הרב יונתן רייס, חסיד בעלז, יזם ואיש עסקים, היה בן 26, נשוי ואב לשלושה, כשנעצר בביקורת הגבולות בשדה התעופה בשל השתמטות משירות צבאי. "שהיתי בברזיל כמה שנים לצורך עסקיי, וכשחזרתי לארץ נעצרתי", הוא משחזר. "הייתי בטוח שתוך זמן קצר אצליח להשתחרר, אבל לא כך היה. כשהבנתי שאין לי ברירה אלא לשרת, החלטתי שאם אני כבר בצבא – אעשה את זה הכי טוב שאוכל", הוא מתאר.
להעניק מעטפת לכל חרדי שמתגייס
בשירותו הצבאי היה הרב רייס אחראי על תחום החרדים בחיל התקשוב: "בשנתיים הראשונות נתתי את כולי. הייתי רתום למשימה והשתדלתי לאפשר לכל חרדי שמתגייס את הקו הכי נכון מבחינה תורנית ואת המעטפת הטובה ביותר בשבילו. אבל בשלב מסוים נפל לי האסימון והבנתי שהאופן שבו חרדים מתגייסים לצה"ל הוא פול גז בניוטרל".
למה אתה מתכוון?
"מדברים על כך שהצבא צריך לאפשר לחרדים את התנאים המיטביים לשירות, אבל זה כמעט לא אפשרי. אין מענה אמיתי לחברה החרדית בתוך הצבא. האנשים בצבא הם מדהימים וטובים, אבל מטילים עליהם משימה שלא קשורה אליהם ושאין להם יכולת למלא אותה", הוא פוסק. "מפקדי צה"ל עסוקים בלהכין את הצבא למלחמה ולשמור על ביטחון המדינה. זה לא ריאלי ולא הוגן לצפות מהם לטפל גם בנושא החברתי הכי בוער במדינת ישראל, בפרט שאין להם היכרות עם אורחות חייה של החברה החרדית".
הרב רייס מסביר כי במהלך שירותו הצבאי בחן את הסוגיה לעומקה בניסיון להבין על מה הצד השני נלחם, והבין כי מדובר במאבק ערכי ולא במאבק כוח. ומכיוון שמדובר בהתנגשות בין ערכים התגבשה אצלו ההבנה שאי אפשר להכניס בחור חרדי לצה"ל – כור ההיתוך החילוני הגדול בישראל – ולצפות שהוא יישאר חרדי כפי שנכנס אליו, בלי הכנה ראויה. "כולם שואלים למה הבחורים שלא לומדים תורה לא מתגייסים לצה"ל, והתשובה ברורה: צה"ל הוא גוף שאנשיו מחזיקים בערכים ובסגנון חיים הסותר את ערכי העולם החרדי. התנגשות הערכים הזאת לא תיעלם והיא עיקר הקונפליקט".
המסקנה של רייס הייתה שהמציאות הנוכחית מחייבת הקמת מסגרות חינוכיות שייתנו ללומדיהן "רישיון נהיגה בחברה הישראלית", כלשונו. המוסדות הללו יעניקו להם כלים המאפשרים להסתדר בחברה ישראלית־חילונית בלי לפגוע באורח החיים ובזהות החרדית. מכיוון שמדובר באיש עסקים ויזם, הוא הפשיל שרוולים והתחיל לעבוד. את הדרך הוא החל עם שישה תלמידים: "פשוט קפצתי למים. לא הייתה לי תוכנית סדורה ולא חשבתי לאן זה אמור להגיע, רק ידעתי שחייבים לעשות מעשה".
מה כל כך בער לך?
"החברה החרדית גדלה בקצב מטורף. יש רבים שלימוד התורה הקלאסי לא מתאים להם והם זקוקים לפתרון. אני גם סובר שאם נושא גיוס החרדים יוסדר, כל המתחים בנושאי דת ומדינה יהיו בעצימות נמוכה יותר. החרדים יתרמו לחברה הישראלית וההיכרות איתם תפחית מאוד את המתח ואת העוינות".
להתאים לשירות קרבי או טכנולוגי
רשת ישיבות ההסדר החרדיות שהקים רייס בכוחות עצמו נקראת 'חדוותא', ומונה כיום כ־300 תלמידים בשלוש ישיבות שונות: גן יבנה, ירושלים ונשר. הרב רייס אף מתכנן לפתוח שתי ישיבות נוספות ולהגיע בתוך שנים ספורות ל־500 תלמידים ואף יותר.
איך קיבלו את הישיבות שלך בחברה החרדית?
"כשהמיזם התחיל לגדול היו הפגנות נגדי", הוא מודה. "אבל החברה החרדית מבינה שאני יוצר פתרונות לבעיה שאי אפשר להתעלם ממנה". הוא חוזר ואומר שאינו עוסק בגיוס כאידאולוגיה אלא כפתרון למציאות: "אני לא עוסק בגיוס אלא בחינוך. הגיוס הוא פועל יוצא של החינוך, ולכן החברה החרדית מקבלת את זה. אין לי אידאולוגיה שמאיימת על האידאולוגיה העיקרית של החברה החרדית, שהיא לימוד התורה. יחד עם זאת, מי שלא לומד תורה צריך לתרום בדרך כלשהי לחברה הישראלית. אי אפשר לעצום עיניים לנוכח התביעה של החברה הישראלית מהמגזר החרדי שיגלה נכונות לתרום ולהשתלב. גם ההנהגה החרדית מבינה את זה, אבל היא מבינה גם שלהביא נערים חרדים לצבא בלי הכנה ראויה זה אסון כי אין להם כלים להתמודד עם זה", הוא מציין.
"בישיבות החרדיות הקלאסיות לא מדברים הרבה מעבר ללימוד תורה, ובוודאי שלא מכינים את הבחורים להשתלבות בחברה הישראלית ולהתמודדות עם מה שהיא מייצרת במובן הערכי. לכן הפתרון שאני יוצר מתקבל כמשהו שהוא הכרחי וההכרח לא יגונה".
מדוע החברה החרדית אינה תומכת בגלוי בפרויקטים כמו שלך?
"הערך של לימוד התורה בחברה החרדית הוא ערך אבסולוטי וחד־משמעי. בתפיסה החינוכית החרדית אין שתי אופציות שאומרות שאפשר לבחור בין לימוד תורה ובין משהו אחר, יש ערך אחד ויחיד והוא לימוד תורה. אף אחד לא מדבר עם הבחורים על 'מה יקרה אם לא תלמד תורה'. כמובן שאם בחור מגיע לקושי בלימוד תורה אז צריך למצוא בשבילו פתרון, אבל זה ממש לא לכתחילה כי זה עלול לערער על חשיבות הלימוד".
יש רבנים שנותנים לעשייה שלך הכשר?
"לא, תפקיד הרבנים, כמו תפקיד הח"כים החרדים, הוא לשמור על עולם התורה. הם לא יכולים לתת המלצה, כי אז הם מערערים כביכול את החינוך החרדי, אבל הם בהחלט מקבלים את זה כפתרון לבעיה קיימת, והם יודעים שאני לא בא לאתגר את התפיסה החינוכית של החברה החרדית אלא להפך. אני רוצה להשאיר את הבחורים בתוך החברה החרדית ושיוכלו לצלוח את הצבא כחרדים יראי שמיים", הוא מדגיש. "עולם התורה חזק, והוא ראש החץ של החברה החרדית, אבל אם יש בחור שראש הישיבה שלו לא הצליח להאהיב עליו את לימוד התורה והוא נפלט מהמסגרת הישיבתית – אני נותן לו מענה חינוכי".
לא חונכו לקפוץ על רימון
הרב רייס מתאר את הכלים שהוא מעניק לתלמידיו: "אצלנו מתקיים תהליך חינוכי משמעותי. חצי יום לומדים קודש בצורה מאוד רצינית, ובחצי השני משלימים בגרויות ועושים תואר ראשון במקצועות שהצבא נזקק להם. התלמידים שלנו הם לא נוער נושר", הוא מבקש לציין. "הם גם לא רוצים לצאת מהעולם החרדי, אבל הם זקוקים להכוונה ולעזרה ואנחנו נותנים להם מעטפת מהודקת".
במסגרת הישיבה ניתנים שיעורים, סדנאות והרצאות על הזהות החרדית ומשמעותה ועל איך שומרים עליה ואף מחזקים אותה, גם במקום שהוא חילוני במהותו. "אנחנו מנהלים דיונים רבים על הבחירה באורח החיים החרדי ועל המשמעות שכל אחד מהתלמידים מעניק לבחירה הזאת. אנחנו בונים את חוט השדרה הערכי שלהם שיסייע להם במהלך השירות".
כדוגמה לפער בין המגזרים מביא הרב רייס את האתוסים של החברה החילונית שאינם מוכרים בחברה החרדית: "בחור חרדי לא מחונך על האתוס הממלכתי של לקפוץ על רימון, להסתער ולמסור את הנפש. הוא בכלל לא מבין מה רוצים ממנו כי הוא גדל על אתוס אחר. שיח של תרומה והקרבה למען החברה הישראלית זה לא משהו שמוכר לו. אם רוצים להעביר חרדים למערכת שהיא כל כך שונה ממה שהם חונכו עליו, חייבים לעשות תהליך חינוכי משמעותי. אי אפשר לצפות שהחרדים יהיו חיילים טובים בלי תהליך כזה, זה פשוט לא יעבוד".
כשהבחורים מסיימים את התואר הם מתגייסים לצבא בקבוצות והישיבה ממשיכה ומספקת להם מעטפת וליווי גם במהלך השירות. בישיבה בגן יבנה הבחורים לומדים לתואר ראשון במדעי המחשב, ובישיבה בנשר מדובר בתואר במקצועות החשמל, ויש גם מסלול חדש יחסית שבו לומדים בחורים שמבקשים ללכת לשירות קרבי. "אנחנו בונים איתם סוג של קהילה חרדית בתוך הצבא", הוא מסביר. "הם מגיעים לצבא כקבוצה, קהילה עם שייכות חזקה מאוד וזהות חרדית ברורה".
הגיוס לצבא, הוא מסביר, תומך בתהליך החינוכי של התלמידים. "יכולתי להקים ישיבה של 'תורתו אומנותו' וללמד מקצוע בנוסף ללימודי הקודש בלי גיוס לצבא, אבל זה לא עובד. בחור חרדי שעוזב את הישיבה לא הוסלל מעולם ללימודים. לא לימדו אותו ללמוד כמו שלומדים באקדמיה. כשאני הלכתי ללמוד במכינה קדם־אקדמית לא ידעתי אפילו איך לעשות מבחנים. אי אפשר להביא חרדים ללימודים אקדמיים בלי תהליך חינוכי".
ואיך הגיוס לצבא עוזר בכך?
"בישיבה שלנו יש תהליך שסוגר את הבחורים במסגרת מאוד מסודרת וברורה והם מגיעים כדי להתחיל ולסיים. יש משמעת חזקה, סדר יום עמוס משמונה בבוקר ועד הלילה. הבחורים מחויבים למסלול ההסדר, ולכן גם אם יש קשיים הם מצליחים להתמודד איתם. אנחנו כמובן נמצאים שם כדי לתמוך ולכוון, כי הקשיים הם חלק מהתהליך".
אתם לא חוששים שהחיכוך עם החברה החילונית יגרום להם לעזוב את העולם החרדי?
"אשרי אדם מפחד תמיד", הוא אומר. "אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק. הרבנים שלנו מלווים את הבחורים גם אחרי הישיבה, בשידוכים וביציאה לחיים האזרחיים. רוב בוגרי הישיבה מתחתנים עם נערות סמינר חרדיות ונשארים חלק מהחברה החרדית. לבוגרים שלי יש זהות חרדית מובהקת עם נגיעות ישראליות, הם מסוגלים להסתדר היטב בחברה הישראלית כחרדים לכל דבר ועניין".
תלמידי הישיבה שלומדים תואר במדעי המחשב משתלבים, כך הוא מספר, ביחידות הסייבר של צה"ל. "הגענו למצב שהיחידות של 8200 וחיל האוויר רבות עליהם", הוא מחייך בסיפוק. "אלה חבר'ה איכותיים, בעלי משמעת ויכולות, וכולם רוצים אותם. המפקדים עצמם דואגים לכל מה שהם צריכים מבחינת אורח חייהם כי הם רוצים לשמור אותם אצלם".
הבחורים שלומדים בנשר מתמקצעים בלימודי חשמל ומתגייסים לחיל האוויר שזקוק לצוותי דת"ק. הוא מציין לשבח את ראש עיריית נשר, רועי לוי, שבמקום לדבר על גיוס חרדים החליט לעשות מעשה והקים ישיבה בעירו: "אם עוד ראשי עיר בישראל ירימו את הכפפה וייקחו את הישיבות שלנו כפרויקט שלהם, החברה הישראלית תרוויח בענק".
כאמור, לפני שנתיים פתח הרב רייס גם מסלול קרבי. "התגבשה קבוצה שביקשה ללכת לקרבי. בנינו להם מסלול של חצי יום לימודי קודש וחצי יום שבו הם עושים אימוני כושר ומקבלים סדנאות מנהיגות והכנה לתפקידי לחימה". הקבוצה הזאת, שמונה 20 בחורים, מתגייסת כעת לגבעתי כמחלקת בני"ש לכל דבר. הישיבה של הרב רייס לקחה חסות על כל הפלוגה ומספקת לחיילים ימי לימוד וליווי צמוד. "אני גם מגייס כסף מבחוץ בשביל זה. אם זה יצליח, בשנה הבאה יהיו לנו שתי מחלקות".
לנהל שיח גם עם 'אחים לנשק'
לרב רייס יש קשרים מצוינים עם אנשי מפתח בפוליטיקה הישראלית, בתקשורת ובצבא. הוא היזם של המתווה שכונה "מתווה בעלז", שהכניס לימודי ליבה למוסדות חינוך חרדיים, ואין ספק שלו עצמו יש רישיון ג' לנהיגה בחברה הישראלית. "אני עושה הרבה פגישות עם אנשים מתוך החברה הישראלית", הוא משתף. "נפגשתי גם עם מובילי 'אחים לנשק' ועם אנשים שנטועים עמוק בהייטק הישראלי ושוחחנו על נושא הגיוס. אני חושב שכאשר הדיון על גיוס החרדים מופרד מהדיון הפוליטי אז אפשר ליצור פתרונות".
על מה אתה מדבר עם אנשי 'אחים לנשק' שיצאו להפגין במאה שערים ולא נראה כי יש להם טיפת כבוד לציבור החרדי?
"לא התרשמתי שאנשים שם עושים להכעיס. ברגע שאתה יושב איתם ומבהיר את הפערים בתפיסות העולם הם מבינים שיש פה פער אידאולוגי ולא התנגחות חסרת טעם. כמובן שיש בעלי עניין שמבקשים להעמיק את המאבק, אבל כשמדברים פנים אל פנים ומנהלים ויכוח ענייני, יש בצד השני אנשים שמוכנים להקשיב ולנסות לפתור את הבעיה".
רייס נמצא בקשר קרוב עם השרים בני גנץ וגדי איזנקוט. "כשבני גנץ היה שר הביטחון הייתי במגע הדוק עם הצוות שלו. חבר הכנסת מיכאל ביטון עזר לי הרבה. גם כעת אני בקשר צמוד עם אנשי המחנה הממלכתי".
גנץ ואיזנקוט מייצגים צד מובהק של המפה הפוליטית. הם ביקשו ממך להשתלב במפלגה?
"לא הציעו לי הצעות פוליטיות ואני לא אשתלב במפלגות חילוניות", הוא מדגיש. "מבחינתי הפוליטיקה היא כלי לקדם יוזמות. אני יזם ואני רוצה שייקחו את המוצר שלי ויעתיקו אותו. לצערי הנושא של חוק הגיוס הפך לפוליטי, וזה לא מסייע לגיוס החרדים ולא מקדם את שילובם בחברה הישראלית".
זה לא השתנה אחרי הטבח של ה־7 באוקטובר?
"במידה מסוימת", הוא מסייג. "לפני ה־7 באוקטובר נושא גיוס החרדים היה קרדום פוליטי לחפור בו והצבא לא טען בפנינו אף פעם שהוא צריך את החרדים. הדרישה הייתה רק לעמוד במכסות. אחרי ה־7 באוקטובר גיוס החרדים הפך לצורך קיומי, אבל גם כעת התנגשות הערכים נותרה בעינה. אם הצבא יצטרך לבחור בין גיוס נשים לגיוס חרדים הוא ייקח את הנשים".
מדוע זה סותר?
"הצבא מכניס לתוכו שיח של ערכים שאינו מתאים בהכרח לחברה החרדית. יש בצבא תא"לית לענייני מגדר. אני לא מבין מה הקשר. כמובן שצריך לדאוג לנשים בצבא, אבל למה היא צריכה לייצג אג'נדה של הפמיניזם הרדיקלי בתוך הצבא?"
לחרדים יש את הרבנות הצבאית.
"גם הרבנות הצבאית יכולה מבחינתי להיות טכנית. הצבא לא צריך לעסוק בערכים שאינם קשורים למטרות הלחימה שלו. אף אחד לא צריך לדאוג שהצבא יגרום לו לבעיה ערכית ויתנגש עם אורח חייו".
רייס סבור שהדרך היחידה שבה ניתן לפתור את הבעיה של גיוס החרדים היא להפריד את הנושא מהפוליטיקה. "יש כמה פרויקטים לגיוס חרדים של יזמים פרטיים מהמגזר, כמו שלי או כמו תוכנית קודקוד (תוכנית להכשרת מתכנתים חרדים המשתלבים במערכות הביטחון, ה"צ). הפרויקטים האלה מצליחים כי הם פרויקטים חברתיים שמנותקים מהח"כים החרדים ומהפוליטיקה בכלל ומתחשבים בגבולות הגזרה של החברה החרדית. חרדי לא יכול לשרת במקום שלא מאפשר לו לשמור על אורח חייו. אם רוצים לשלב חרדים בצבא, צריכים לבנות תוכניות מותאמות. זה לא יעבוד אחרת", הוא קובע. רייס מסביר שהפוליטיזציה של נושא הגיוס מרתיעה גם את אלה שרוצים לתרום ולהתגייס. "אפילו התלמידים שלי נמצאים במצוקה מסוימת כי עולם התורה חשוב להם. החברה החרדית מרגישה שיש כרגע איום על עולם התורה, וזה מרחיק ומרתיע אנשים מהשתלבות ומגיוס".
הוא כואב את העובדה שהנושא הפך לפוליטי במקום לעסוק במהות. "אחרי ה־7 באוקטובר גייסו חרדים למילואים למה שנקרא שלב ב'. חרדים בני 40-30 שמתגייסים לכשלושה שבועות טירונות ואחר כך ממשיכים לשרת במילואים בפיקוד העורף. זה טוב ויפה, אבל למה לגייס אנשים בלי מקצוע מתאים וששירות המילואים שלהם הרבה פחות משמעותי? הרי יש חרדים שעושים שירות לאומי בשב"כ, במוסד ובמקומות נוספים והם בעלי מקצוע. ואם היו מגייסים אותם זה היה תורם לצבא הרבה יותר מאשר שירות מילואים בפיקוד העורף. זו תוצאה של פוליטיזציה שלא מאפשרת התנהלות עניינית", הוא מלין ולא מהסס מלהביע ביקורת גם על חברי הכנסת החרדים: "הח"כים החרדים תקועים בקונספציה שהאירוע של גיוס החרדים הוא פוליטי ושהם יוכלו לעשות תרגיל פוליטי כלשהו ולטייח את הנושא. הם לא מבינים שדברים השתנו ומה שהיה כבר לא יהיה".
הוא מסביר שזו הפעם ראשונה שההנהגה החרדית נמצאת במצב שבו היא צריכה לתת באופן אקטיבי לגיטימציה לגיוס חרדים. "זו פעם ראשונה שאין להם 'גוי של שבת' שיעביר את החוק והם צריכים להעביר אותו בעצמם. הקואליציה בנויה עליהם והם לא יוכלו לצאת מהמליאה. גם הציונות הדתית דורשת את זה מהם, סמוטריץ' אמר שהוא לא יהיה מוכן לשום ישראבלוף למרות הברית הפוליטית עם הפוליטיקאים החרדים".
זה שינוי משמעותי?
"תמיד היה לציונות הדתית ויכוח אידאולוגי חריף עם החברה החרדית בנושא, אבל אחרי ה־7 באוקטובר זה החריף עוד יותר. שמעתי רבנים בכירים בציונות הדתית ששואלים את החרדים באיזו זכות הם יושבים בישיבות ולא מצטרפים לשדה הקרב. אנשי הציונות הדתית רואים במלחמה הזאת מלחמת מצווה, והחברה החרדית לא במקום הזה", הוא אומר. "האתגר של החברה החרדית מול הציונות הדתית הוא הרבה יותר גדול מהאתגר שלה מול הציבור החילוני, כי יש ויכוח בבית המדרש. אבל גם כאן אסור להפוך את הוויכוח לפוליטי. במישור החברתי והערכי אפשר לגשר גם על המחלוקות הללו".
מה יעשו הח"כים החרדים לדעתך?
"החברה הישראלית מצפה מהם לבוא ולחתום באופן אקטיבי על חוק גיוס והם לא יכולים לעשות את זה. התפקיד שלהם הוא לשמור על עולם התורה, ועצם החתימה על חוק גיוס מנוגדת לכך. אני באופן אישי לא מאמין שהם יחתמו כי יש פה אירוע אידאולוגי".
אז הממשלה תיפול?
"אני חושב שזה יהיה נורא אם הממשלה תיפול בגלל חוק הגיוס, אמרתי את זה גם לאנשי 'אחים לנשק'. הסברתי להם שאני מבין שהם רוצים להפיל את הממשלה, אבל אי אפשר לקחת את ביטחון המדינה כבן ערובה. אם הם ימשיכו ללחוץ הם יגרמו לחרדים להימנע מגיוס באופן מוחלט – ואת זה מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה. זה חייב להתכנס לפתרון ברמה החברתית ולא דרך הח"כים החרדים שהגיעו לכנסת במטרה אחת – לשמור על מעמד התורה. למה נושאים ונותנים איתם? זה לא הגיוני".
לשיטתו של רייס הפתרון הרצוי הוא שחברי הכנסת יעסקו בדחיית השירות ללומדי התורה, ואילו בנוגע לגיוס שר הביטחון ייפגש עם קבוצה של יזמים ויבנה איתם תוכנית רצינית על בסיס התוכניות שכבר קיימות. לאחרונה הוא הציע לחברי הכנסת החרדים שיניחו על שולחן הממשלה שתי תוכניות: אחת ללומדי התורה, והשנייה תוכנית להסדרת תהליכי הגיוס שממילא מתרחשים בחברה החרדית. "אמרתי להם שהם יביאו את התוכניות ואני אדאג ליזמים נוספים שיתגייסו".
אבל התוכניות שקיימות לא מביאות מספרים גדולים של מתגייסים.
"אני לא מוכן לדבר במספרים. זה פייק מוחלט".
תסביר.
"נניח שהח"כים החרדים מתחייבים לגייס 1,500 חרדים, אבל מגייסים 1,500 מש"קי דת. המכסה סופקה, אבל זו בדיחה וזה לא עוזר לצבא. צריך להפסיק לדבר על סנקציות, יעדים וחוקים ולהתחיל לדבר על תהליכים חינוכיים. התהליכים ברחוב החרדי קורים ממילא, וצריך לנצל את זה להקמת מסגרות ראויות".
אחרי הכול, אתה אופטימי?
"אני עוסק בזה כבר עשר שנים, סיכנתי את העתיד הכלכלי שלי כי אני מאמין שזה חיוני לחברה החרדית ולחברה הישראלית כולה. אם תגיע הצעה קונקרטית אמיתית ורצינית, אני מעריך שאוכל לרתום אליה הרבה מאוד גורמים בחברה הישראלית. לצערי כרגע הדינמיקה הולכת אחורנית, וגם תהליכים שכבר קורים נעצרים. חייבים להסדיר את הסיפור הזה".
רייס משוכנע כי אם הנושא לא יוסדר הממשלה תיפול.
מה יצא לחרדים מהפלת הממשלה?
"המשך השמירה על החינוך החרדי, זה עיקר תפקידם. החרדים לא יכולים לשבת בממשלה שדה־פקטו מצהירה שהיא לא מסכימה יותר לקונספט של לימוד התורה. הרי כרגע אין ללומדי התורה מעמד חוקי. זה אומר שבמדינת ישראל, באמצעות ממשלת ישראל, יש עשרות אלפים שלומדים תורה בניגוד לחוק. זה מצב בלתי אפשרי. בן גוריון הביא לאו"ם את התנ"ך כקושאן שלנו על הארץ הזאת. איך אפשר לנפנף בתנ"ך ולהתעלם מערכים מובהקים שכתובים בו כמו לימוד התורה?" הוא תוהה.
כפי שקשה לרב רייס עם הפוליטיזציה של הח"כים החרדים, כך קשה לו עם הצביעות של המנהיגות החילונית: "הציפייה של החברה הישראלית מהחרדים היא להתגייס, אבל אם עופר וינטר מבקש שיביאו לחיילים שלו הופעה של זמר במקום זמרת אז צועקים שזו הדתה. הם רוצים אותנו בגבולות הגזרה שלהם. לא ברור איך זה שדווקא הליברלים הם הכי לא מכילים".
יש חרדים שטוענים שאולי עדיף להיפרד מתקציבי המדינה ולהיות עצמאיים באמת.
"עולם התורה לא ייפול על כסף חלילה, אבל התקציבים הם רק סימפטום. צריך הסדרים לבני הישיבות כי אחרת לכולם יש צו עיכוב יציאה מהארץ, הם לא יכולים לקבל משכנתא ועוד גזרות כאלה. זה לא פשוט. קל מאוד להגיד 'נסתדר' כשאתה בתקשורת או בכנסת, אבל ראשי הישיבות, שהם לובי חזק בחברה החרדית, כבר מרגישים את הלחץ. החודש התקציבים לא עברו, אין חלוקת קמחא דפסחא, וראשי הישיבות נמצאים עם הגב לקיר". במצב הקיים הוא רואה כישלון של חברי הכנסת החרדים: "זה כישלון שלהם, הם לא עמדו במשימה שאליה נשלחו".
מה השתנה בחברה החרדית לאחר 7 באוקטובר?
"אחרי ה־7 באוקטובר הציבור החרדי הרבה יותר קרוב לסיפור הישראלי ורוצה להיות חלק ממנו. אם החברה הישראלית תשכיל לקחת את הסנטימנט הזה למקום של העצמה ולעבוד איתו בצורה טובה ורצינית – כולנו נצא נשכרים".
***