
התפטרותם של האלופים אהרון חליוה ויהודה פוקס במהלך חול המועד פסח היא חלק נוסף בשלב הדשדוש המלחמתי שבו ישראל נמצאת כבר תקופה ארוכה מצד אחד, וההבנה כי הגיע העת לבנות מחדש את מערכת הביטחון מהצד השני. ביום שישי שעבר פרסם ראש אמ"ן את מכתב התפטרותו, ובו הקפיד לא לקחת שום אחריות על המחדל שאליו הוביל את מערך המודיעין של ישראל, שתרם חלק עיקרי לאירועי שבעה באוקטובר. שעות ספורות לאחר מכן התפרסם כי גם אלוף פיקוד מרכז, יהודה פוקס, הודיע לרמטכ"ל כי הוא מעוניין לפרוש מצה"ל לאחר שיסיים את תפקידו בקיץ הקרוב, שכן הוא רואה בעצמו חלק מהמטכ"ל שכשל וצריך ללכת הביתה.
אף שעיתוי ההתפטרות של השניים תפס את הציבור הישראלי לא לגמרי מוכן, קשה לומר שמישהו הופתע מכך, במיוחד בכל הקשור להתפטרותו של ראש אמ"ן חליוה. כשסוקרים את הרשימה הבלתי נגמרת של כישלונותיו בתפקיד, רבים יתהו כיצד הוא כיהן בו עד כה. עם תחילת כהונתו כראש אמ"ן, באוקטובר 21', העריך חליוה כי ההרתעה שישראל השיגה במבצע שומר החומות תחזיק מעמד לפחות חמש שנים. מעבר לעובדה שבמבט לאחור ברור שהערכה הזאת לא התבססה על דבר שהתיישב עם המציאות, היא עיצבה רבות את כל תפיסות המודיעין וסקירת האיומים על ישראל במהלך כהונתו.
כך למשל החליט חליוה להקדיש חלק בלתי מבוטל מאמצעי אמ"ן לסכנות שטומן בחובו משבר האקלים. באופן זה הסביר את הולדתם של הסכמי אברהם, שכן לפי טענתו הם נולדו מתוך הרצון של מדינות המזרח התיכון לשפר את איכות החיים בהן שנפגעת בעקבות משבר האקלים. בהמשך, בשלהי כהונתו של לפיד כראש ממשלה, תמך נחרצות בעסקת הגז עם חיזבאללה ולבנון, שוויתרה על מים טריטוריאליים ישראליים תוך מתן עדות שקר של נציג הממשלה בבית המשפט העליון והפרת חוק יסוד משאל עם, בטענה כי היא תשפר את המצב הכלכלי בלבנון ותוביל לשקט בגזרה הצפונית. שקט שלא היה ולו לרגע אחד מאז חתימת ההסכם.
בזמן הרפורמה המשפטית לא טיפל חליוה בקריאות לסרבנות שיצאו מהחיל שלו וממשרתי המילואים שלו, לצד אנשי חיל האוויר. במקום זאת, הוא העדיף להזהיר את הממשלה שלא לקדם את הרפורמה, שכן היא פוגעת בלכידות החברתית של צה"ל. כמו כן הזהיר חליוה שחיזבאללה ואיראן ינצלו את המצב החברתי בישראל כדי לפתוח במערכה. הערכותיו לא כללו כהוא זה את חמאס ברצועת עזה, ואמ"ן בהובלתו המשיך לדבוק בקו כי אין סכנה מעזה. במבחן האמת, ולפי דבריו של בכיר חמאס חאלד משעל בריאיון לרשת אל ערבייה הסעודית, דווקא איומי הסרבנות הם שהובילו את חמאס להאמין כי יצליח לבצע את הטבח בעוטף.
בזמן הסבבים מאז שומר החומות הקפידו באמ"ן להתגאות בכך שחמאס לא השתתף בירי מהרצועה, בטענה שהוא מורתע ממה שנתפס אז במערכת הביטחון כולה כהישגים נרחבים של המבצע. הדברים הללו נאמרו בגאווה ובפומבי מפי כל צמרת הביטחון וכמובן גם על ידי ראשי הממשלה מאז 2021, כשנתניהו מרבה לציין זאת בחודשים שקדמו למלחמה. כל זה מתרחש בזמן שחמאס ממשיך להתעצם ולהתאמן על תרחישי החדירה. חליוה מכר לציבור הישראלי, בשלל כנסים שהשתתף בהם, כי צה"ל ערוך לכל תרחיש, ו"הזהיר" את אויביה של ישראל "שלא ינסו אותנו, כי הם יפגשו צבא עוצמתי מוכן למגוון רחב של תרחישים". בפועל, וכפי שידוע כבר בשלב זה, לא היה שום תרחיש שהתכונן לפלישה ממספר רב של נקודות מרצועת עזה, למרות האימונים שחמאס ביצע על תוכנית זו בדיוק.
בימים שקדמו למלחמה סבר אמ"ן בהובלתו של חליוה כי הגדלת מספר הפועלים מהרצועה והקלות נוספות על חמאס יעצרו את המהומות על הגדר ויובילו לשקט. היו מי שהזהירו באותם רגעים ממש מפני הרעיון הזה, לדוגמה חבר הכנסת ליברמן, אך דעתם, כמו בשורה ארוכה של מקרים, נדחתה. כל זה התרחש פחות משבועיים מפרוץ המלחמה.
על אירועי שמחת תורה עצמם כבר נכתב בלי סוף, כאשר לאורך השעות שלפני המלחמה, ולמרות אין ספור איתותים שאירוע חמור הולך להתרחש, חליוה הוביל יחד עם הרמטכ"ל הרצי הלוי את הגישה שדגלה בהמתנה כדי לראות כיצד המצב יתפתח, ולא קראה את המציאות. הגישה, שקיבלה את הכותרת שתצמרר את החברה הישראלית עשורים קדימה "נחכה לבוקר", הובילה לכך שלא הועברה אף אזהרה למעט הכוחות שכן נשארו בעוטף. הדבר הוביל לכך שחיילים רבים נחטפו ממיטותיהם כאשר מתקפת הפתע החלה. בין שלל הכישלונות של מערך המודיעין ניתן לרשום גם את ההתעלמות מהפעלתם הנרחבת של כרטיסי הסים הישראליים שהיו בידי מחבלי הנוח'בה, שהופעלו עוד באותו לילה. אותם כרטיסים לא יכולים לשמש ברצועת עזה, ולכן הפעלתם, בטח בהיקף שכזה, הייתה צריכה להדליק נורות אזהרה רבות על כוונותיהם של המחבלים לחדור לישראל. חליוה, שבכלל היה בחופשה באילת בזמן שמחת תורה, לא היה בתחילת הערכת המצב על הקו, ובזמן מתקפת הפתע בכלל היה בריצת בוקר בעיר, ללא הטלפון שלו.
גם תוך כדי המלחמה לא רשם אגף המודיעין שיפור דרמטי ביכולת הערכות המצב שלו, כאשר השיא הגיע בהערכתו של חליוה כי איראן לא תגיב, בטח שלא בעוצמה, על חיסולו של בכיר כוח קודס מהאדי בסוריה. בפועל איראן תקפה את ישראל במתקפה חסרת תקדים עם מאות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים שנורו מתוך איראן לעבר ישראל. רובם של הטילים יורטו, אך כמה פגעו בבסיס חיל האוויר בנבטים. רסיסי רקטות וכלי יירוט הובילו למותה של ילדה בפזורה הבדואית בנגב.
מפוגג את הכישלון האישי
דבר מתוך שורת הכישלונות הבלתי נגמרת הזאת לא מצא את דרכו למכתב התפטרותו של חליוה. למעשה, אפילו המילה "כשלתי", על שלל הטיותיה, לא מופיעה במכתב. לעומת זאת, מה שכן מופיע שם אלה המילים הבאות: "ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, ביצע חמאס מתקפת פתע רצחנית כנגד מדינת ישראל, שתוצאותיה קשות וכואבות. אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. את אותו יום שחור אני נושא עימי מאז, יום־יום, לילה־לילה. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה".
"הכישלון של אמ"ן וחליוה הוא הכישלון המודיעיני הכי גדול שידעה מדינת ישראל. הוא הרבה יותר חמור מכל מחדל מודיעיני שהיה כאן אי פעם, כולל מלחמת יום כיפור", אומר תת־אלוף (מיל') אמיר אביבי, יושב ראש תנועת הביטחוניסטים. "אני מקווה שבניגוד למה שכתוב במכתב, חליוה מבין שהוא אשם, ולא רק נושא ב'אחריות פיקודית' לאירוע. בסוף הוא זה שמקבל את ההחלטות. כראש אמ"ן הוא גם יכול להתעלם לחלוטין ממה שהפקודים שלו אומרים ולהביא הערכות אחרות לגמרי. האחריות שלו היא ממש לא רק שילוחית".
כשאנחנו קוראים את המכתב הזה, מה אנחנו צריכים להבין ממנו?
"היום אנחנו יודעים שהוא התייעץ עם עורך דין לגבי תוכן המכתב. ככה בדיוק צריך להתייחס לזה. ואחרי כל זה, את המציאות אי אפשר למחוק. מדובר בכישלון בלתי נתפס הן של אמ"ן בראשות חליוה ובהובלתו, והן של השב"כ".
עם פרסום מכתב ההתפטרות החלו לא מעט גורמים, בראשם עיתונאים, להגדיר אותו "מופת של קבלת אחריות", אף שזו כאמור לא הופיעה כלל במכתב. לאחר מכן החלו עיתונאים ובהם העיתונאי רונן ברגמן מידיעות אחרונות לנסות ולצמצם את כישלונו של חליוה ולציירו כמי שהזהיר מפני האסון אבל איש לא רצה להקשיב לו. המציאות, כאמור, הפוכה לגמרי.
"חליוה מצא את עצמו בבוקר המלחמה, בערך שעתיים אחרי פרוץ המלחמה, בעמדה של אלי זעירא (ראש אמ"ן במלחמת יום כיפור) על סטרואידים. הוא מצא עצמו עם גורל גזור, בלתי נמנע, להיכנס להיסטוריה הישראלית כאבי המחדל הגדול ביותר. זה גם מבחינת גודל המכה וגם מבחינת היקף הכישלון. מאז הוא מנהל קרבות מאסף במטרה לשנות את העובדה הפשוטה הזאת, או לכל הפחות לעמעם אותה", אומר חנן עמיאור, עורך אתר פרספקטיבה.
כשאנחנו רואים את המעטפת התקשורתית שהוא מקבל, עושה רושם שזה מצליח לו.
"תרשה לי לחלוק. אלה ניסיונות שלו, ושל עיתונאים שמקורבים אליו, להגן על שמו. אבל הציבור הישראלי לא קונה את זה. מה שאפשר היה לעשות בימי אוסלו, אי אפשר לעשות היום. אתה לא יכול לשכתב ככה את ההיסטוריה. גם בגלל גודל הכישלון והבוטות שלו, וגם משום שהיום יש אלטרנטיבות שמציגות תמונה אחרת, נכונה הרבה יותר. מה שכן, צריך לתת לו קרדיט על עצם המחשבה שהוא יצליח לעשות את זה".
מה האינטרס של אותם עיתונאים להגן על מי שכשל בצורה קיצונית כל כך?
"צריך להבין שלחליוה יש מערכת יחסים מפותחת מאוד עם עיתונאים בכירים. זה לא משהו שנולד אתמול בבוקר או בפרוץ המלחמה. במשך שנים הוא פיתח את הכישורים והקשרים האלה. זה מתחיל בכך שהוא חתנו לשעבר של דן מרגלית, ומישהו שכבר עשרות שנים מוגדר בצבא כמי שיודע לעבוד עם התקשורת. במקביל לכך הוא ישב על אוקיינוס של מידע איכותי, שאין דבר שעיתונאים אוהבים יותר. הוא ידע לתדרך אותם כל השנים טוב טוב, והם קיבלו ממנו המון חשיפות ודברים שהם מרגישים שתרמו להם לסיקור שלהם ובהתאם גם למעמדם כעיתונאים. עכשיו הם פשוט מחזירים לו טובה על כל האינפורמציה שהוא הביא להם. זה משהו מאוד אנושי ומאוד הגיוני שעיתונאי גם ינסה להגן על מקור שהעניק לו כל כך הרבה חומרים. ומה שאנחנו רואים כרגע זה עיתונאים בפלטפורמות הכי חזקות בישראל שממש מתאבדים מקצועית בשבילו, ולא רק מנקים אותו מאשמה, אלא מנסים לזרוק אותה לכל כיוון אחר, בתקווה שמשהו יתפוס".

מפקד שערורייתי
כאמור, לצידו של חליוה הודיע גם אלוף פיקוד מרכז, יהודה פוקס, על פרישתו מצה"ל, כשהוא מגדיר אותה "כמי שהינו חלק מהמטכ"ל שכשל". חלקים רבים בקרב הימין שמחו על הודעתו של פוקס, אך יחד עם זאת כמה מעצבי דעת קהל בימין הגדירו את אותה שמחה "כפיות טובה". בפועל לשמחה על עזיבת פוקס יש הרבה מקום, נוכח העובדה שמדובר באלוף פיקוד מרכז כושל במיוחד.
במהלך כהונתו בפיקוד מרכז היה פוקס שותף לשלל שערוריות, לצד כישלונות מבצעיים רבים. השערורייה הבולטת ביותר היא אותו תרגיל שהתבצע כשלושה חודשים לתוך המלחמה ובו תרגלו תרחיש שעל פיו מתנחלים חוטפים ערבים ביהודה ושומרון ומאיימים להרוג אותם. התרגיל עורר רעש רב בישראל, והוביל את צה"ל להתנצל על "טעות בשיקול הדעת". בפועל לא היה זה תרגיל יחיד.
"כולם זוכרים את התרגיל ההוא, כי אז היה מדובר בתרגיל הבוטה ביותר, אבל גם חודש לפני כן היה תרגיל דומה באזור שכם. בפועל, פוקס ראה במתיישבים פעם אחר פעם גורם בעייתי שמסכן את השקט הקדוש שבצה"ל כל כך חותרים אליו, מבלי להבין שכל חתירה כזאת רק מגבירה את הטרור", אומר הרב אביעד גדות, מנכ"ל ארגון תורת לחימה.
מעבר לשערוריות אלה, על שמו של פוקס רשום אובדן השליטה של צה"ל על גזרת יהודה ושומרון. מאז מונה לתפקידו באוגוסט 2021, הטרור בגזרה זו נסק לגבהים שלא נראו מאז ימי האינתיפאדה השנייה. זה החל עוד בימי ממשלת בנט־לפיד, כאשר גל הטרור הרצחני יצא מאזור יהודה ושומרון. בתקופת כהונתו ג'נין, שכם, טולכרם וחלקים נוספים ביהודה ושומרון הפכו לקיני טרור מרכזיים. חלק עיקרי מכך נבע מההחלטה שקיבל הדרג המדיני דאז, בהובלת בנט, לפיד וגנץ, לאפשר לרשות לדאוג לביטחון ולסכל את הטרור באותם מקומות. בפועל, אנשי הרשות החלו לשתף פעולה באופן הדוק עם פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי, והולידו את גל הטרור שגבה את חייהם של עשרות ישראלים בשנתיים.
במהלך כהונתו הורה פוקס על איסוף כלי נשק מכיתות הכוננות ביהודה ושומרון ואף טען כי משטרת ישראל לא עושה מספיק כדי למנוע פשיעה לאומנית מצד יהודים, מה שמונע ממנו לשמור על שקט בגזרה. הנתונים של צה"ל עצמו, לעומת זאת, מצביעים על תמונה אחרת לגמרי בדמות צניחה חדה באירועי פשיעה לאומנית.
מתחילת המלחמה הוביל פוקס את פיקוד מרכז בעבודה מאומצת ביהודה ושומרון, תוך כדי חיסולם ומעצרם של אלפי מחבלים, אך לצד זאת הטענות נגדו עדיין מועלות ביתר שאת על ידי גורמים בשטח, שמאשימים אותו כי הוא מעדיף להתעסק בנוער הגבעות מאשר בפעילי טרור פלשתינים.
"גם חליוה וגם פוקס היו צריכים לעוף מזמן משורות הצבא. למעשה, כבר מיד לאחר פרוץ המלחמה רובו המוחלט של המטכ"ל היה צריך להניח את המפתחות וללכת. אבל אז הרצי הלוי אמר שכרגע זה זמן מלחמה, וזה לא הזמן להתעסק במי שצריך ללכת, כי צריך לנצח את חמאס. זה לא הפריע לו לצאת לגל מינויים ולעיצוב מחדש של צה"ל לפי איך שהוא רוצה. אז אם להרצי הלוי מותר לנהל את הפוליטיקות שלו תוך כדי המלחמה, מותר ואף מומלץ להחליף את כל מי שכשל", אומר גדות.
יש מכנה משותף לשני האלופים שפורשים? הרי על פניו לעומת חליוה שיש לו אחריות ישירה למחדל, לפוקס אין.
"בוודאי. הכישלון המשותף של שניהם הוא שהם לא הבינו מי האויב. הם קציני קונספציה קלאסיים. זאת לא סתם האשמה, אלא הגדרה מאוד ברורה. מדובר בשני קצינים שלא רואים ברשות הפלשתינית אויב אלא שותף. הם לא מצליחים לזהות את הרצונות של אלה שרוצים להשמיד אותנו. הם פועלים שוב ושוב מתוך מחשבה שכל המטרה שלהם היא לשמור על אותו שקט, שאנחנו יודעים היום שהוא מזויף לחלוטין. כך פוקס אפשר לקיני הטרור לפרוח ביהודה ושומרון ולהוביל לגל של פיגועי ירי, וכך חליוה אפשר את כל האסונות והמחדלים שהתרחשו בעזה. מבחינתם האויב הוא ההסלמה, ואותה צריך לעצור בכל מחיר. התוצאה של זה היא מלחמה קשה ואכזרית עם מחירים מאוד כבדים. זה מה שמשותף לשניהם, ואלה התוצאות של מטכ"ל שמונהג על ידי אותם קציני קונספציה. עכשיו צריך למנות להם מחליפים שלא מגיעים מאותה תפיסה, שיוכלו לשקם את צה"ל ולהבין מי האויב שלנו ואיך לעצור אותו".
סוסים דוהרים לצמרת צה"ל
החלפתם של חליוה ופוקס תהיה נקודת מבחן קריטית לנתניהו בשאלה אם הוא אכן ינסה לתקן את מערכת הביטחון שהוא בנה במשך שנים ארוכות, או יאפשר לה להמשיך באותה צורה שהובילה לשבעה באוקטובר. השמות שעלו להחליף את חליוה לא מצביעים על תמונה חיובית במיוחד. הראשון הוא תת־אלוף שלומי בינדר, ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים. לבינדר חלק עיקרי בכישלון צה"ל לפני המלחמה, שכזכור נכנס למלחמה ללא שום תוכניות מעשיות לכיבוש רצועת עזה בשעת הצורך. נוסף על כך, לפי דיווחים שונים רק לאחרונה בינדר הגדיר את הפשיעה הלאומנית כבעיה מספר 1 ביהודה ושומרון. צה"ל הכחיש את הדברים הללו. המועמד השני שהוזכר בהקשר לתפקיד ראש אמ"ן הבא הוא האלוף אליעזר טולדנו. טולדנו היה אלוף פיקוד דרום עד שלושה חודשים לפני המלחמה, וחלק לא מבוטל בכישלון רשום על שמו, כמי שמול עיניו חמאס תרגל את המתקפה והוא לא הכין את צה"ל בגזרה זו מפני האיום.
מצד שני, רק לאחרונה מונה תת־אלוף רומן גופמן לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אחד התפקידים הרגישים ביותר בצה"ל, והשמות שהועלו כמחליפים פוטנציאליים לפוקס הם האלוף זיני ותת־אלוף עופר וינטר. כל השלושה הם מראשי מתנגדי הקונספציה שהובילה את צה"ל בשנים האחרונות, ואף שילמה מחירים בדמות דחיקה מתפקידי מפתח בצה"ל.
"יש הרבה מאוד שמועות לגבי המינויים העתידיים בצה"ל, ולכן צריך לקחת הכול בעירבון מוגבל. הדבר היחיד שבאמת אנחנו יכולים לומר נוגע לגופמן, שהמינוי שלו כבר סופי. אנחנו רואים מיד איך החלו להתנפל עליו בעקבות המסמך שהציג תפיסה אחרת של התנהלות מול רצועת עזה. דבר כזה מפחיד את אנשי הקונספציה ומי שלא רוצים שתפיסות העולם שהובילו את צה"ל ישתנו. מעבר לזה אנחנו רואים הרבה בלוני ניסוי כדי לראות את התגובה הציבורית למינויים כאלה ואחרים, במיוחד כאלה שנראים כמו עוד מאותו דבר שהביא עלינו את האסון של המלחמה", אומר גדות.
"הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים זה שצמרת צה"ל הבאה תורכב מסוסים דוהרים, משהו שלא ראינו יותר מדי בשנים האחרונות", אומר תת־אלוף אביבי. "זו הפקת הלקחים הראשונה שאנחנו חייבים לערוך. יותר מדי שנים הקצינים המחוברים לקרקע, אלה שמבינים את עולם המלחמה, הוזזו הצידה, ובמקומם קודמו מאמיני הקונספציות שמתרחקים מעולם המלחמה למחוזות אחרים כמו המחשבה שאפשר לנהל מלחמות רק עם מודיעין, חיל אוויר וטכנולוגיה. כמו האמונה שמנופים כלכליים יבלמו את רצונם של גורמים ג'יהאדיסטיים להשמיד את מדינת ישראל. כמו המחשבה שאפשר לקצץ בצבא היבשה, כי אין בו יותר צורך. כל האמונות האלה הובילו את צה"ל בשנים האחרונות".
איך מוודאים שהמסקנות האלה באמת יוסקו? אנחנו רואים את השמות שעולים לתפקידים השונים, ולא עושה רושם שזה המצב, לפחות לא בצורה מלאה.
"הדרך לוודא שזה המצב היא שהדרג המדיני יעשה את העבודה שלו. הוא לא יכול להסתתר מאחורי הדרג הצבאי. הוא צריך להבהיר שאת צה"ל הבא מי שייעצב יהיה הרמטכ"ל הבא, ולא זה שאחראי על שבעה באוקטובר. בשביל למנות רמטכ"ל שלא נמנה עם קציני הקונספציה, צריך שהדרג המדיני ימנה נכון. אנחנו צריכים קצינים שהם פחות פוליטיים והרבה יותר צבאיים. קצינים עם עמוד שדרה ערכי ציוני ברור. בשביל זה צריך למנות את הרמטכ"ל הנכון, וזאת הציפייה הכי בסיסית שיש מראש הממשלה ושר הביטחון".
***
