטחוני חיובי, לא יצמח לישראל משליטת הרש"פ ברצ"ע.
כל גורם זר שרצועת עזה תופקד בידיו, לא ימנע את התחדשות והתעצמות החמאס וקירוב ה- 7/10 הבא. רק שליטת ישראל באמצעות מנהל צבאי ואזרחי משותף, המנוהל על ידי ישראל (צה"ל, מנא"ז, שב"כ) ומבוצע בשיתוף כוחות מקומיים שאינם חמאס, יבטיח את מירב הביטחון ברצועת עזה וממנה. לשיקום הרצועה, יגויסו גם מדינות נוספות.
ברצועת עזה חיים כ-1.8 מיליון ערבים. לרוצים להגר, יש למצוא דרכים לסייע להגר. לרוצים להישאר בשלום בשליטת ישראל, יש לאפשר סיוע ושיקום. את הרוצים להילחם, צריך להשמיד.
צריך לומר ביושר, קונספציית ההתנתקות, היא שאפשרה את התעצמות חמאס ברצועת עזה ומימוש האיום הנורא בשמחת תורה/ ה- 7.10.
רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, נחלת שבט יהודה. בתורה ובנביאים, נצטווינו לכובשה וליישבה. אם כך ננהג, מצבנו יהיה טוב. אם לא נכבוש ונירש את רצועת עזה, הערבים היושבים בה ישובו ויפגעו בנו. זה מסר ברור וחד והוא נעשה ברור, כואב מאד ופשוט יותר, לאחר ה - 7.10 . מסר הנכון לטול כרם ורצועת עזה כאחד.
הקמה מחדש של התיישבות יהודית חזקה ברצועת עזה, היא שתהווה את הבסיס לצמצום והסרת האיום מרצועת עזה ולחיזוק ביטחון ישראל בה וממנה לדורות.
התשובה לשאלה מה יהיה ביום שאחרי ברצועת עזה? מחייבת השלמת כיבוש הרצועה, השלמת השמדת החמאס, איתור החטופים החיים והמתים, הקמת ממשל צבאי משולב מנהל אזרחי וקידום התיישבות יהודית חזקה ברצועת עזה. רק נקיטת מדיניות זו, תרחיק את איום ה - 7.10 הבא ותבטיח ביטחון מהרצועה ובתוכה לדורות.
לצורך מימוש מדיניות זו, צריך להסבירה ולהסבירה ולשכנע בה, משום שללא הסכמה לאומית, לא ניתן יהיה לממשה והאיום מרצועת עזה לא יוסר, אלא ישוב ויאיים.
אם נשוב להתיישב ולשלוט ברצועת עזה, האיום ממנה יצומצם ולא ישוב אלינו וביטחוננו יושג לדורות.