הרמטכ"ל ואלופיו שבויים בקונספציה ולא רוצים לנצח. אם דור המח"טים והאוגדונרים היו עכשיו במטכ"ל הכל היה נראה אחרת.
הכותרת הפרובוקטיבית תפסה אתכם? מצוין. אנא המשיכו לקרוא. "אני חותר למגע עם האויב כדי להרוג אותו ולנצח בקרב. אני הולך לאיפה שהאוייב נמצא", כך התבטא אחד ממפקדי האוגדות.
"יש לנו מים ותחמושת, שרק יתנו אישור להמשיך לאן שרוצים. אנחנו מוכנים", אמר מפקד אוגדה אחר. "מפקד דעתן מאוד. רפורמיסט שלא חושש מויכוחים עקרוניים עם מפקדיו הבכירים", כך מתואר אחד ממפקדי החטיבות הבולטים שלנו.
"לאחרונה קיבל פרס ביטחון ישראל על יוזמה ויצירתיות", כך תואר חברו. "למרות היסוס הפיקוד הבכיר היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות הטרור והוביל את חטיבתו להצלחות מרשימות בלחימה", כך סופר על אחד המח"טים המבטיחים שלנו. מפקדים שהם סוסים דוהרים עם סכין בין השיניים. זה מה שאנחנו צריכים!
אם רק הם היו יושבים היום במטכ"ל, במקום קציני הקונספציה שמזמן שכחו מה זה לרצות לנצח – הכל היה נראה אחרת, כך טוענים פוליטיקאים. השוורים העצלים מהמטכ"ל פשוט עוצרים את מפקדי השדה מלנצח את האויב, כך אנו שומעים מאנשי תקשורת כאלה ואחרים.
אלא שכל פסקת הפתיחה היא ציטוטים מדברים שאמרו או שנאמרו על אלופי המטכ"ל שלנו היום ובעבר הקרוב. זוהי דגימה חלקית וקטנה מהסופרלטיבים שהורעפו על אלופי המטכ"ל עת היו בעצמם מפקדי חטיבות ואוגדות, סופרלטיבים מאוד דומים לדברי השבח להם זוכים מפקדי החטיבות והאוגדות כיום (ובצדק!).
השכם והערב אנו נתקלים בניסיונות לצייר את דרג הפיקוד העליון כחבורה של שוורים עצלים ותבוסתנים המונעים מהדרגים שתחתם, מפקדי האוגדות והחטיבות הששים אלי קרב, להביס ולמגר את האויב.
אז מה? קרן וקסנר? זה הסיפור? נכנס תא"ל סוס דוהר עם סכין בין השיניים ויוצא אלוף חתלתול שרק רוצה להתכרבל בסלסלת צמר גפן?
או שאולי אותו מפקד אוגדה, זה שכ"כ רצה לצאת למבצע תמרון אוגדתי בגזרתו, נחשף במטכ"ל לשיקולים נוספים?
אולי הוא שומע את מפקד חיל האוויר וראש אט"ל מעדכנים לגבי מצב הסד"כ והחימושים? אולי הוא שומע את מפקדי הפיקודים האחרים מעדכנים על האתגרים המבצעיים בגיזרותיהם? או שאולי את ראש אג"ת מעדכן לגבי ממשקים עם בעלי ברית ומדינות באיזור? או את ראש אכ"א מעדכן לגבי מצבת כוח האדם והאתגרים במילוי השורות? או אולי את ראש אמ"ן מעדכן על התפתחות אסטרטגית מדאיגה מזירה אחרת? או שבכלל הוא נכח בישיבה עם ראש הממשלה ושמע אותו מתאר לחצים בינ"ל כאלה ואחרים ומבהיר לאלופיו שהוא בכלל לא בעניין של מלחמה עכשיו?
האם יתכן שאותו מח"ט נערץ ושש אלי קרב, כשנחשף לתמונה הרחבה יותר מבין דבר מה נוסף? אולי לאותו אוגדונר "סוס דוהר" נוספה קומה נוספת של שיקול דעת?
בכל האמור לעיל אין במאום להוריד מאחריות הדרג הצבאי והבטחוני לאסון השבעה באוקטובר. הכשלים שהתרחשו תחת פיקודם ובאחריותם, חייבים להלמד עד תום ואין לי ספק שהם ישאו באחריות לכשלים הקשים. אך מכאן ועד הטלת דופי בלוחמים אמיצים שהקדישו את כל חייהם הבוגרים לבטחון המדינה תוך סיכון חייהם אין ספור פעמים המרחק רב. הניסיון לתקוע טריז בין הפיקוד העליון לשאר הצבא הוא לא פחות ממסוכן.
טוב מאוד שמפקדי האוגדות והחטיבות הם סוסים דוהרים וטוב מאוד שאלופי המטכ"ל שוקלים גם שיקולים רחבים יותר כאשר הם מובילים את לוחמינו לקרב. אבוי לנו אם זה היה אחרת.
המחשבה כי פרסונה זו או אחרת היתה משנה את המציאות היא לא יותר מפנטזיה המתאימה לסרט "דלתות מסתובבות".
נתחקר את הכשלים ונפיק מהם מסקנות. נגבה ונוקיר את מפקדי צה"ל בכל סולם הדרגות ונקווה שגם בעתיד את המטכ"ל יאיישו הקצינים המתאימים ביותר לכך. בלי כל שיקולים זרים.