רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג אירחה היום (רביעי) בנוכחותם של דיפלומטים ונשותיהם, את הקרנת הבכורה בישראל של הסרט התיעודי "זעקות ואז שתיקה".
הסרט מביא לקדמת הבמה והמודעות העולמית, את האלימות המינית בה השתמש ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר ומאז.
במהלך האירוע נאמה בפני הנוכחים עמית סוסנה, ששוחררה משבי החמאס והעידה על תקיפות מיניות שחוותה בעצמה בשבי.
"נכון להיום, אני למעשה בין הנשים הבודדות שהתמזל מזלם וניתנה להם ההזדמנות לספר את הסיפור שלהם בעצמם. ואני מקווה שבקרוב מאוד ניצולים וניצולות נוספים יוכלו לספר את סיפורם", פתחה סוסנה את דבריה.
"כשאני עומדת כאן היום, אחרי שחזרתי הביתה ביום האחרון של הסכם שחרור החטופים, אני מבינה שוב כמה אני ברת מזל שאני עדיין בחיים, להיות חופשיה, להיות בטוחה ומוקפת באנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי. אני מנסה להזכיר לעצמי כל יום שבאותה קלות יכולתי עדיין להיות שם, בשבי, או באותה קלות להיהרג", שיתפה.
היא התייחסה בנאומה לחטופים שעדיין בשבי: "כיום ישנם עדיין 132 בני ערובה המוחזקים בשבי חמאס. אנחנו יודעים עכשיו שחלקם נרצחו באכזריות על ידי חמאס, אבל רובם עדיין בחיים, סופרים כל שנייה בכל יום, מנסים למרות הכל להישאר מלאי תקווה, מתפללים שהסבל יסתיים סוף סוף, ומדמיינים את הרגע שבו סוף סוף ישתחררו ויחזרו הביתה לחיבוק החם והבטוח של יקיריהם".
"בישראל אנחנו מתחילים כל בוקר בספירה ובסימון של מספר הימים שחלפו מאז אותו טבח נורא, מספר הימים שחלפו מאז ,שאזרחים חפים מפשע, כמוני, נגררו מבתיהם, ממיטותיהם ונלקחו בשבי. היום אנחנו מציינים את המספר 215!! 215 ימים של אימה מוחלטת".
היא המשיכה: "למרות שאנשים יכולים לנסות ולהזדהות עם הקושי של להיות בשבי במשך זמן כה רב, אף אדם לא באמת יוכל להבין, וזה כמעט בלתי אפשרי לנסות להסביר איך זה באמת מרגיש להיות מוחזק שם, אלא אם כן אתה חווה את זה על בשרך. הגוף והנפש שלכם נמצאים במצב מתמיד של טראומה, והזוועה גדולה יותר ממה שכל בן אדם יכול לשאת. אתה מנסה לנתק את עצמך כדי להיות מסוגל להחזיק מעמד כי רק ככה אתה יכול לשרוד מבלי לאבד את השפיות שלך. איכשהו הצלחתי להחזיק מעמד 55 ימים ארוכים. מבחינתי זה לא אפשרי לדמיין איך זה להיות שם במשך 215 ימים, כאשר כל שנייה מרגישה כמו חיים שלמים, כאשר כל נשימה שאתה לוקח מרגישה כאילו זו הנשימה האחרונה שלך. האם אתם יכולים לדמיין כמה לאט עובר הזמן כש אין לכם אוויר ואתם מנסים לנשום?".
עוד אמרה סוסנה כי "כל אדם בעל מצפון ולב, ללא הבדל לאום או דת, צריך לזעוק לשחרור מיידי של החטופים לפני שיהיה מאוחר מדי, ולומר שמה שחמאס עשה ב-7 באוקטובר אינו מתקבל על הדעת. שום סכסוך לעולם לא יוכל להצדיק טבח, אונס וחטיפה של חפים מפשע".
היא התייחסה לאנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית. "לאחרונה אנחנו עדים להפגנות אלימות, של סטודנטים וחברי סגל באוניברסיטאות ברחבי העולם, המנסים להזדהות עם מחבלי חמאס, ואף מכחישים את הפשעים האכזריים שביצעו באוקטובר האחרון. ברור לכולנו שהאנשים האלה חסרי ידע מוחלט לגבי האירועים שהתרחשו על ידי חמאס ב07 באוקטובר. לאנשים האלה אני רוצה לומר, בצורה ברורה ובקול רם, שהפשעים האלה אכן קרו, זה קרה לאנשים טובים, לחברים שלי ו זה קרה גם לי ואני אשא את הצלקות האלה כל חיי. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשחרר את החטופים האלה עכשיו!".
סוסנה אמרה: לפני יומיים ציינו את יום השואה ובעוד מספר ימים נציין את יום הזיכרון שלאחריו אמורות להתקיים חגיגות יום העצמאות. דווקא השנה אני מבינה יותר מתמיד את המשמעות האמיתית של היום הזה. היום אני מבינה, יותר מבעבר, כמה חשוב שיש לנו צבא שמגן עלינו ואיך זה מרגיש להיות בלי הגנה וביטחון".
היא שיתפה: "כל הזמן שהייתי בשבי חלמתי וייחלתי לראות את חיילי צה"ל מגיעים להציל אותי. כמה התרגשתי ביום השחרור כששמעתי לראשונה את המילים 'עמית זה צה"ל, אנחנו מחכים לך'. כולנו מסכימים שאת האויב הזה מוכרחים לנצח, שאין מצב שהחמאס יוכל להמשיך לשלוט ברצועת עזה".
לדבריה, "אני חושבת שאין מי שמבין את זה יותר מהחטופים ומשפחותיהם. אבל לפני הכול אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו להביא את כולם הביתה, בהקדם האפשרי, לפני שיהיה מאוחר מדי. אם אנחנו לא נגן על עצמנו אף אחד אחר לא יעשה זאת ואנחנו חייבים להם את זה, חייבים את זה לעצמנו, כדי שכולנו נוכל להתחיל להחלים ביחד".
לסיום אמרה: "הם רואים אותנו בזמן שהם שם, הם שומעים אותנו, אנחנו צריכים להיות חזקים בשבילם ולהראות להם שכולנו יחד, בהסכמה מלאה, עושים הכול להחזיר אותם. שזה הדבר החשוב ביותר. צריך לעשות הכול כדי להגיע לעסקה שתשיב את כולם אלינו עכשיו!".