1
ישראל מגיעה אל יום העצמאות ה־76 שלה בעיצומה של מלחמה שנכפתה עלינו, נגד חמאס בעזה ונגד חיזבאללה בצפון. בתקופה המייסרת שעברה עלינו מאז פוגרום שמחת תורה איבדנו כ־1,500 חיילים ואזרחים בזירות הלחימה השונות. 132 חטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס, כאשר לגבי עשרות מהם ידוע שאינם בחיים.
המועקה שירדה על חיינו בחודשים האחרונים מוציאה מתוכנו קולות נוגים ושפופים שמדברים על הימנעות מלחגוג את יום העצמאות השנה. התחושה מובנת, אך המסקנה לא מוצדקת. הקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות היא אירוע עצום בקנה מידה היסטורי, שגם אסון כבד כמו זה שנפל עלינו השנה לא יכול להעיב עליו. אירועי מחדל ה־7.10, שבמהלכם נפלו שטחים נרחבים בנגב המערבי לשליטת האויב הערבי במשך כמה שעות, דווקא הם ממחישים את העוצמה וההגנה שהמדינה וצה"ל נותנים לנו בימים כתיקונם. המאות והאלפים שנזעקו לעזרת ישראל מיד צר, הצילו את אחיהם, הפילו באויב חללים רבים והדפו אותו אל מעבר לקו הגבול, הם ההבדל הגדול בין ימי הגלות לימינו אנו. וכמובן, היכולת שלנו להתאושש, לרכז כוחות, ובעזרת צור ישראל להכות באויב מכה אנושה. הטעויות הקשות שעשינו, שגבו מאיתנו מחיר כבד, אין בהן כדי להעיב על הצורך להודות לצור ישראל וגואלו ולברך על שזכינו לצאת מן הגלות המרה ולחיות בדור גאולה וקיבוץ נידחי ישראל. יש לנו צבא חזק שאומנם אינו חף מטעויות, אבל יודע להשיב לאויבינו שבעתיים כגמולם הרע.
את האויב עלינו להכות ולהכריע, את החטופים עלינו לשחרר, את נזקי הגוף, הנפש והרכוש עלינו לשקם, ואת העקורים עלינו להשיב אל בתיהם. אשרינו שיש לנו מדינה חזקה וחברה חזקה שמסוגלת לעמוד במשימות הלא פשוטות הללו, אם רק נשכיל להמשיך לפעול בכוחות משותפים ולא נאפשר למעוניינים בכך להמשיך לסכסך בינינו.
2
אחד הלקחים העיקריים שעלינו להפיק מאירועי המלחמה הנוכחית נוגע לצורך לבצר ולחזק את עצמאותנו גם במובן של אי־תלות בגורמים חיצוניים, גם אם ידידותיים. במלחמה הזאת עלתה לתודעה באופן בולט העובדה שהתלות שלנו בארצות הברית כובלת את ידינו, ובמידה לא מבוטלת חוסמת את דרכנו אל הניצחון. התמיכה המוסרית, הצבאית והמדינית שקיבלנו מממשל ביידן בתחילת הדרך התגלתה כחיבוק דוב, כאשר נשיא ארצות הברית ואנשיו הרשו ומרשים לעצמם להתערב יותר ויותר באופן ניהול המלחמה ולצמצם את תמיכתם הגורפת הראשונית לכדי תמיכה על תנאי.
ערביי עזה חגגו את הטבח הנורא שביצע בנו חמאס, ואינם נוקפים אצבע כדי להשתחרר משלטונו, להסגיר את ראשיו או לסייע לשחרור חטופינו. למרות זאת, הסבל שעובר עליהם מדיר שינה מעיניהם של ביידן ואנשיו, שאינם חדלים לתבוע מאיתנו רמת התחשבות באויב שארצות הברית מעולם לא דרשה מעצמה במלחמותיה הרבות. הם מתיימרים כביכול לדאוג לטובתנו או להגן על זכויות אדם, אבל כל מתבונן אובייקטיבי יודע שהמניע האמיתי הוא הצורך הפוליטי הנואש לחזר אחר הקול הערבי בכמה מדינות מתנדנדות לקראת ההתמודדות בבחירות מול טראמפ. הצורך הביטחוני והמוסרי למוטט ולרסק את עמלק החמאסי אולי מוכר על ידי הממשל באופן עקרוני, אבל בפועל אנו רואים כיצד ביידן ואנשיו כובלים את ידינו ומנסים לכפות עלינו את האינטרסים שלהם. הם מונעים מאיתנו חימושים, מאפשרים להניף מעלינו את חרב המשפט הבין־לאומי, מגבילים את תגובתנו לפרובוקציות של חיזבאללה ואיראן, מתנים את תמיכתם בנו במועצת הביטחון בצייתנות לתכתיבים שלהם, ואף מרשים לעצמם לקחת צד במאבקי הכוח הפוליטיים בתוכנו. במהלכיהם המדיניים הם חותרים להפוך את טבח ה־7.10 לאירוע המכונן של הקמת מדינה פלשתינית ושחרור סיטוני של הגרועים שבמחבלים הרוצחים מבתי הכלא.
3
אולי לא נוכל להיגמל ברגע אחד מהתלות שלנו בארצות הברית, אבל חובה להתחיל לצעוד צעדים ראשונים בדרך הארוכה הזאת. להכין מלאי של חימושים וכושר ייצור עצמאי שלהם. למצוא אלטרנטיבה לעת הצורך לווטו האמריקני במועצת הביטחון. לבסס את רכישת הנשק שלנו על מדינות נוספות. לוותר לחלוטין על הסיוע הכספי לצורכי ביטחון, שמחייב אותנו לרכוש נשק דווקא מארצות הברית, ושהכלכלה שלנו מספיק חזקה כדי להסתדר בלעדיו. ובאופן כללי – לכונן עם ידידנו האמריקנים יחסים של ידידות אמיצה ושיתוף פעולה, לא יחסים של תלות ביטחונית, כלכלית, מדינית ותרבותית.
החלטת הממשלה לפתוח במתקפה באזור רפיח למרות ההתנגדות האמריקנית העזה יכולה להיות צעד ראשון בדרך הזאת. הממשלה, העומד בראשה ומפלגות הימין שדחפו לכך ראויים להערכה על עמידתם התקיפה. ועדיין מדובר בפעולה מוגבלת ולא מספקת, בין השאר כתוצאה מהלחץ האמריקני. עלינו להמשיך ולעמוד על שלנו, להשתחרר מהתלות צעד אחר צעד, עד שנשיג עצמאות מלאה.
סרט מלחמה פרו־ישראלי
לפני שבועות אחדים יצאה לאקרנים יצירתו של התסריטאי והבמאי רועי הורנשטיין 'קרב אוויר' - סרט מלחמה שמתעקש לא לציית לחוקי הברנז'ה העדכניים, שלפיהם סרט על מלחמות ישראל חייב להיות אנטי־מלחמתי. עליו להכיל קונפליקטים ערכיים מייסרים שמותירים את התחושה שישראל וצבאה אינם צודקים או מוסריים יותר מהאויב, והוא צריך להסתיים בסוג של כישלון או מבוי סתום שממנו נובעת המסקנה שהמלחמה היא חסרת תוחלת. נדמה שכאלה הם כמעט כל סרטי וסדרות המלחמה הישראליים שיצאו מאז 'מבצע יונתן' של מנחם גולן (1977). אפילו סרט ראוי כשלעצמו כמו 'המזח' בחר לעסוק בקונפליקט שמסקנתו היא - אומנם בסיטואציה מאוד מסוימת - שאין טעם להילחם ומוטב להיכנע. רועי הורנשטיין, פטריוט מוזר שכמותו, בחר לעשות סרט על הצלחה צבאית ישראלית גורפת - מבצע 'מוקד' להשמדת חילות האוויר של מצרים ושאר מדינות ערב, מהלך שבמידה רבה הבטיח את הניצחון במלחמת ששת הימים כבר בשעה הראשונה לפתיחתה.
אבל שלא תטעו בדבר – הסרט הפטריוטי 'קרב אוויר' הוא בעיקר סרט אקשן קליל בעל קצב מסחרר, שהמבצע המזהיר של חיל האוויר הישראלי מופיע רק בסופו. במרכז הסרט ניצב קונפליקט בין שני טייסים צעירים (השחקנים מאור שוויצר ודניאל ליטמן) שהאחד מהם, מוכשר כשד ונועז עד כדי הרפתקנות מסוכנת, הוצנח לפקד על הטייסת מעל לראשו של השני - מוכשר רק מעט פחות, סולידי ונאמן למסגרות - שנשא את עיניו לתפקיד. ברגע האמת מצליחים השניים לשלב ידיים ולהוביל את הטייסת לביצוע מוצלח של חלקה במבצע המזהיר. התשואות שפרצו מהקהל בעת שבחורינו הטובים השמידו את מטוסי האויב מבטאות לדעתי נחת וסיפוק שיחרגו מגבולות הזמן והמקום שבו צפיתי בסרט בהקרנה מוקדמת. זה היה כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה הנוכחית, באירוע שקיימה באריאל קרן קולנוע שומרון, שהשתתפה בהפקת הסרט.
פרט לסיפור האנושי וההיסטורי, הסרט רווי בקרבות אוויר ופעלולי טיס מרהיבים ומסחררים שמעידים על הפקה מושקעת במיוחד. היוזמה של הורנשטיין יצאה לדרך לפני שנים רבות, אך הוא התקשה למצוא מקורות מימון להפקה. הלקטורים שבחנו את התסריט מטעם קרנות הקולנוע הישראליות סירבו לבקשת התמיכה בטענה כי יש בסרט מינון נמוך מדי של הממד האנטי־מלחמתי, והוא נמנע מלגעת בנושאים כמו אימת המוות וההרס שמלחמה גורמת לשני הצדדים. סיפור שמלמד משהו על השיקולים שלפיהם מתעצבת היצירה הקולנועית בישראל ונגזר גורלם של תסריטים להפקה או להשלכה לפח. אז אם אתם נוהגים לפקוד מפעם לפעם את בתי הקולנוע ויש לכם עניין לעודד יצירה פרו־ישראלית או סתם ליהנות מסרט קליל וכיפי – טוב תעשו אם תבחרו לרכוש כרטיסים ולתרום לכך שהוא ייזכר כהצלחה מסחרית.
לתגובות: [email protected]
***