אוגדה 162 בעזה
אוגדה 162 בעזהצילום: דובר צה"ל

מכתב לעם היקר שלי,

כותב כאן לוחם שלחם במלחמה בעזה ארבעה חודשים ארוכים. כותב כאן בשם לוחמים רבים אחרים, שמאמין שקולם לא נשמע די.

התייצבנו בשבעה באוקטובר להגן על מדינתנו באחד הזמנים הקשים ביותר בתולדותיה. אף אחד לא האמין בגודל היכולת של הארגון הרצחני הזה להגיע למימדי רצח והרס כאלה. וגם לחטוף 253 אזרחים וחיילים, בהם גם תינוקות, ילדים, נערות וקשישים. הצליחו לעשות כל זאת בלי התנגדות מספיקה של הצבא וכחות הביטחון. כולנו עוד מדממים מהשבת השחורה הזו שתיזכר לעולמי עד.

נלחמנו במשך תקופה ארוכה כדי להרים את גאוות ישראל שאבדה מעלה מעלה. ומעל הכול להשמיד את ארגון הטרור האכזר ולהשיב את הביטחון למדינתנו היקרה לנו מכל.

כולנו משתתפים בצער משפחות החטופים, וכולנו רוצים שישוחררו עכשיו! אבל רגע – באיזה מחיר?

לא נהיה מוכנים לעצירת המלחמה הכה חשובה והכרחית לקיומנו, הפעם יותר מכל פעם. לא נהיה מוכנים לשחרור של אלפי מחבלים עם דם על הידיים שרק מחכים לבצע את הטבח הבא. לא בשביל זה נלחמנו! כן נלחמנו במהלך שירותנו במלחמה בעוז כדי להביס את האויב הנאצי. קיווינו וייחלנו בכל מאודנו שנצליח להביא לשחרור חטופים כלשהם והבאתם לישראל. אבל איננו מעוניינים במחיקת כל ההישגים בעסקה מופקרת.

באחד הנאומים של משפחות החטופים נאמרה החשיבות של מצוות פדיון שבויים, צוטט הרמב"ם שאומר "אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים". על כך אין עוררין, כאמור, האם יש מישהו שמתנגד לדברים אלה? האם מישהו מעוניין חלילה שהחטופים לא ישוחררו בהקדם? אך אי אפשר לברור אמרות של חז"ל שמסתדרות לאג'נדה מסוימת ולהשמיט אחרות. חז"ל גם הגבילו את המצווה: "אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהם" (גיטין מה ע"א).

מה ההגדרה של יתר על כדי דמיהם? מוסכם שזה עניין שניתן טיפה לפרשנות אך ברור שעסקה שאינה פרופורציונלית כלל, שמביאה לשחרור המוני רוצחים פי כמה וכמה ממספר החטופים החיים המצויים בידי החמאס אינה נכללת בגדר זה. וכמובן שהפסקת הלחימה ונסיגת צה"ל מהרצועה, כאשר הרוצחים הנאצים יכולים להשתקם מהר מאוד, גם אינה כלולה. אם כבר בחז"ל אנו עוסקים, יש אמירה נוספת "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי". כלומר מה ראית שהדם שלך אדום יותר מהדם של אחרים. עם כל חפצנו העז בשחרור החטופים ברגע זה, במידה וזה יגרום בוודאות לטבח נוסף וחטיפת אזרחים וחיילים נוספים אין כאן כל מוסר אנושי. היטיבה להגיד אמא של חטוף – "איך אני יכולה לשחרר את הילד שלי בידיעה שהילדה שלי תיחטף כתוצאה מכך?"

"כל הדיבורים האלה הם דיבורים תיאורטיים, החטופים נמצאים כאן ועכשיו בעזה ויש לשחרר אותם ברגע זה בכל עסקה מוצעת". האמנם הדיבורים האלה תיאורטיים? כבר שכחנו מעסקת שליט שבוצעה רק לפני שתים-עשרה שנים וחצי, ובה שוחררו יותר מאלף מחבלים, בהם רבים עם דם על הידיים? אנו יודעים עובדתית שרוב משוחררי העסקה חזרו למעשיהם בטרור, ולא הפכו את עורם. וכשאנו מדברים על חזרה לטרור הכוונה כמובן גם רצח של כמה ישראלים בפיגועים. בין היתר נרצח בפיגוע ירי השוטר בדרגת ניצב משנה ברוך מזרחי, רק שנתיים וחצי לאחר שהמחבל שרצח אותו שוחרר בעסקה זו.

בפיגוע ירי נוסף שבוצע ע"י משוחרר העסקה, נרצח ליד דולב דני גונן. בפיגוע נוסף נרצח ליד שבות רחל מלאכי רוזנפלד. וכמובן האירוע שזכור לכולנו, והביא מאוחר יותר להתלקחות ולמבצע צוק איתן, חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים. את האירוע יזם ועליו פיקד מי אם לא מחבל חמאס, מחמוד קוואסמה. גם פיגוע זה שנתיים חצי בלבד לאחר ששוחרר בעסקת שליט. וכמובן אחרון שאינו חביב, רב המרצחים יחיא סינוואר, ששוחרר בעסקה זו, ובעקבותיה עלה מעמדו בארגון עד שהגיע להנהגת חמאס בעזה והביא לטבח הנורא הקרוי בפי חמאס "מבול אל אקצא". ומבחינתו הוא רק ההתחלה.

אמירה נוספת שחוזרת ונשנית בימים אלה – "הממשלה הפקירה את אזרחי ישראל בשבעה באוקטובר, וכעת צריך להסכים לכל עסקה שהיא כחלק מהמחויבות שלה לאזרחיה." אין חולק שהיה כאן מחדל עצום שבנוי על "הקונספציה" השגויה במשך שנים שהייתה בקרב הדרג המדיני וגם במערכת הביטחון. המחדל אכן נחקר בימים אלה וימשיך להיחקר ולהילמד.

אך יחד עם זאת, האם סביר להגיד שאם הממשלה הפקירה, לטוענים שהיא האשמה היחידה בסיפור, אז היא חייבת לחתום על כל עסקה? גם במחיר של הפסקת המלחמה ושחרור המוני שהידים צמאי דם? מכיוון שהיה מחדל בשמחת תורה, אנו צריכים להסכים להיות מוכנים למחדל הבא בשמחת תורה תשפ"ה 24 באוקטובר 2024? או אולי ביום כיפור בשנה שלאחר מכן?

וסיפרו לנו בעסקת שליט כבר סיפורים, מאת דרגים גבוהים במערכת הביטחון, על כך שכולם ערוכים לשחרורם של האסירים ואם רק יעזו לחזור לטרור הם מיד יטופלו. אכן, רבים נכלאו מאז שוב, אך מה עם אלו שהספיקו לרצוח מבני עמנו בדם קר, האם חייהם של הנרצחים אינם שווים דיו?

איננו באים בטענות למשפחות החטופים, ברור שהן רוצות לעשות הכול לשחרור יקיריהם משבי החמאס האכזר. אך חובה על כולנו בתור אזרחי ישראל, בתוכם משפחות שכול – גם כאלה שאיבדו את קרוביהם במלחמה זו ממש, וחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, להתייצב יחד ולדרוש לחץ צבאי וכתישת החמאס עכשיו!

הכותב הוא לוחם שנלחם בעזה