השמש אט אט שוקעת, השמים נצבעים בגווני כתום להודיע שצבא השמים מחליפים משמרות. יש לה מנהג כזה קבוע ביום הזיכרון לאפות עוגת תותים עם ציפוי מרציפן בצבעי ורוד וירוק.
וכשהיא מוכנה לא קרה מדי אך יציבה, היא מניחה אותה אחר כבוד ליד התמונה ונר הזיכרון. היא יודעת זה מוזר אבל זה עושה לה טוב היום מותר לה.
היא חותכת תותים ונזכרת בכל יום הולדת איך הוא תמיד היה מבקש את אותה עוגת תותים עם ציפוי מרציפן, היא הסכימה להפסיק להכין אותה בחגים ושבתות כדי שיהיה לו משהו מיוחד ליום ההולדת והוא מצדו שמר לה אמונים ואף פעם לא ביקש עוגה אחרת.
היא נזכרת ביום הלידה, בברית המילה איך שלומו לחש בגאווה באוזני המוהל "דוד" יקרא שמו בישראל. היא נזכרת איך היו צוחקים עת היו שואלים אם הוא קרוי על שם דוד המלך והוא היה עונה במבוכה 'גם, האמת היא שעל שם דוד בן גוריון'.
עם הזמן הוא למד לאהוב את השם ולענות בחיוך לשואל. היא נזכרת ביום הגיוס בגאווה בעיניים בסבים הגאים ובסבתות שלוו מרחוק בתפילות.
העוגה כבר כמעט מוכנה עוד מעט שלמה יחזור מבית הכנסת והיא תוכל לדבר את אשר על ליבה. ''אני לא מתחברת ליום הזכרון ולא בגלל המשמעות, כאילו שאני צריכה יום מיוחד כדי לזכור'.
שלמה מביט בה בהבנה 'יום הזיכרון זה לא בשבילך זה בשביל אחרים, מגיע להם להתייחד עם זכר הנופלים'.
רק הוא ידע את ליבה את הזיכרון שמלווה כל אחד מצעדיה , זה לא שהיא ממורמרת ועצובה היא זוכרת אותו ביש ולא רק בהעדר, הוא נמצא בחיים ברגעי השמחה, כשמתכנסים יחד כל המשפחה, כשמגיעים לשבת האחים והנכדים ונפקד מקומו היא מדמיינת אותו יושב בחולצה לבנה וקצת נבוך מהמעמד, איך כל כך הרבה דוידים יושבים תחת קורת גג אחת.
איך הם לא צריכים להיות נבוכים כי כולם כבר יודעים על שם מי הם קרואים, להם יש גם שם נוסף למקרה שמתבלבלים דוד יוסף, דוד חי , דוד אליה, דוד חיים.
הוא יודע השם הנוסף מבדיל בין החיים לחיים. לעיתים היא מתחרטת שלא קראו לו על שם דוד המלך שהיה יוצא לקרב וחוזר שלא יכבה נר ישראל. העוגה כבר התקררה מספיק הגיע הזמן להוציא אותה מהמקרר שלא תתקשה מדי. היא מניחה אותה בידיים רועדות ליד נר הזיכרון.
'דוידי זה בשבילך תדע שמאז שהלכת אני לא מסוגלת להכין אותה ביום הולדתך, אך היום רציתי להרגיש אותך, חתכתי תותים, המסתי סוכר, הקצפתי קצפת עם קצת ג'לטין שיעמוד . הכנתי מרציפן בצבע ורוד וירוק של תותים כמו שאתה אוהב, למרות שתמיד אמרת שזה קצת של בנות אבל ככה זה תותים, ורוד וירוק.
תדע לך דוידי שמלא אנשים שמו תמונה שלך בסטטוס והדליקו נר לעילוי נשמתך. מזל שיש יום הזיכרון בשביל אחרים. דוידי אתה חסר בכל ונמצא בכל, בהעדר וביש בעיקר בשמחות. אתה חי בכל דוד שיש במשפחה.
עוד מעט יגיעו לכאן שרה שמחה אברהם והנכדים נשב במרפסת נצחק בעיניים בורקות נשתף זיכרונות נקבל קבלות לעילוי נשמתך ורגע לפני שהשמים נצבעים כתום וצבא השמים מחליפים משמרות נאכל עוגת תותים וקצפת עם מרציפן בצבע ורוד וירוק.
לתגובות: sellamhay@gmail.com