זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. הייתי אז בת עשרים ומשהו, ליליאן הייתה בת שבעים ומשהו, ונסיבות החיים גרמו לנו להיפגש. הפכנו לחברות בלב ובנפש, והמון רגעים מופלאים העברתי בחברתה.
למרות המספר שהיה מקועקע לה על היד, ליליאן הייתה אישה מלאת צחוק, שמחה וחיוביות. היא אהבה את ארץ ישראל בכל מאודה, וכך מצאתי את עצמי יוצאת איתה לטיולים ל"סתם מקומות יפים שלא מספיק מכירים". ליליאן לקחה את הטיולים הללו מאוד ברצינות, והגיעה אליהם בנעלי הליכה טובות ועם תיק מלא הפתעות. היא אהבה ללכת, בעיקר למקומות עם מים או נופים מרהיבים, לשבת מול הנוף, לנשום אוויר, לחיות, לחייך.
בשבילי הטיול היה יותר מהכול תירוץ לשקוע בשיחות נפש מרתקות עם ליליאן, שחוכמת החיים שלה והטבע מלא הקסם הפכו אותן לחוויה בלתי נשכחת. חוויה שתמיד לוותה בקפיצה לקפה באזור או בפיקניק מאולתר של מטעמים שהיא נהנתה להכין. במיוחד אהבתי את הסנדוויצ'ים המדהימים שלה. לפעמים הכינה לנו בגט עמוס בפרוסות של פסטרמה הודו ביתית מופלאה מעשה ידיה. לפעמים מילאה אותם בתבשיל ביצים וירקות, ספק לצ'ו ספק שקשוקה, שנעטף באהבה בשתי פרוסות לחם כפרי, והרוטב האדמדם שלו היה משאיר כתמים עגולים על המפיות שעטפו את הכריך, על קצות האצבעות, לפעמים אפילו על החולצה. אבל הטעם!
כל מה שליליאן עשתה ואמרה היה בטוב טעם. אושוויץ אומנם לקחה ממנה את כל בני משפחתה, אבל לא לקחה ממנה את הבחירה לראות טוב ולהאמין בטוב. היא הקימה מחדש משפחה יפה, ומשהו בה נשאר כל כך צעיר ורענן.
שפני ניסיון של שפית
מפגשים רבים שלנו היו סביב האוכל. באותה תקופה הייתי בעיצומם של לימודי הבישול במלון דן, וליליאן ובעלה התנדבו בשמחה להיות שפני הניסיון של כל מה שארצה לנסות להכין להם. ובאמת הייתי טורחת ועמלה במשך שלושה ימים על רטבים וצירים, מאפים ותבשילים, סלטים ותוספות. הכול היה מסובך, מושקע, עם כמה שיותר רכיבים – מתכונים מתוך ספרי בישול של השפים הטובים ביותר בעולם, שכל אחד מהם כתוב על לפחות שלושה עמודים. הם היו עורכים שולחן מפואר עם הכלים הכי יפים וחגיגיים. ליליאן נהנתה להשקיע בעיצוב הארוחה עם פרחים, מפיות, חבקים ועוד המון קישוטים קטנים. ואני הגשתי להם ארוחות קצת יומרניות, מאוד ניסיוניות, שנמשכו שעתיים ושלוש. לא הכול תמיד הצליח, אבל הם היו קהל נאמן ומפרגן. הם לא הפסיקו לדמיין איך תיראה המסעדה שיום אחד תהיה לי, וליליאן תמיד צחקה שכשאהיה שפית מפורסמת אשכח אותה ולא אהיה יותר חברה של אישה פשוטה כל כך כמוה, מה שגרם לי כמובן למחות בתוקף.
ובאמת לא שכחתי אותה, למרות שלא בדיוק נהייתי השפית המהוללת מהדמיונות של פעם. אחרי שחזרתי בתשובה נפגשנו בפעם האחרונה. ליליאן כבר הייתה אז חולה וחלשה מאוד, אבל התעקשה שאביא איתי את שני ילדיי הקטנים. היא כל כך שמחה בשבילי שמצאתי דרך שמתאימה לי ולא חלקה על כך לרגע. אולי כי משהו באישיות המיוחדת שלה תמיד היה רוחני, זורם, פתוח, מלא חיוביות.
לפעמים אני חושבת עליה גם היום, שנים רבות לאחר שנפטרה. מתגעגעת, נזכרת, מנסה לדמיין מה היא הייתה אומרת, ובעיקר מודה לה' על המפגש הנדיר ועל החברות שהייתה מעל להבדלים של זמן ומקום. אני מכינה סנדוויץ' פסטרמה מהמם עם המתכון של ליליאן, ושולחת לה לשמיים דרישת שלום.
פסטרמה הודו נהדרת בתבלינים
כל כך קל להכין פסטרמה בבית, עד שלא פעם אני שואלת את עצמי למה אנשים קונים את המוצר המתועש, עתיר החומרים המשמרים והלא בריאים. עם פסטרמה ביתית יוצאים כריכים מושלמים במיוחד! הבאתי כאן שתי אפשרויות לציפוי, כל אחת מהן מתאימה לנתח כולו. אחרי שלומדים את השיטה אפשר להמציא לבד ציפויים ולתת לטעם האישי ולדמיון לעצב את המנה. לליליאן היו שני ציפויים לפסטרמה ואהבתי את שניהם, ולכן הבאתי אותם כאן יחד. אתם כמובן מוזמנים לבחור את הציפוי המועדף עליכם.
זמן השריה:
6 שעות
זמן אפייה:
50 דקות
כ־20 פרוסות פסטרמה
נתח חזה הודו במשקל 900-800 גרם
למשרה:
ליטר מים
2 כפות מלח
3 כפות דבש או סוכר
כפית אבקת שום
לציפוי בטעם חרדל:
כף חרדל דיז'ון
2 כפות שמן זית
כף פלפל שחור גרוס
כף דבש
לציפוי בטעם פפריקה:
כף פפריקה מעושנת
כף פפריקה מתוקה (אם אין מעושנת אפשר שתי כפות פפריקה מתוקה)
2 כפות שמן זית
כף דבש
משרים את הנתח: מערבבים את כל חומרי המשרה יחד, מכניסים את הנתח פנימה ומעבירים למקרר. הופכים את הנתח בתוך המשרה פעמיים במהלך ההשריה.
אופים: מחממים תנור לחום הכי גבוה – 250 מעלות. מערבבים את חומרי הציפוי שבחרנו ומורחים על חלקו העליון של ההודו בצורה אחידה כך שהוא יהיה מצופה באופן אחיד ויפה. מניחים רשת תנור על תבנית, מניחים עליה את הנתח ומכניסים לתנור ל־10 דקות. מנמיכים את חום התנור ל־160 מעלות, מכסים את נתח ההודו בנייר אפייה וממשיכים לאפות עוד 40 דקות. מוציאים מהתנור ומצננים.
שומרים במקרר כנתח או כפרוסות. כדי לפרוס את הפסטרמה חשוב לצנן אותה היטב במקרר, וכך היא נפרסת בצורה נהדרת.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***