הרב הראל אריה (35), ר"מ בישיבת הסדר בבית אל, מספר על הקשר הנדיר שלו לאדמו"ר מביאלה, הרב בן ציון רבינוביץ (89), חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהלך היום (ו') לעולמו.
הקשר החל כאשר אריה היה בן 13. "לפני עשרים ומשהו שנה חסידות ביאלה הייתה עושה בחיספין את ישיבת בין הזמנים של הבחורים הרווקים", מספר אריה את תחילת הסיפור המפתיע. "כילד מחיספין שגדל לאבי הרב נתנאל אריה שליט"א, ר"מ בישיבת הגולן, הייתי נמצא בקרבת הישיבה כל הזמן".
אריה הצעיר עבד כילד מעט לפרנסתו בניקיונות ובהגשה במטבח הישיבה והיה נחשף לטישים של האדמו"ר מביאלה, אך לא שיער ולא חשב שביום מן הימים יהיה חסיד קרוב. ואז קרה אירוע שאריה לא ציפה לו, הר"מ שלו בתלמוד תורה עשה חנוכת בית בחספין ומטבע הדברים בשומעו שהאדמו"ר נמצא בקרבת מקום הוא רצה לזכות לקדושה עמו במעמד קדושה וחשוב זה, ניגש אותו המלמד לאדמו"ר והזמינו, והאדמו"ר נעתר להזמנה. מאז נוצר קשר מיוחד בין המלמד בתלמוד תורה לאדמו"ר, קשר שהמשיך גם להראל אריה הצעיר. "הרב שלי בתלמוד תורה ראה שאני מתחבר לספרי חסידות אז הוא היה לוקח אותי פעמיים בשנה אליו לפורים וחנוכה, בהמשך גם ליארצייט של הרבי כ"א בשבט ואחר כך מטבע הדברים גם התחלנו להגיע לפני ר"ה ויו"כ לקבל שנה טובה".
משם הקשר התפתח לקשר של רב ותלמיד אשר לא זז אריה בלעדיו. "כל שלב בחיים הרבי ליווה אותי, החל מאיזה ישיבה תיכונית לבחור לכיתה ט' ואיזה רכב לבחור והמשך בצמתי הכרעות הכי חשובים שלי בחיים. לרבי יש עצות פרקטיות והוא נותן לי נשמה חסידית והתלהבות של עבודת ה' וגם תלמיד חכם גדול שמדריך אותך על פי רוח הקודש שראיתי במהלך השנים".
אריה מפרט על מופתים ממש להם זכה. "יש דברים שאתה רואה בגלוי ויש דברים בנסתר. כל פעם שאני מגיע לרבי אני כותב מה יהיה הברכה אליו, הרבי קורא את הדברים ואומר אותם בפה, דברים שהרבי אומר אותם בקול, קורים, ומה שלא, יודע שלא הולך לקרות".
אריה מתרגש כולו שהוא מספר על הקשר האישי עם האדמו"ר. "בלידה של הבן האמצעי הגענו בבית חולים ביקור חולים ואמרו שצריך לעשות ניתוח, ואמרתי שלא מוכן לעשות בלי ברכה של הרבי, השעה הייתה עשר דקות לפני חצות". אריה הנבוך נדנד בטלפונים לגבאי של האדמו"ר שלבסוף הביא לאריה את הרבי לשיחה. "הרבי שאל אותי מה הרופאים אומרים, לקח את כל הפרטים, חשב כמה שניות ואמר: אל תדאג, יהיו בשורות טובות, ילך כמו שצריך. אני לא אמרתי לו מה עומד להיוולד אך הרבי ציין בסוף ברכתו: שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. חזרתי למחלקת היולדות וגיליתי שהייתה לידה טבעית".
בכוחם של ההכרעות של האדמו"ר, אומר אריה, לשנות מציאות. "אשתי רצתה ללמוד במקום חרדי ובגלל שאנחנו מזרוחניקים לא קיבלו אותה, הלכתי לרבי ולא אמרתי לו איזה מקום, הרבי אמר לי: היא תתקבל, יום למחרת, מתקשרים אלינו החלטנו בסוף כן לקבל".
חרף גילו המתקדם, עד לאחרונה אריה התקבל כבן בית אצל האדמו"ר. "החלקה של הבן שלי הייתה אצל האדמו"ר. אני הולך אליו כל הזמן, לאחרונה הייתי אצלו בחנוכה ונתנו להיכנס אחרי הזמן. הם מכירים אותי. כך למשל, לפני חודשיים הייתה חתונה של אחד מהנכדים ויש שומרים שלא נותנים להתקרב וסידרו לי לבוא וללחוץ את היד לאדמו"ר, החסידים מסבירי פנים ושולחים עדכונים מתי שיש אירועים".
אין מדובר בקשר סודי, לאריה יש תמונה גדולה של הרבי בבית, השמות של הילדים עוברים אישור אצל הרבי והספרים של הרבי מונחים על שולחנו של הרב אריה תדיר. "לא חושב שהייתי מצליח בעבודת החינוך שלי בלי הברכה וסייעתא דשמיא. לפני 8 שנים שנכנסתי להיות ר"מ היה חשש גדול להיות אחראי על עשרות נשמות שמתחתי, והאדמו"ר אמר לי שברגע שאתה חושב שאתה מסוגל על בן אדם אחד, לך על זה בכל הכוח ובע"ה תראה ברכה בעמלך. האמירה שלו החזיקה אותי כל השנים וב"ה אנשים יוצאים מאתנו יותר תלמידי חכמים ממני".
אריה, בוגר הישיבה הגבוהה בבית אל, מספר על התלהבות בסביבה הקרובה שלו מהקשר המיוחד. "הרבה מאוד מתלהבים ואומרים לי: תיקח אותי אל האדמו"ר. יש גם חברים מהישיבה שמביאים קוויטלים לברכה. מדובר בבן אדם עם רוח הקודש שיודע מה אתך ועושה לך יראת שמיים. מלמד אותי ענווה. יש הרבה חינוך אצלנו להיות שכלתנים ולחשוב שכל דבר צריך לברר ו'אני יודע הכול', לענ"ד צריך את המקום שמשאיר לעצמך בחיים שיש משהו יותר גדול ועליון ממני".