אוגדה 162 במרחב רפיח
אוגדה 162 במרחב רפיחצילום: דובר צה"ל

לאחר חודשים ארוכים של המתנה, ובצל לחצים כבדים שהופעלו על ישראל מכל כיוון, החלה השבוע הכניסה הקרקעית לרפיח, המעוז האחרון ברצועת עזה שבו צה"ל לא פעל עד כה. הדיבורים על כניסה לרפיח נשמעו שבועות ארוכים, אך ככל שחלף הזמן, וצה"ל דווקא דילל במידה ניכרת את כוחותיו בתוך הרצועה, נדמה היה כי למרות ההבטחות החוזרות והנשנות של ראש הממשלה נתניהו ושאר חברי קבינט המלחמה, ישראל תיכנע ללחצים ולא תפעל ברפיח.

ביום שני השבוע החל צה"ל להוציא לפועל את תוכניות הפעולה בעיר הדרומית. זה החל כבר בשעות הבוקר, כאשר מטוסי חיל האוויר הנחיתו מנשרים מהאוויר הקוראים לאזרחים השוהים בשכונות המערביות של העיר להתפנות לאזורים מוגנים. התושבים, שחלק לא מבוטל מהם פונה בשלבים השונים של המלחמה מצפון הרצועה ומחאן יונס, החלו לפנות לאזורים שצה"ל הורה להם. בתוך שעות בודדות התפנו כ־150 אלף אזרחים מרפיח.

חמאס, שנלחץ מההכנות המתקדמות, ניסה להריץ ספין במטרה למנוע את אותה פעולה, בדמות הכרזה כי הארגון "מקבל את תנאי הפסקת האש שהציעו המתווכות". בפועל חמאס "הסכים" לעסקה שהוא כתב, שכלל לא הייתה על השולחן, וישראל בכלל לא ידעה על קיומה. בישראל התכוננו לניסיון מעין זה. הם הכירו את המשוואה לפיה כל עוד יש שיחות ישראל לא תפעל קרקעית ברפיח כדי לא להקריס אותן. המשוואה הזאת אכן התקיימה לאורך חודשים ארוכים, והובילה לדשדוש במלחמה. השבוע החליטה ישראל לשנות את המשוואה הזאת.

על אף שינוי המשוואה, השאלות הרבות סביב הכניסה לרפיח עדיין באוויר, ונכון לכתיבת שורות אלה לא ברור איזה סוג של פעולה קרקעית מבצעת ישראל בשטח. מצד אחד עומדות ההצהרות של שלושת חברי קבינט המלחמה הבכירים, נתניהו, גלנט וגנץ, שהכריזו ביום שלישי השבוע בשלוש הצהרות נפרדות שיצאו לאחר כיבושו המהיר של מעבר רפיח והנפת דגל ישראל בו, כי הפעולה ברפיח תימשך ככל שיהיה צורך בכך. נתניהו בהודעתו אף הרחיב ואמר כי "הכניסה לרפיח משרתת שני יעדי מלחמה מרכזיים: השבת חטופינו וחיסול החמאס. אנחנו כבר הוכחנו בשחרור החטופים הקודם - לחץ צבאי על החמאס הוא תנאי הכרחי להשבת חטופינו".

גם גנץ וגלנט דיברו על המחויבות לחיסולו של חמאס, אבל דבריהם כבר נשמעו אחרת, והציפו מחדש את השאלות סביב אופי הכניסה הקרקעית לרפיח. גלנט, בתום ביקור בגבול רצועת עזה וסמוך לרפיח, אמר את הדברים הבאים: "הפעולה הזאת תימשך עד אשר נחסל את חמאס במרחב רפיח ובמרחב הרצועה כולה, או עד אשר יחזור החטוף הראשון. אנחנו מוכנים לפשרות על מנת להביא חטופים, אבל אם לא תהיה את האפשרות הזאת נלך ונעמיק את הפעולה".

גנץ, בהודעתו, אמר דברים ברורים אף יותר מדברי שר הביטחון: "אתמול התחלנו בפעולה צבאית באזור רפיח – שתלך ותתרחב ככל שיהיה צורך. בכל שלב בו נוכל להגיע למתווה להשבת חטופינו, נעשה זאת. למשימה הזו יש קדימות עליונה".

לא מקבלים 'סיבוב הופעות'

שלוש מטרות המלחמה, כפי שהן מנוסחות בהחלטת הממשלה על היציאה למלחמת חרבות ברזל הן: חיסול שלטון חמאס, יצירת תנאים להשבת החטופים, והבטחת מציאות שבה לא יהיה איום חדש מרצועת עזה. אלא שכל עסקה עם חמאס, לפי דרישות חמאס כיום, תמנע את העמידה במטרות אלה. כל צמרת הארגון חוזרת שוב ושוב על אותה דרישה קבועה, על פיה כל עסקת שבויים תכלול את הפסקת המלחמה. בישראל לא מוכנים לשמוע על כך. יחד עם זאת, דבריהם של חברי קבינט המלחמה, במיוחד של שר הביטחון גלנט ושל יושב ראש המחנה הממלכתי גנץ, יוצרים תמונה מעורפלת הרבה יותר, שמעלה חששות רבים בקרב גורמים מדיניים ופוליטיים רבים שאיתם שוחחנו בימים האחרונים.

גורמים בקבינט המלחמה דוחים בשיחה עם 'בשבע' את החששות. "אי אפשר להסכים להצעות שחמאס מגיש, פשוט כי הן נוגדות את מטרות המלחמה שלנו. הדרישה של חמאס היא עצירה קבועה של המלחמה. אי אפשר לעמוד בשלוש המטרות עם עצירה קבועה של המלחמה. במקרה הטוב זה יעזור לנו להשיג רק מטרה אחת, והיא עסקת חטופים", אומרים אותם גורמים.

האם הפעולה ברפיח היא איום נקודתי לחמאס במטרה שיגמיש עמדות, או שמדובר בפעולה נרחבת כמו שראינו בצפון הרצועה ובחאן יונס?

"זאת לא פעולה מוגבלת, אלא פעולה בשלבים שבכל אחד מהם נוכל להגיע להפוגה אם תהיה עסקה. אבל חשוב להבהיר מבחינת ישראל שני דברים. האחד, אנחנו מתנגדים להפסקת אש קבועה, כי אנחנו לא יכולים לחיות עם שרידותו של חמאס והשארת האיום מרצועת עזה. דבר שני, כל המשא ומתן יהיה תחת אש התותחים. לכולם היום ברור שככה מגיעות תוצאות טובות בהרבה בעבור ישראל".

למרות הדברים הללו, גורמים רבים בממשלה מביעים חשש כבד כי אופי הפעולה ברפיח יהיה נקודתי בלבד, ולא יוביל לפירוק כוחותיו של חמאס בעיר. לחששות אלו יש על מה להתבסס. גורמים מדיניים שאיתם שוחחנו מקפידים להדגיש כי הסירוב להפסקת אש קבועה במסגרת העסקה הוא עמדת ישראל הנוכחית, אך הם מסרבים להגיד כי ישראל לא תיסוג מעמדתה זו. עד כה, במהלך המלחמה, ישראל נסוגה משורה ארוכה של עקרונות שהיא קבעה לאורך הדרך, לרוב במטרה לקבל אשראי בין־לאומי להמשך המלחמה, אם כי הוא הולך ואוזל. רק השבוע, ובמקביל למכתבו של הנשיא ביידן לרגל יום השואה שבו הוא הדגיש כי חמאס אחראי למלחמה, מנע הממשל האמריקני העברת פצצות מדויקות לישראל על מנת "להעביר את המסר של עמדת הממשל בנוגע לפעולה ברפיח". כל זה לצד שיח הולך וגובר על צווים שיוצאו מבית הדין הבין־לאומי בהאג.

בנוסף לכך, היקף הכוחות המשתתפים בלוחמה ברפיח מצומצם בהרבה מסדרי הכוחות שפעלו בצפון הרצועה ואפילו בחאן יונס, בזמן המתקפה העצימה באותן גזרות. בישראל אף העבירו מסרים לאמריקנים, למצרים ולאירופאים כי מדובר בפעולה מוגבלת. נכון לכתיבת שורות אלה, צה"ל פועל במרחב רפיח, אך עדיין לא בתוך העיר. כיבושו של מעבר רפיח אינו כולל בתוכו את כיבוש ציר פילדלפי, שאליו צה"ל עוד לא הגיע, ושמשמש נתיב ההברחות העיקרי ממצרים לכיוון עזה. אל כל אלה צריך להוסיף מידע שהגיע לידי 'בשבע', שממנו עולה כי למרות התחלת הפעולה בתוך רפיח, צה"ל ממשיך לדלל את כוחות המילואים בהיקפים נרחבים, מה שעשוי להעיד כי כוונת ישראל, לפחות בשלב זה, היא למבצע מצומצם בלבד.

"השאלה שצריך לראות היא אם המהלך ברפיח הוא 'סיבוב הופעות' שנועד להרגיע את הציבור הישראלי שרוצה לראות את חמאס מושמד ומבין שבלי רפיח זה לא יקרה, ולא מדובר רק בציבור הימני, או שבאמת הולכים לצעד הזה במטרה למוטט את חמאס", אומרים בכירים בממשלה. "על זה יקום וייפול האירוע, ולהחלטה שתהיה ולמה שנראה בשטח יהיו השלכות רבות, כולל פוליטיות".

על פניו חברי קבינט המלחמה אומרים שזה לא מיועד להיות מבצע קטן.

"הצהרות זה דבר שקל מאוד לפזר. בסוף יש מציאות בשטח ומבחן תוצאה. אתה רואה שהאמריקנים נותנים טון משמעותי מאוד בניהול המלחמה, במיוחד בשבועות האחרונים. אנחנו עוד עלולים למצוא אותם יושבים פיזית בתוך חפ"ק ניהול המלחמה. המדיניות האמריקנית מטרידה מאוד, והלחץ מכל כיוון רק הולך וגובר. זה עלול להשפיע, וזה צריך לעורר דאגה רבה".

התמונה שמציירים אותם בכירים מתיישבת עם סקרי דעת קהל שנערכו בימים האחרונים בדבר הפעולה ברפיח והתקדמות המלחמה. אחד מאותם סקרים נערך על ידי המכון למחקרי מדיניות העם היהודי, וממנו עולה כי רוב מוחלט בציבור הישראלי סבור כי צה"ל חייב לפעול ברפיח בצורה עצימה, בלי שום קשר לעסקת חטופים כזאת או אחרת. לפי נתוני הסקר עולה כי לא פחות מ־61 אחוזים סבורים כי על ישראל לפעול ברפיח בלי קשר למצב העסקה, ואילו רק 29 אחוזים תולים את הפעילות ברפיח בסוגיית עסקת החטופים. 6 אחוזים בלבד סבורים כי ישראל לא צריכה לפעול ברפיח כלל.

לצד הנתונים האלה, תמונה נוספת, מדאיגה הרבה יותר, עולה מאותו סקר, כאשר לראשונה מאז פרוץ המלחמה, יותר ישראלים סבורים כי ישראל לא תצליח לנצח במלחמה. 41 אחוז מהנשאלים השיבו כי ישראל לא תצליח להגיע לניצחון המוחלט שעליו דיברה הממשלה מפרוץ המלחמה, לעומת 38 אחוז בלבד הסבורים כי ישראל תצליח לעמוד במשימה. לשם ההשוואה, לפני חודשיים בלבד רק 19 אחוזים מהנשאלים היו סבורים כי ישראל לא תצליח לנצח במלחמה.

"יש פה הזדמנות היסטורית, ואסור לישראל לפספס אותה", אומר בכיר בקבינט בשיחה עם 'בשבע'. "אנחנו חייבים לפרק את גדודי חמאס ברפיח. אי אפשר שלא לבצע טיפול שורש מקיף במיוחד בעיר הזאת. וחשוב להבין, זה שנצא למהלך מקיף ברפיח, ואפילו זה שנכריע את ארבעת הגדודים ששם, לא אומר שסיימנו את המלאכה. אחר כך נצטרך להמשיך ולכסח את הדשא שוב ושוב, כדי לוודא ששום דבר לא יצמח שם. אבל בלי חיסול הכוח של חמאס בעיר לעולם לא נוכל להתקדם לשלב הבא".

לאן נעלמה הסרת האיום?

במהלך השבועות האחרונים, עם דגש על הימים שמאז חג הפסח, הדיונים בממשלה ובקבינט על הכניסה לרפיח מתנהלים בעצימות גבוהה, ולצד מחלוקות רבות. יש לציין שבניגוד לניסיון לצייר כאילו הדרישה להיכנס לרפיח מגיעה אך ורק משרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, בפועל גם שרים רבים בליכוד דוגלים באותן עמדות שבהן בן גביר, סמוטריץ' וסטרוק מחזיקים כבר חודשים ארוכים ובעקביות. בין אותם שרים, שאף התבטאו פומבית בנושא, נמצאים ניר ברקת, אלי כהן ועמיחי שיקלי. אותה קבוצת שרים, שמונה חברים רבים, מנסה לגרום לכך שההחלטות שמתקבלות בקבינט המלחמה יתאמו להחלטות הקבינט בדבר פתיחת המלחמה, שנקבעו פעמיים. גורם בכיר בממשלה אומר ל'בשבע' כי "יש תחושה של קרב מאסף. חברי קבינט המלחמה מנסים למסמס את מטרות המלחמה. רוב חברי קבינט המלחמה מציינים לרוב כאילו ישנן רק שתי מטרות למלחמה, ושוכחים שיש מטרה נוספת, והיא הסרת כל איום מרצועת עזה. למעשה, היחיד שמקפיד כל הזמן לחזור על כל שלוש המטרות הוא ראש הממשלה נתניהו". אותו גורם רואה בחיוב את הדברים שנאמרו ביממות האחרונות מפי בכירי קבינט המלחמה, ובהם חזרו על שלוש מטרות המלחמה המקוריות.

אותו גורם מצביע על כך שההתמקדות בשתיים בלבד ממטרות המלחמה, חיסול חמאס והחזרת השבויים, אינה אירוע נקודתי או חדש. למעשה, כך טוען הגורם, כבר קרוב לארבעה חודשים שזה המצב. בישיבת הממשלה שנערכה בחודש פברואר במחנה ג'וליס עם הרמטכ"ל ציין הרצי הלוי רק שתי מטרות, ואילו את המטרה השלישית, מניעת איום עתידי מהרצועה, הוא כלל לא ציין. באותה ישיבה חברי ממשלה רצו לשאול את הלוי מדוע הוא אינו מזכיר את המטרה השלישית, אך נאסר עליהם לשאול שאלות בדיון. לאחר מכן, כשפנו לשר הביטחון להסברים, הם נותרו ללא מענה.

בישיבת הממשלה השבוע התרחש אירוע דומה. השרה מירי רגב דיברה על שתי המטרות הראשונות של המלחמה, ולא הזכירה את הסרת האיום העתידי. בשלב זה השרה סטרוק לקחה את רשות הדיבור, ואמרה שרגב טועה וכי ישנן שלוש מטרות בהחלטת הממשלה בדבר המלחמה, ואף פנתה לנתניהו ואמרה לו שהוא מקפיד לדבר על כל שלוש המטרות. שר הביטחון גלנט, שהבין את הטיעונים שהשמיעה סטרוק, הסביר כי כוונת הממשלה באותה החלטה הייתה כי בסיום המלחמה ישראל תשמור על חופש פעולה מלא ברצועת עזה, בדיוק כמו שמתרחש צבאית ביהודה ושומרון. בתגובה לכך סטרוק מחתה וטענה כי חופש פעולה הוא כלי להסרת איום עתידי מהרצועה, אבל אין בו משום תחליף להסרת אותו איום כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה.

"כל מי שרואה את מטרות המלחמה המוצהרות, אפילו לפי הפרשנות ששר הביטחון נתן להן, מבין שהיענות לדרישה לעצור את המלחמה סותרת אותן לחלוטין. אותו דבר לגבי הפעולה ברפיח. אין אפשרות לעמוד במטרות המלחמה אם לא יוצאים לפעולה נרחבת ברפיח שמטרתה בראש ובראשונה להשמיד את כוחות חמאס שיש שם, ולהבין שגם אחר כך נצטרך להמשיך ולפעול שם כל הזמן. ואם רוצים לעמוד במטרות שאנחנו הגדרנו מתחילת המלחמה, אי אפשר שלא להשתלט על ציר פילדלפי. אסור לעשות חצי עבודה", אומר גורם שהיה נוכח בדיונים הללו.

בסביבת נתניהו אמרו השבוע כי הוא מרגיש שהוא "ניצב לבד במערכה", כלשונם. הם טוענים כי מופעלת מערכת לחצים על קבינט המלחמה לחתור לעסקת חטופים אף במחיר של סיום המלחמה. בסביבת נתניהו אף טענו השבוע כי הוא ניצב בעמדת מיעוט בתוך קבינט המלחמה, שחברים בו גם איזנקוט, גנץ, דרעי ודרמר.

בממשלה מבקרים את התנהלותו של נתניהו, וטוענים כי לו היה מעביר את הדיון לקבינט המדיני־ביטחוני, הוא לא היה ניצב בעמדת מיעוט. "זה פשוט בלתי נתפס. בהחלטת הקבינט להקים את קבינט המלחמה נכתב במפורש שכל סמכותו של קבינט המלחמה היא ניהול שוטף שלה, אבל החלטות של מדיניות פשוט נמצאות מחוץ לסמכותו. בפועל, כל הדיונים הללו מתנהלים רק בו", אומרים שרים בשיחות שקיימנו איתם השבוע.

שורה של חברי קבינט פנו לנתניהו בחודשים האחרונים בנושא הזה בדיוק, וראש הממשלה אף הזכיר זאת בישיבת הממשלה לפני כשבועיים וחצי, גם הפעם לשאלתה של סטרוק בסוגיה. ממידע שהגיע ל'בשבע' עולה שגם פרישתו של גדעון סער לאחר פורים מהממשלה התקבלה על רקע זה. סער היה בין הדורשים הבולטים, לצד בן גביר, סמוטריץ' ואחרים, לכך שדיוני המדיניות יתקיימו בקבינט הרגיל. לאחר שראה כי הדבר לא הולך להתקיים, דרש סער להצטרף לפורום קבינט המלחמה. משסורב החליט לפרוש מהממשלה.

"מטרות המלחמה שנקבעו לא נקבעו סתם, ואני לא יודעת לחיות עם נסיגה מהן", אומרת השרה סטרוק ל'בשבע'. "אני שלחתי 350 אלף חיילים למלחמה, עם מטרות מוגדרות מאוד וצודקות מאוד, ואני לא יכולה להסתכל בעיניים של המשפחות ששילמו את המחיר היקר ביותר ושל החיילים שנפצעו ויגררו איתם את השלכות המלחמה כל החיים, ולומר להם שהחלטנו בסוף להתקפל מהמטרות האלה".

במציאות שאנחנו נמצאים בה, אפשר בכלל לדבר על עמידה בכל שלוש המטרות?

"לא רק שאפשר, אלא זאת החובה שלנו. מאז פרוץ המלחמה הייתי בעשרות רבות של ניחומי אבלים ולוויות של נופלים. בכל פעם, ללא יוצא מהכלל, קיבלתי את אותו מסר בדיוק מאותן משפחות. הן חזרו ואמרו שאנחנו חייבים לסיים את המשימה, ושזה לא יהיה עוד סבב כמו כל מה שראינו עד היום. אנחנו חייבים לשמוע את הקול של אלה ששילמו את המחיר הכל כך כבד הזה. אנחנו לא יכולים להתקפל מהמטרות שאנחנו, כממשלה, הגדרנו, ובעצם לומר להן שהן איבדו את יקיריהן לחינם".

***