בין אויב לאוהב
אין הרבה מה לחדש על דבריו הבלתי נתפסים של בוגי יעלון אודות מכינת בני דוד שבעלי, זו שאלפי בוגריה מוסרים ומסרו גוף ונפש למען המדינה ומוגדרת בפיו מכינה לא ממלכתית, גזענית, שחותרת למדינת הלכה, מיזוגנית ושאר מחמאות שמובילות למסקנתו של מר יעלון, לסגור ומיד.
שמעתי ונכנסתי ללבטי רגשות של ממש, ולא רק כבוגר גאה של 'בני דוד'. מצאתי את עצמי מתלבט בין דאגה לנפשו של מר יעלון, לבין צחוק על גיבוב הדברים ההזויים שאמר, לבין חמלה של ממש על משפחות שכולות שיקיריהן, בוגרי המכינה, נפלו במערכה בדרום, ולא רק בה, וכעת שומעים רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר שמדבר כך.
ואחרי הלבטים הללו אני רק רוצה להעלות הערת אגב ושאלה:
ראשית, מאחר ויעלון היה בעברו גם ראש אמ"ן, אני מאוד מקווה שהמודיעין שלו על האויב היה קצת יותר מבוסס ומעוגן במציאות מאשר המודיעין שלו על האוהב.
ועוד שאלה קטנה, מה המסר שאתה, מר יעלון, מעביר למגזר החרדי שאתה כל כך חפץ בגיוסו? שמה? מי שלא מתחת לאלונקה חייב להיכנס, ומי שמתחתיה ואפילו מוביל אותה צריך להיסגר, אז מה בדיוק אתה רוצה שיקרה? או שפשוט נאמר זאת בגלוי, אתם רוצים את החרדים והדתיים חילוניים, ורק אז יבוא לך ולדומיך מעט מרגוע.
מטיף נולד
תגידו, הגוסטבו פטרו הזה, נשיא קולומביה, שיש לו מה להטיף לישראל ולהאשים אותה ברצח עם, זה אותו גוסטבו הנשיא הקולומביאני שהחליט להפסיק את המלחמה בסמים במדינה שלו, מפיצת הקוקאין הגדולה בעולם, להפוך את ייצוא הקוקאין למפוקח וכך להגדיל את הרווח הכלכלי של ארצו מרצח איטי וממושך של מיליונים ברחבי העולם?
בחותם צרוב של הזיה
לפני מספר שבועות הסברתי כאן מדוע לעולם לא תהיה לימין תכנית מדינית, מהטעם הפשוט, שכל מה שיגיד הימין מגיע, כמה מפתיע, מהימין, ומאחר ורק מדינה פלשתינית נחשבת במחוזותינו כתכנית מדינית והימין, מה לעשות, לא חובב את הז'אנר הרצחני הזה, התוצאה המתבקשת היא שהימין יכול לכתוב אנציקלופדיות של תפיסה מדינית, אבל בתכל'ס כל זה לא ייחשב כתכנית מדינית, כי איך אמרנו, זה בא מימין. מקווה שלא התבלבלתם.
זה כנראה בדיוק ההיגיון שפועל אצל השר גדי אייזנקוט כאשר הוא מאשים שני חברי קבינט בסחיטה באיומים פוליטיים שפוגעים בביטחון הלאומי של ישראל, לא פחות,. דבריו של השר נכתבו כזכור בהתייחס לשרים בן גביר וסמוטריץ' והתנגדותם למתווה העסקה להשבת חלק קטן מהחטופים בתמורה להפסקת הלחימה בעזה וויתור על הכניסה לרפיח.
גם כאן לא יעזרו הודעות ארוכות ומנומקות לתקשורת פרי מקלדתו של השר סמוטריץ' וגם לא הצהרות נחרצות ותקיפות של השר בן גביר. השניים תמיד ייחשבו למסכניה של המדינה במזימות אפלוליות ונכלוליות. מעצם העובדה שהדברים יצאו מפיהם של השניים הללו כבר הוכרע שאין בהם שום היגיון מדיני או ביטחוני.
העובדה שיש מי (כמוני) שכאשר קרא את דבריו של אייזנקוט על שני שרים שפועלים ממניעים פוליטיים, היה משוכנע שבכלל מדובר בשרים גנץ ואייזנקוט, לא מעניינת. יש כאן מי שדבריו תמיד ייחשבו לנכונים צודקים ולטובת המדינה, ומשום מה תמיד יהיה מדובר באותם אנשים, ויש מי שתמיד ייחשדו בנכלוליות פוליטית, ומשום מה גם כאן תמיד יהיה מדובר באותם אנשים.
השתיקה המוזרה הזו
תארו לכם שהיה מתגלה חשד בסיסי וראשוני לפיו אחד משרי הממשלה עמד בעבר בראש חברה שניסתה למכור נשק למדינת אויב. האם מישהו משער שהאירוע הזה היה עובר בשתיקה תקשורתית? האם לא היינו דורשים עדכונים שוטפים ברוח גיא פלג מדי ערב בערבו כדי לדעת מה קורה עם חקירת הפרשה?
ניתן לשער שאם היה מדובר בממשלה הנוכחית, זו המכונה 'ימין על מלא' ההתעניינות התקשורתית הייתה שוברת שיאים וכוללת גם לא מעט הפגנות, מחאות ומומחים שיזומנו לאולפנים כדי להבהיר לנו עד כמה מושחתת ומסוכנת ממשלת ישראל. למומחים שכאלה מן הסתם היו מסדרים קראוון נוח בפתחו של האולפן כי חבל שילכו הביתה. ממילא נצטרך אותם גם לתכנית האקטואליה הבאה ולזו שאחריה וגם בפאנל שיבוא אחר כך, וכך מיום ליום.
משום כך אני מתקשה להבין את השתיקה הכללית סביב הטענות שמעלה ללא הרף ומעל כל במה שמוכנה לשמוע נצ"מ בדימוס אבי וייס (ולא רק הוא) נגד 'המימד החמישי', זו שבראשה עמד בני גנץ. לפי טענות אלה ניסתה החברה למכור נשק סייבר התקפי לקטאר, האימא הרוחנית והכלכלית של חמאס, וזאת לכאורה בניגוד לחוק ובסכום של 72 מיליון דולר. לכל אלה מציג וייס תימוכים מרתקים מחקירות פליליות בארה"ב, מסמכים ועדויות. הטענות רחוקות מלהיראות כמו קפריזה מקומית של קצין בכיר בדימוס.
אני לא אומר אם כן היה או לא היה. אני רק מנחש שלו היה מדובר בעלילת דם מופרכת היינו שומעים על תביעת דיבה ולשון הרע כלשהי מצידו של בני גנץ, אלא שגנץ לא מגיב לדברים, ולמרות זאת השתיקה התקשורתית נמשכת והולכת. איש לא שואל במסיבות עיתונאים, איש לא מוחה, כלום. תשתדלו להיראות מופתעים.
אגב, לפני למעלה משנה הודיעה הפרקליטות לעורכת הדין זהבה גור שהיא לא מתכוונת לחקור את האירוע. תשאלו למה. לא בגלל שמדובר בהאשמת שווא, לא בגלל שזו איזו עלילה מופרכת, אלא בגלל שהתלונה הוגשה "שלא בדרך המלך של הגשת תלונה למשטרה". הפעם אתם ממש חייבים לשמור על הארשת המופתעת שלכם. תודה.
סימן שאלה כמפלט
בטור ההערות הקודם תהיתי כאן אם אחרי שהאמריקאים, האירופים ואפילו הקטארים מודים שישראל הלכה את כל כברת הדרך הנדרשת (לטעמם) לטובת עסקת חטופים והחמאס הוא שמונע את יישומה, מישהו ממאשימי הממשלה והעומד בראשה מתכוון להתנצל. רמזתי שאני משער שהתשובה שלילית.
ואולם רגעי מתח כסוסי ציפרניים עברו עליי כאשר גיא פלג כבר כמעט הפריך את הערכותיי כשכמעט והתנצל על שהאשים את נתניהו בסיכול העסקה מטעמים פוליטיים. הייתי במתח גדול, האם אכן כשלה הערכתי והאיש באמת עומד להתנצל? זהו, שלא ממש. הוא בחר להציב סימן שאלה ותהה האם הביקורת שלו ושל האופוזיציה הייתה הגונה ואם יתכן שהוא ותוקפי הממשלה חטאו. לא סימן קריאה, סימן שאלה.
נחליק לגיא פלג את האירוע מתוך הבנת הקושי הנפשי, בעיקר של ידוענים, להודות בטעותם, בעיקר כאשר חזרו עליה עד כה כמעט מדי ערב. אני רק רוצה לתהות למה פרשן בכיר שכמותו, שמקבל בימה קבועה בזירה התקשורתית המובילה בישראל, צריך לחכות עד שהאמריקאים יגידו משהו כדי להפסיק להאשים את ראש הממשלה שלו? למה אצל פלג וחבריו הגרסה הישראלית תמיד חשודה עד שמגיעה חותמת ההכשר מהבית הלבן?
(ואגב, גיא, חשבת פעם על האפשרות שהסכמה עם בן גביר וסמוטריץ' לא בהכרח נובעת ממניעים פוליטיים אפלים? אולי באמת ראש הממשלה לא מאמין ששחרור כמה אלפי סינוו'ארים לרחובותינו והענקת ניצחון לחמאס זה מה שיסייע לעתידה של ישראל? חשבת גם על האופציה הזו?)
בשולי מוצאי חג הפסח.
מנהג ידוע בקהילות ישראל מקדמא דנא הוא לקיים מצוות פרסומי דהתנפלותא, וכך כשעה לאחר צאת החג הרשתות החברתיות גדושות בסרטוני התנפלות על הלחמניות במאפיות בני ברק וירושלים.
אני חייב להודות שבילדותי המליץ לי חבר להגיע לאחד האירועים הללו. הרושם שנותר בי נחקק שנים רבות קדימה, ומעת לעת סיפרתי בפליאה על המהומה והמבולקה שהתנקזה אל חלון המאפייה ממנו נשלפו והתרוקנו בזה אחר זה מגשי ענק עמוסי לחמניות. גם אני, כרבים אחרים, גיחכתי ולחרפתי גם לעגתי לעליהום ההוא שגדש אז את הרחבה שבקדמת המאפייה. את הגיחוך, יש להודות, שמרתי לימים שלאחר מכן, כי באירוע עצמו הייתי עסוק בלחלץ את עצמי מבין המרפקים והצעקות למרחב קטן של מעט אוויר חופשי.
השנה התוודעתי לסרטון ובו שיעורו של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל שמספר על סצנה דומה אותה היה רואה מדי שנה במאפיית אנג'ל הירושלמית, שם ההמון היה גודש לא רק את מדרגות המאפיה אלא גם את כל הרחוב הסמוך, אבל הרב היה דווקא רואה ומתפעל. בעיניו הטובות היה הרב אלישע זצ"ל רואה את ההמולה, מחייך וחושב כמה נפלא העם הזה שעל אף הלהט הגועש בו ללחם, די היה בציווי אחד של רבש"ע כדי לגנוז אותו לשבוע שלם. שמעתי והבנתי את ההבדל בין עיניים צרות כמו אלה שלי לבין עיניים טהורות כמו אלה שלו.
זוכר אותו מהמכולת
השבוע זה היה ממש בלי קשר לכלום. קאטו הזקן הלך לקנות פיתות ראשונות של אחרי הפסח, קיבל את הפיתות, שילם ורגע לפני שעזב את החנות תלו בו כמה מהלקוחות מבטים נדהמים, לרגע נדמה היה שהפעם זה יסתיים אחרת והוא פשוט יסתובב, ייצא וילך בלי להגיד כלום על 'ארץ נהדרת'. אבל אז חלפו כמה שניות שבהן הוא אפילו החל לצעוד לכיוון דלת העץ שבכניסה, ופתאום חזר כאילו שכח לקחת את העודף או לקנות משהו חשוב, תקע מבט נוקב במוכר שכבר התחיל לטפל בלקוח הבא ופלט 'ותפסיקו לראות ארץ נהדרת. להתראות'.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]