בפרשה נאמר ' וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם'. על פי המסורת הפירוש הוא שאסור לחרוט על הגוף כתובת שאינה נמחקת.
מעבר למה שכותב הרמב"ם שזה רמז לעבודה זרה, ברור שקיים גם טעם פשוט וטבעי לאיסור הזה - הגוף של היהודי הוא קדוש, לא רק נשמתו, ואין שום היתר לקלקל את מראה הגוף הזה בעזרת כתובות וצורות שיישארו לשנים רבות חלק מהגוף גם כאשר דעת האדם או האופנה ישתנו.
כמו הרבה מצוות ואיסורים, נוסף להיבט הרוחני ולחיוב לשמוע את דבר ה' ולנהוג על פי הוראותיו, קיימות גם בעיות רפואיות משמעותיות הנובעות מתהליך הקעקוע. השיטה העתיקה שנמצאת לעיתים בשימוש גם היום היא עשיית חתכים דקים בעור בעומק של מילימטר בערך לפי הצורה המתבקשת ומילויָם בצבע, כך שאחרי שהעור מתרפא נשאר הצבע כלוא במקומו לכל החיים.
הבעיה העיקרית היא הידבקות במחלות נגיפיות (ויראליות) בעקבות מעבר דם נגוע מאדם אחר כאשר הקעקוע לא נעשה בתנאים סטריליים, בשל שימוש חוזר במחטים או בבקבוקוני צבע שלא עברו עיקור. כמו כן עלול להיגרם זיהום של העור והידבקות בחיידקים. קיימים גם דיווחים על תגובות אלרגיות לצבעי כתובות הקעקע, ועל גרימת נזקים לשכבת העור הפנימית שאליה מוחדר הצבע – האפידרמיס. מחקרים טוענים שחלק מהצבעים שנהוג להשתמש בהם בכתובות קעקע הם גורמים מסרטנים וגם עלולים לגרום להפרעות הורמונליות.
גם בהמשך החיים עלולה כתובת הקעקע לגרום לסיבוכים רפואיים. בחלק מהצבעים המיוחדים שנוהגים להשתמש בהם בקעקוע קיימים חלקיקי מתכת קטנים, והם עלולים לגרום להפרעות כאשר קיים צורך בביצוע הדמיית MRI, מפני שהשדות המגנטיים הנוצרים בעת הסריקה יגרמו לכאב ואף לכוויות במקומות הקעקוע, בנוסף לפגיעה באמינות הצילום שיתקבל. קעקוע בגב התחתון עלול למנוע מיולדת קבלה של זריקת אפידורל, מחשש שהמחט החודרת את העור תגרור עמה חלקיקי צבע אל אזור חוט השדרה באופן שעלול לגרום לסיבוכים ודלקות.
במקביל קיימים מקרים שקעקוע מסייע לטיפול הרפואי. למשל לעיתים יש לסמן מיקום מדויק על הגוף שיהיה קבוע לאורך זמן, לדוגמה בעת מתן הקרנות לחולי סרטן בהן יש לתת טיפול נקודתי חוזר על אותה נקודה בדיוק. כדי למנוע את מדידות חוזרות של המיקום המדויק, תהליך מתיש שאורך זמן רב, מבצעים את המדידה בטיפול הראשון, ובסיום המדידה מסמנים את המיקום המדויק בעזרת עט קעקע מיוחד. עט זה רק מסמן נקודה קטנה על הגוף, שאינה ניכרת במבט רגיל אלא רק בהתבוננות מקרוב.
חולי סרטן, ובעיקר חולות סרטן, שבעקבות הטיפולים נשרו להם הגבות וזה מפריע להופעתם החיצונית, משתמשים לפעמים באיפור קבוע המדמה גבות. למעשה זהו סוג של קעקוע זמני המחזיק כמה שנים עד שהוא נעלם ונספג. נוסף לחיקוי גבות אפשר להשתמש בשעת הצורך באיפור קבוע ליצירת קו תוחם שפתיים ועוד. יש פוסקים שמתירים זאת גם שלא בעת מחלה, למי שרוצה לחסוך טרחה להתאפר כפעם בפעם. ההבדלים בין איפור קבוע לכתובת קעקע הם עומק החדרת המחט וסוג הצבעים.
לעיתים נעשית כתובת הקעקע באופן טבעי, בלי כוונה. קיים תיאור של כורים במכרות פחם שאבק פחם חדר לשריטות ופצעים שהיו להם, וכאשר הפצע נרפא נשאר בו כתם קעקע. תוארו גם מקרים שבעקבות שימוש בעגילים העשויים מכסף לאחר ניקוב האוזניים לפני שהחור החלים נוצר כתם אפור קבוע סביב לחורים באוזן, כתוצאה מפעפוע של כסף חמצני מתחת לעור. גם סופר סת"ם שנשרט בנוצה המחודדת שבה הוא כותב עלול להישאר עם צלקת-קעקע אם לא יקפיד לנקות היטב את הדיו שחדר לגופו.
קיימות כמה שיטות להסרת חלק מסוגי הקעקועים, אבל מדובר בתהליך יקר ומסובך וכואב, ובדרך כלל גם תישאר צלקת באזור הקעקוע אחר הסרתו. מה אתם אומרים- האם שווה הצר בנזק המלך?