דקות לפני כניסת חג שביעי של פסח, הנהלת פורום הגבורה המאגד משפחות שכולות של חיילים שנפלו בקרב יצאה בהודעה כי נוכח הלחצים הבין־לאומיים, ובעקבות העיכוב בהמשך הלחימה ובכניסה לרפיח, הם יחלו בצאת החג בשביתת רעב עד לכניסת כוחות צה"ל לרפיח. "פורום הגבורה מודיע על שביתת רעב שתחל מיד לאחר החג, עד לכניסת כוחות צה''ל לרפיח. לא נסכים להמשך הדשדוש. העם מחכה, הלוחמים מוכנים, החטופים מחכים, תושבי הדרום מחכים. רפיח עכשיו", כתב יהושע שני, אביו של הלוחם סרן אורי שני הי"ד, בחשבון הטוויטר שלו.
מתברר שעצם הכוונה לשבות רעב פעלה על לשכת ראש הממשלה, שמיהרה להזמין את המשפחות השכולות לפגישה בהולה עם נתניהו. זמן לא רב לאחר צאת החג, המשפחות השכולות מפורום הגבורה - פורום משפחות נופלי חרבות ברזל, הודיעו על דחיית שביתת הרעב אשר הייתה אמורה להתחיל במוצאי החג (ב'), וזאת כאמור לאחר שנציגי הפורום הוזמנו לפגישה עם ראש הממשלה למחרת (יום ג') בלשכתו בירושלים.
נציגי פורום הגבורה הסכימו להיפגש עם נתניהו מתוך מטרה לחזק אותו שלא לעצור את הלחימה ולהמשיך לרפיח, כפי שמסרו. בפגישה השתתפו גם נציגי פורום תקווה שמאגד הורי חטופים אשר קוראים לפעול לשחרורם באמצעות לחץ צבאי ולא באמצעות עסקאות הכרוכות בשחרור מחבלים רוצחים ובהפסקת הלחימה. יחד עם זאת, עצם הגעתם לפגישה עם ראש הממשלה לא הפסיקה מבחינתם את הפעילות. "לאחר הפגישה, הנהלת הפורום תחליט על המשך צעדיה בדרישה להמשיך את הלחימה ולהיכנס לרפיח", נכתב בהודעת הפורום.
לעמוד מול הלחצים
יעקב ניצן, אביו של סמל ראשון גלעד ניצן הי"ד שנפל במלחמה בעזה, מרחיב בשיחה עם 'בשבע': "הכול החל לאחר שקיבלנו מסרים והבנו שיש לחץ מטורף על ראש הממשלה ועל מקבלי ההחלטות מבית ומבחוץ, לרבות מצד ביידן ובית הדין הבין־לאומי בהאג", אומר ניצן ומציג את האבסורד: "בית הדין הבין־לאומי בהאג הוקם אחרי השואה כתפיסת עולם שמה שקרה לא יקרה שוב, ועכשיו אותו עם שרצחו לו שישה מיליונים מנסה להשיג את אותה המטרה, ובית הדין באופן הזוי רוצה להוציא צווים נגדו. במקביל נשמעות דרישות לשחרר חטופים גם במחיר שייהרגו חלילה חיילים, במחיר שיגרום תבוסה או נזק אדיר בהמשך. נוסף על כך, סינוואר שחרר סרטונים כדי להשפיע פסיכולוגית על כולם. כל אלו גרמו לנו להבין שחייבים לעצור ולעשות מעשה, שלא שומעים את הקול שלנו מספיק וצריך לעשות יותר מכך – קרי לשבות רעב. הוחלט כך בצער ובכאב אדיר, למרות שאנחנו לפני ימי זיכרון ועצמאות, כשבפעם הראשונה אנחנו נפגשים עם זיכרון השכול מתוך לב המציאות של השכול. אבל רצינו להשפיע על התודעה הישראלית – לדחוף ללכת קדימה ולא לעצור. ואכן, יום לאחר ההודעה שלנו, במוצאי החג, קיבלנו פנייה ממשרד ראש הממשלה שאמר לנו: אל תשבתו, תבואו לפגישה ותשמעו הכול מפרספקטיבה אחרת, ואז תחליטו אם לשבות. ואכן כיבדנו, אנחנו באים לחזק ולא להחליש".
200 אלף התפנו מרפיח
במהלך הפגישה עם נציגי פורום הגבורה ופורום תקווה, נתניהו אמר לבני משפחות הנופלים והחטופים כי לא חל שום שינוי במטרות המלחמה, ויש בכוונתו לפעול עד שיושג "כל מה שהגדרנו אחרי 7.10 - אין שינוי". עוד הוסיף כי 200 אלף בני אדם כבר התפנו מרפיח בשל החשש מהתמרון הקרקעי של צה"ל. "הרעיון שנפסיק את המלחמה לפני השגת כל יעדיה אינו בא בחשבון. ניכנס לרפיח ונחסל את גדודי החמאס שם - עם עסקה או בלי עסקה", אמר נתניהו. לדבריו, "החמאס מתעקש על דבר אחד - סיום המלחמה, ואת זה הוא לעולם לא יקבל. אני לא מוכן לתת את זה".
נתניהו שמע מנציגי המשפחות השכולות את קריאתם להמשך השגת מטרות המלחמה ועמידה בלחצים בין־לאומיים. "ישבנו עם ראש הממשלה, מזכיר הממשלה יוסי פוקס והשר צחי הנגבי. במהלך הפגישה עשינו סבב, כמעט כל אחד מהנוכחים דיבר, בין היה מדובר במשפחות החטופים ובין בנציגי ההורים השכולים. כל אחד אמר מספר משפטים לראש הממשלה והעביר את המסרים שיותר נוגעים בו. לאחר מכן שמענו את הדברים מצידם והבנו כמה דברים", משתף ניצן.
הוא מונה את הנקודות העיקריות בפגישה. "ראש הממשלה ואנשיו הבהירו לנו שראשית כול לא מפסיקים את הלחימה. כניסה לרפיח והמשך הלחץ על חמאס לא עומדים בסימן שאלה. מה שאנחנו העם בישראל לא מבינים, הם בעזה מבינים היטב - הכול עומד פה בסימן טקטי איך, מתי ובאיזו צורה, כאשר הם הדגישו שפינוי רפיח החל וכבר מאתיים אלף התפנו. הדברים ימשיכו קדימה, ובסך הכול מדובר בתהליך.
"נוסף על כך ישנה דרישה של סינוואר לשלוט על רשימת המחבלים המשתחררים, מתוך רצון להגיד מי כן ומי לא במחבלים הכבדים. על כך ראש הממשלה הודיע בצורה חד משמעית שהוא לא הולך לשחרר מחבלים כבדים, ואף אחד לא ישלוט על רשימת המשתחררים. הוא ממשיך להדוף לחצים בלתי פוסקים מצד ביידן ולהמשיך קדימה את המשימה שכולנו הולכים אליה".
ניצן מסכם: "ראש הממשלה אמר לסיכומו של דבר שמה שהצהיר ב־7 באוקטובר וכן בכל הנאומים שלו בדבר מטרות המלחמה - חיסול ומיטוט חמאס עד אחרון הגדודים - הכול יתממש, זו לא שאלה. 'בוחנים כל הזמן קדימה, אני כל הזמן הודף את הלחצים, וצריך את עזרת העם כולו בהדיפת הלחצים מבית כדי להוביל בגאון את המלחמה והניצחון והחזרת הגאווה הלאומית', הוא אמר".
איך תבדקו שכל ההבטחות אכן מתקיימות?
"מבחינתנו בפורום הגבורה - כל עוד הוא נאמן לאמירות, ממשיך ומבהיר אותן ומוכיח שליטה במשא ומתן ונותן את הכוח לכולנו, אנחנו איתו. ברגע שהדברים יתהפכו, חוזרים להיות קונטרה, על אף הקושי והכאב, הכול כדי להשיב את הגאווה הלאומית ולהמשיך בניצחון. בפורום הגבורה לא פועלים בצורה של מתמטיקה בינארית אלא בשיח כל הזמן. אנחנו פורום שמאגד משפחות מכל המגזרים - יהודים ודרוזים, אנשים משמאל ומימין, אין פה זהות פוליטית כזו או אחרת, רק חשוב לנו לדעת שהבנים לא נפלו לשווא. לא מוטים בעקבות קריאות של התקשורת, שיותר מדי צובעת את המציאות איך שהיא רוצה, אלא מנסים לקבל את המסרים באופן ישיר ממקבלי ההחלטות, שייאמר לזכותם שהם נמצאים בקשר איתנו ומבהירים את עמדתם. ברגע שנרגיש אחרת, אנחנו נפעל בצורה אחרת".
יחד עם ההבטחות, היו גם חששות. "דבר אחד הטריד אותי - כששאלו את ראש הממשלה 'אם סינוואר יגיד כן לעסקה המוצעת, האם תהיה הפסקה קצרה בלחימה?' - תשובתו הטרידה אותנו. בגדול אנו מצפים שהקב"ה יקשיח את לב סינוואר ושהדרך לכיבוש רפיח תהיה סלולה", מספר יהושע שני. הוא מדגיש כי "אנחנו הבענו בפני ראש הממשלה את הדאגה שמימוש של עסקה ידחה ואף יבטל את הכניסה לרפיח, שהמשמעות של זה למעשה היא תבוסה. הזכרנו לראש המשלה את ההתחייבות לכניסה לרפיח, ואת האמירה שלו שכניסה לרפיח היא המפתח למיטוט חמאס. נוסף על כך אמרנו שאנחנו מודעים ללחצים הבין־לאומיים, אך ראש הממשלה וקבינט המלחמה עובדים אצל אזרחי ישראל ולא בשביל ארצות הברית. רוב אזרחי ישראל ובהם המשפחות השכולות מצפים מממשלת ישראל להשלים את המלאכה ולהסיר את האיום מהדרום והצפון. ראש הממשלה ענה שהוא לא חוזר בו מההתחייבויות, אלא שהיו נסיבות שהביאו לעיכובים כאלו ואחרים. לדבריו, הכניסה לרפיח תהיה, והיא קרובה יותר מתמיד".
לאחר הפגישה, בפורום הגבורה ממשיכים כאמור לעקוב, אך יותר מכך - הוחלט להקים מאהל בירושלים עד לכניסה לרפיח. "אנחנו מקימים מאהל שביתה עד לכניסה לרפיח ולשאר ההתפתחויות. המאהל של משפחות פורום הגבורה קם בדרישה לקיום ההתחייבויות והשלמת מיטוט חמאס וכניסה לרפיח. נתניהו דיבר במפורש על כך והתחייב שבזמן הקרוב המשימה תושלם, לרבות השמדת שלושת הגדודים ברפיח", מסכם שני.
מכל גוני הציבור
כן שביתה או לא שביתה, המטרה הראשונית של פורום הגבורה היא קריאת כיוון שמהדהדת בראש של כולם שמותם של הגיבורים לא יהיה לשווא. "זכינו לייסד את פורום הגבורה, כאשר בתחילה היינו בסך הכול שלושה-ארבעה אנשים, והכול מתוך ההבנה שהבנים נהרגו אך המשימה לא הושלמה", משחזר ניצן. הוא מספר על ההבדל בין המציאות העכשווית לתחילת המלחמה. "בתחילת המלחמה הייתה בהירות ואמירה ברורה, כשכולנו חיינו בתודעה שנרצחו מאות רבות של יהודים ומאות חיילים גיבורים נהרגו. הייתה הבנה ברורה לאן הולכים ומה אנחנו עושים, ואף אחד בעולם לא פצה פה או צייץ כנגד. כולם הבינו שהייתה פה התקפת טרור, ועל הדבר הזה צריכים להגיב. אך לאורך זמן הדבר מתמסמס, והזיכרון התודעתי הלאומי והבין־לאומי הולך ונעלם. ויותר מכך, מתוך העם יוצאות קריאות תבוסתניות שבאות להשפיע על הממשלה. קריאות בסגנון של 'עזבו אותנו מהכול ותעצרו את המלחמה' – אלו אמירות נוראיות שמולן חייבים להקים משהו כנגד. פורום הגבורה הוקם מתוך הכאב שהבנים שלנו הלכו להחזיר את החטופים ולנצח במלחמה, וכעת צריכים להמשיך את המשימה. בפורום שותפים מאות רבות של בני משפחות של חיילים שנהרגו במלחמת חרבות ברזל, וכעת מגיעים עם אמירה ברורה ונקייה למקבלי ההחלטות - לא לעצור. זהו לא אירוע נקודתי, אלא אנחנו במערכה רב־זירתית ענקית עם ראש התמנון איראן, חיזבאללה, בתוך יהודה ושומרון, בעזה ובכל מקום. מתוך התפיסה הזאת באנו להשלים את המשימה, מתוך הבנה שמה שיקרה בתמונת הניצחון או האי ניצחון ישפיע קדימה על המוטיבציה של האויבים להמשיך קדימה לכיוון חיסול עם ישראל".
בפורום מדגישים כי חברים בו מכל הסגנונות, יהודים וערבים, דתיים וחילונים. פרידה מרציאנו, אימו של סמל איתי מרציאנו הי"ד ממושב בית עריף ליד שוהם, מספרת על החיבורים המיוחדים שנוצרו בין משפחות, אשר היו נראות רחוקות אך במבט מקרוב יש להן הרבה מהמשותף. "אנחנו לא בחרנו להיכנס לפורום ולמשפחה הזאת שנקראת משפחת השכול, שבה יש גם דתיים, גם חילונים וגם דרוזים. בתוך הפורום הזה יש משפחות מכל קצוות הקשת, חילונים ודתיים. אני חילונית, ופגשתי לצערי בנסיבות הכואבות האלה אנשים שבחיים אחרים לא הייתי פוגשת, אנשים מקסימים וטובים שיש לנו הרבה מהמשותף, הרבה יותר ממה שחשבנו. כולנו מרגישים, חווים וחושבים את אותו הדבר, והמטרה היא משותפת. כולנו אוהבים את המדינה, כי אין לנו ארץ אחרת. לכן אנחנו משתפים פעולה, כדי להנציח את זכר היקירים וכדי שהמוות שלהם לא יהיה לחינם. המטרה מאחדת את כולנו - דתיים, חילונים ודרוזים. אפילו יצא לנו, נציגי הנהלה מפורום הגבורה, לבקר בדאלית אל־כרמל לפני שבועיים אצל משפחות שכולות, מפגש מרגש ומחזק. לא משנה מי אנחנו ומה הדעות הפוליטיות, בסוף כולנו חווינו את האובדן. כולם חווים את אותו הדבר, כולם למען אותה המטרה החשובה של ביטחון המדינה הזאת, מתוך דאגה שבאמת המוות לא יהיה לחינם, זו המטרה הכי חשובה".
ישנם יעדים נוספים?
"שנתניהו יעמוד במילה ויביא בסוף לימים שקטים פה. אנחנו בתקופה מאתגרת שקצת קשה לראות בה את האור, אבל אנחנו מקווים מאוד שנצליח לעשות את כל מה שהוא הבטיח, קרי - לפרק את חמאס ולהביא שקט לתושבי הדרום והצפון. יש לנו הרבה משימות במדינה הזאת, מדינה שבה לצערנו אנו חיים על חרבנו, דבר שלא נראה שהולך להיגמר בעתיד הנראה לעין. יש הרבה עבודה, אנחנו כאן לדאוג ולתת את הרוח הגבית למקבלי ההחלטות. אנחנו מאחוריהם ורוצים לקוות ולוודא שעומדים בהבטחות, שהילדים האחרים שלנו יוכלו לחיות כאן. יש לי נכדים ואני חרדה לגורלם, מקווה שכשהם יגדלו המצב יהיה פה קצת יותר טוב".
***