נציגי המשטרה אפילו לא חשו מבוכה. העובדה שלא טרחו לענות בצורה עניינית ובוודאי שלא מספקת לשאלות עורך הדין במהלך הדיון בבית המשפט, לא גרמה להם אפילו לתזוזה אחת קלה של אי נוחות בכיסא. ביצעתם את כל פעולות החקירה הנדרשות בטרם באתם לדרוש הארכת מעצר לחשוד? הם נשאלו. לא בדיוק, הם משתפים בקמצנות, וכשעורך הדין אריאל עטרי לוחץ לקבל דיווח מדויק יותר, מתברר שהם ביצעו בקושי חמש מתוך חמש עשרה פעולות חקירה נדרשות. הוא מנסה לחלץ מהם פרטים על הנרצח לכאורה בפרשה, גם עליו הם לא יודעים יותר מדי. סבב שאלות נוסף דורש מהם להציג על אילו ראיות הם מבססים תיק רצח, אבל גם פה מילים מעורפלות ותשובות סתומות ממלאות את הפרוטוקול, והנייר סובל הכול.
הנייר אולי סובל, אבל בית המשפט קצת פחות, והשופטים בשתי ערכאות – בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בירושלים – מבקרים את הקלסרים הריקים מחומר בעל משקל שמביאים איתם נציגי המשטרה לדיון בתיק עם האשמה מהחמורות שישנן. מי שהכי סובל מהפרשה הוא כמובן החשוד, שנתון במעצר כבר שבוע וחצי, האבטיפוס לתיקים מסוג זה: מתנחל, דתי, ואחד שהסתובב במקום ובזמן שמבחינת המחלקה היהודית בשב"כ הם לעולם לא נכונים. כמו פרשיות דומות בעבר, ניתן לשער שגם הפעם הבלון שהפריח השב"כ בשיתוף ימ"ר ש"י יתרוקן מהאוויר החם שבתוכו לאחר הסיבוב הפופוליסטי שיעשה באוויר העולם, אלא שיש לקוות שהמחיר שישלם החשוד לא יהיה כבד מדי.
שמו של אביעד מהצרי, בן 34, אב לשלושה ילדים מהיישוב בית אל, מעולם לא נקשר בשום פרשה פלילית או לאומנית. הוא אזרח נורמטיבי, ששירת בעבר במילואים כחייל הגמ"ר, כיום עוסק לפרנסתו בתחום החשמל. לפני כשבוע וחצי הוא מצא את עצמו בשיחה שאליה זומן, כשמולו אנשי המחלקה היהודית בשב"כ. הללו טענו שרכבו נצפה במצלמות בכמה מוקדי חיכוך ביהודה ושומרון שאירעו במוצאי שבת לפני כחודש, לאחר מציאת גופתו של רועה הצאן בן ה־14 בנימין אחימאיר הי"ד. בהתאם לכך, הם ניסו לחלץ ממנו מידע על האירועים. הוא התבקש למסור שמות של אנשים, דיווחים על התרחשויות ועוד. מהצרי סירב לשתף פעולה עם ניסיונות השב"כ להפוך אותו לסוכן־מלשין, ושמר על שתיקה לאורך השיחה. שתיקתו של מהצרי העלתה את חמתם של חוקרי המחלקה היהודית, שמאז הרצח של אחימאיר בידי מחבלים מכפר דומא עסוקים עד מעל לראשם בלכידה, ענישה ומעצר דווקא של מתיישבים, כולל כאלה שלקחו חלק בחיפושים אחרי הנער שנרצח.
אבל לא אנשים נמרצים וחדורי מטרה כאנשי המחלקה היהודית יאמרו נואש. משהבינו שמהצרי לא ישתף עימם פעולה, החליטו לנקוט בצעד דרקוני במיוחד שיכריח אותו לדבר, ועל הדרך גם יעניש אותו על אי־צייתנותו. "אם לא תדבר נתייחס אליך כחשוד ונשלח אותך למעצר", הודיעו לו. אמרו ועשו: בשעות הערב של אותו יום הודיעו נציגי המשטרה למהצרי כי הוא עצור בחשד לרצח איש חמאס עומאר אחמד עג'אני, שכונה על ידי חמאס "השהיד הלוחם", והוא נחקר במשטרה. למחרת דרשה המשטרה את הארכת מעצרו בבית המשפט, אולם השופט גד ארנברג סבר כי אין עילה להאריך את מעצרו מעבר ליומיים נוספים.
השבוע דן בית המשפט בערר שהגיש עורך דינו של מהצרי מטעם 'חוננו', עורך הדין אריאל עטרי, על הארכת המעצר עד היום (ה'). שופטת המחוזי מרים אילני דחתה אומנם את הערר, אולם ציינה כי למעשה לא הוצג בפניה חומר ראיות משמעותי בנוגע לאשמת הרצח. "לא אכחד כי חומר החקירה שהוצג בפניי אינו בעוצמה גבוהה בשלב זה", ניסחה בעדינות. המשפט הזה מקפל בתוכו את תמצית חילופי הדברים בדיון הקודם, שבו התעמת עורך הדין עטרי עם נציג המשטרה וחשף את ידיה הריקות.
הורתו של התיק, טוען עטרי, בחטא: השב"כ והימ"ר מבססים את החקירה כולה על הודעה אמורפית של ארגון חמאס, שלפיה אותו "שהיד לוחם" נהרג במסגרת עימותים בין יהודים לערבים בכפר ביתין לאחר רצח הנער בנימין אחימאיר הי"ד. אלא שמאמצי השב"כ והימ"ר לאשש את גרסת חמאס ולמצוא אשמים ברצח עלו עד כה בתוהו, שכן אפילו העובדות הבסיסיות ביותר בתיק רצח עדיין לא קיימות. במסגרת הבירור בבית המשפט הודו נציגי המשטרה כי עדיין אין תעודת פטירה, אין ודאות בנוגע לזהות הנרצח ובכלל האם קיימת גופה, אין ודאות בנוגע לנסיבות הרצח, ולקינוח – אין שום דבר שקושר את מהצרי לאירוע שאולי קרה פרט לצילום של מכוניתו במוקדי חיכוך שונים, ואין ראיה שהוא בכלל ירה.
אם כן, נסכם: אזרח שלכתחילה זומן לשיחה כאשר אינו חשוד בשום עבירה, לאחר מכן "נתפרה" לו עבירת רצח כעונש, אלא שאין גופה, אין נסיבות רצח ואין הוכחה לירי על ידי החשוד – לכאורה אירוע שגם סטודנט שנה א' למשפטים מסוגל היה להכריע בו. אבל כאמור, את השב"כ והימ"ר לא מנצחים בעובדות ובראיות. משראו כי החקירה אינה מתקדמת אל המטרה שאליה ירו את החץ, נקטו בצעד הדרקוני שהם מייחדים ליהודים מזן מסוים: חקירה ומעצר תחת מניעת מפגש עם עורך דין, כדי שאף גורם מפקח לא יפריע להם להוציא הודאות מהעצור.
בדיון שנערך השבוע סיפר מהצרי, שממשיך לשמור על זכות השתיקה, כי החקירות מתנהלות תוך מניעת שינה, מניעת התפילין שנשלחו לו על ידי בני משפחה, ובחדרו נוצרה "סתימה" פתאומית בביוב שפוגעת בצרכיו הבסיסיים. "זו שיטת מצליח של השב"כ", אומר עורך הדין עטרי, "הם מזמנים את מי שהם רוצים, ובונים על שיתוף פעולה של בית המשפט, כי ברגע שמדברים על רצח כולם עוברים לדום".
משפחתו הקרובה של מהצרי עדיין מנסה לעכל את מה שנפל עליה כרעם ביום בהיר. הוא צמח במשפחה חרדית, שמעולם לא הכירה פרשיות מהסוג הזה, וגם אשתו וילדיו הקטנים מנסים להתרגל לשגרה החדשה. "בשבת הילד הקטן החזיק תמונה שלו כל הזמן ובכה", מספר קרוב משפחה. "ההורים שלי לא אוכלים ולא ישנים. אבא אוכל מעט מאוד, מתקשה להתרכז במקום העבודה, כולנו חושבים איך אפשר לעזור לו. ראינו אותו בדיון, היה קשה, אנחנו לא רגילים לדברים כאלה".
הרב אריאל בראלי, רב היישוב בית אל שבו מתגורר מהצרי, רואה בחומרה רבה את התנהלות השב"כ בפרשה. מבחינתו מדובר בעלילה של השב"כ שמטרתה הכפשת ההתיישבות כולה. "מבחינתי יש פה הכפשה של ההתיישבות בסיפור הזה, כי ברור לי שלא מדובר ברצח. יכול להיות שירה לצורך הגנה עצמית ויכול להיות שלא ירה, זה צריך להתברר. אבל כשהמחלקה היהודית בשב"כ והמשטרה משחררים בתקשורת הודעה שתושב בית אל נעצר בחשד לרצח - זו הכפשה, זו רדיפה, זה שקר. זה המשך הפעילות של המחלקה היהודית בשב"כ שרוצה למצוא חן בעיני האמריקנים, לומר להם 'הנה אנחנו מבערים את הרע' והם משקרים. השקר הזה יוצר נזק למדינת ישראל ולהתיישבות ביהודה ושומרון".
הרב בראלי רוצה לראות לחץ ציבורי נגד המחלקה היהודית: "צריך ללחוץ עליהם: איך העזתם לעשות כזה דבר? עכשיו גם התברר בבית המשפט שאין להם ראיות ברורות שקושרות אותו להריגה. אתם לא יכולים לשחק בחיים שלנו, להכריז על חשוד ברצח כשאין שום ראיות. לקרוא לזה רצח זו הכפשה של ההתיישבות".
"אהבה חזקה שנשפכה"
לעומת הגופים השלטוניים שמולידים עוולות נוספות בעקבות רצח הנער מגבעות בנימין, יש מי שמבקשים דווקא להוסיף אור וטוב מתוך הכאב שאופף אותם זה שלושים יום. משפחתו של בנימין אחימאיר הי"ד הייתה עטופת יגון בימי השבעה, אבל גם חוותה מפגשים, שיחות וחיבורים שהותירו בה חותם עמוק. בשיחה עם 'בשבע' מספרת האם מרים על "עולם חדש שנפתח בתוך השבעה, מתוך הרבה דברים שנאמרו פה".
אל השבעה הגיעו דמויות מכל המגזרים, שהתחברו למשפחה, לאסון ולדמותו המלאכית של הנער רועה הצאן. גם ילדיהם של אופיר ומרים אחימאיר מגוונים, וכל אחד בחר לעצמו מסלול חיים שונה בתכלית. "הייתה פה אהבה חזקה שנשפכה", מספרת האם מרים, "אבל גם הרבה דיבורים שהעולם צמא לשמוע, בעיקר בנושאים של חינוך ילדים ושל אחדות. דיברנו על המסע שיש לנו עם כל אחד מהילדים, וגם החברים של הילדים שהגיעו חיברו עולמות שונים למקום אחד". כך למשל האחות חנה, אשת תקשורת שעבדה בעבר בגלי צה"ל, אירחה בשבעה את חבריה מהתחנה הצבאית, שלא בדיוק נמנים על אנשי החוות בשגרה. "הם חבר'ה מהברנז'ה, אבל באו אלינו מתוך אהבה וסולידריות. הייתה נשיאת חן מדהימה, רק ה' יודע לרקום דברים כאלה שצריכים לקרות".
כל נושא נערי הגבעות והחוות, היא מספרת, הואר באור חדש אצל מי שבא לנחם בשבעה. "הבינו את הטוב, את החלוציות שבזה, היה שם משהו נדיר". מרים מרגישה שהקב"ה הוציא מגרונה דיבורים משמעותיים, שיצרו הדים אצל השומעים. "גם מה שדיברתי על איך לקבל את הילדים, זה נגע בהרבה אנשים שהיו צריכים לשמוע את זה. אומנם זה אירוע שכואב לנו מאוד, אבל הייתה פה גם לידה כי נולדו משם דברים". בין הדברים שנולדו מהשיחות בשבעה נמצאת גם התגייסות לא טריוויאלית של אנשי גוש דן והערים לטובת נערי החוות. "אנשים שואלים אותנו איך אפשר לעזור, איך מתנדבים לחוות, איך תורמים להם. יש המון התעוררות לזה מתוך החיבור לדמות של בנימין".
מתוך כל אלה נולד אירוע לציון שלושים יום להירצחו של בנימין הי"ד, שעומד בסימן האחדות, החיבור וההתבוננות הפנימית שחוותה המשפחה מהמעגלים הקרובים והרחוקים. האירוע יתקיים בחוות צאן קדר ביום ראשון הקרוב, ד' באייר, ויכלול שירים ודיבורים מהלב עם דמויות שמסמלות גשר כמו הרב אלחנן ניר, נתנאל אלינסון ודליה הר־סיני, ומעגלי שירה ונגינה של שירים שקטים, נוגים ומעוררים, בהתאם לימי ספירת העומר. ההורים מזמינים את כל מי שמרגיש מחובר להצטרף לאזכרה, שכולה "להיות ביחד, לראות את הלב באמת".
"אומה רצחנית"? לא מכירים
אחרי שש שנות עמל ואיסוף חומרים מאומץ, הודיעה השבוע הפרקליטות כי החליטה להעמיד לדין את ד"ר מיכאל בן ארי בגין הסתה לגזענות. אין תזמון אבסורדי מזה להחלטתה של הפרקליטות, שמבססת את רוב התיק על 33 פעמים שבהן קבע בן ארי בפרסומיו במרשתת ובעוד מקומות כי האומה האסלאמית היא "אומה רצחנית". בטור זה עקבנו אחר החקירות המגוחכות ועינוי הדין שנעשה לבן ארי, שהניבו תיק שככל הנראה מחזיק מים אבל מבחינת הפרקליטות הוא הכרח המציאות. שכן אם אחרי שש השנים הללו שבהן גירדה התביעה כל בדל "הסתה" ו"גזענות" מדבריו של בן ארי לא ייוולד כתב אישום, הרי שגם פסילתו לכנסת תתגלה כמהלך פוליטי מובהק שאין לו כל אחיזה משפטית.
בימים אלה מופץ ספרו החדש של בן ארי, 'החזון והפגיון', שכל כולו מחקר מקיף על תרבות האסלאם ועקרונותיו. העובדות בספר למעשה מנפצות את התזה שמנסה הפרקליטות לכפות באמצעות הכתמתו של בן ארי כמסית וגזען.
"המשפט הזה הוא עוד ניסיון של סתימת פיות", אומר בן ארי ל'בשבע' בתגובה. "להעמיד לדין מי שאומר שזו אומה רצחנית, אחרי מה שראינו ב־7.10, זה להוסיף חטא על פשע. אבל המשפט הזה יהפוך מבחינתי להיות כתב אישום נגד הפרקליטות", מגלה בן ארי את המתווה שלו להמשך העלילה.
"זה לא ייאמן על מה אני מואשם, אין להם כלום. על זה שאמרתי שהם אומה רצחנית? גם המפכ"ל קובי שבתאי אמר לשר לביטחון לאומי 'הם רוצחים אחד את השני, זו המנטליות שלהם'. אותו חוקרים? אין להם כלום, אבל הם לא יכולים להרשות לעצמם לסגור את התיק, אז הם ימשכו את ההליך עוד שנים בתקווה שיקרה משהו, אולי שאני אתייאש ראשון. עכשיו מזמינים אותי לשימוע נוסף".
בן ארי מדגים את הגיחוך של הפרקליטות באחד הסעיפים בהודעה על העמדתו לדין. שם הוא מואשם בכך שבתגובה ללינץ' האכזרי ברמאללה, הזכור לרע מתמונת ידי הרוצח המונפות מגואלות בדם החייל הנרצח, הוא כתב כי זו אומה רצחנית. "על זה מעמידים לדין? והם אפילו ספרו לי את החיבובים, קיבלתי 174 חיבובים לפוסט הזה. זה נשמע אולי מצחיק, אבל הסיטואציה היא של רדיפה של עולם ערכים שמנסים לכפות עלינו. לכן המשפט הזה הוא לא שלי, הוא משפט על ערכים, על זה שנתיישר לפי השיח שלהם. זה חמור ומסוכן. אני ערוך לכך".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***