המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי JPPI מזהה ירידה משמעותית בתחושת האופטימיות של הציבור הישראלי הן ביחס למדינה, הן בהקשר האישי, שמתלווה לירידה באמון בניצחון ישראל במלחמה.
רמת האמון בממשלה נמוכה מאוד, ורמת האמון במפקדי צה"ל ירדה משמעותית. רוב הציבור סבור שהן ראש הממשלה, הן שר הבטחון והן הרמטכ"ל צריכים להתפטר מתפקידיהם. בדו"ח שלושה חלקים עיקריים: הראשון עוסק במלחמה ונגזרותיה, השני בתחושת הבטחון, האופטימיות והאמון של ישראלים, והשלישי בזהות יהודית.
37% מהציבור בישראל סבורים כי סוף המלחמה ייקבע כאשר המפונים יחזרו לבתיהם, לעומת 17% שסבורים כי הסוף ייקבע כשהחטופים יחזרו לישראל. ישנו כמעט שוויון בין מי שסבורים כי סוף המלחמה יצויין כאשר הממשלה תודיע על כך, ואלה הסבורים שהמלחמה כבר נגמרה (11% ו-12%).
עוד עולה מהסקר, האמון בניצחון נותר גבוה יחסית בקרב צעירים עד גיל 24 (59%) ובציבור הדתי (54%) והמסורתי דתי (53%). בחלוקה על פי הגדרה פוליטית (ימין, שמאל וכדומה), הקבוצה היחידה שבה נמצא רוב שנותן אמון גבוה באפשרות של ניצחון היא קבוצת הימין (58%).
בנוסף ניכרת ירידה משמעותית ברמת האופטימיות בציבור היהודי. שיעור האופטימיים מאוד ביחס לעתידה של מדינת ישראל ירד בקרב היהודים מ-48% ל-37%, שיעור הפסימיים ביחס לעתיד המדינה עלה מ-21% ל-30%.
דאגת הישראלים ממצב המדינה באה לידי ביטוי גם בשאלה היכן היו רוצים שילדיהם / נכדיהם יחיו בעתיד.
כשליש מהיהודים אינם משוכנעים שישראל היא המקום שבו "כדאי" לילדיהם או נכדיהם לחיות. שבעה מכל עשרה (67%) יהודים 'קצת' או 'מאוד' מודאגים מהאפשרות שישראל תהפוך ל'מדינה מוקצה' במערב. 29% בכלל לא מודאגים או קצת לא מודאגים.
72% מהציבור בישראל סבורים שמדינות המערב לא מבינות את מה שישראל עומדת מולו, בקרב הערבים יש נטייה חזקה יותר להניח שהביקורת הבינלאומית אינה נובעת מחוסר הבנה של ישראל אלא מחוסר הסכמה עם המדיניות שלה.
הנתונים מצביעים גם על ירידה באמון הציבור בממשלה. ל-70% מהנשאלים מידת אמון נמוכה או די נמוכה בממשלה. ל-28% מהציבור היהודי רמת אמון גבוהה או די גבוהה בממשלה - זאת לעומת 35% במרץ.
האמון במפקדי צה"ל ירד באופן ניכר מ-75% בחודש מרץ ל 59% בחודש מאי. ירידה זו באה על רקע חודשים ארוכים שבהם לא מתנהלת מלחמה בעצימות גבוהה בדרום הארץ, על רקע התפטרותו של ראש אמ"ן אהרון חליווה מתפקידו, והודעתו של אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס שיפרוש מצה"ל, ועל רקע החלטה שנויה במחלוקת פוליטית של הרמטכ"ל בגיבוי שר הבטחון למנות חמישה אלופים חדשים במטכ"ל, כולל ראש אמ"ן ואלוף פיקוד מרכז.
רוב גדול של הציבור היהודי (70%) סבור כי בעקבות התפטרות ראש אמ"ן גם על הרמטכ"ל, הרצי הלוי, להתפטר מתפקידו, אם כי אין הסכמה בשאלה האם עליו לעשות זאת כעת (31%) או בסוף המלחמה (39%).
בשאלת ההתפטרות של ראש הממשלה מתקבלת תשובה דומה למדי מבחינת שיעור הסבורים שעליו להתפטר (68%), אך מנגד ישנו שיעור גבוה הרבה יותר של משיבים יהודים הסבורים שראש הממשלה לא צריך להתפטר, וכן ישנו שיעור גבוה הרבה יותר הסבורים שעליו להתפטר בהקדם ולא בסוף המלחמה (48%).
34% מהציבור בישראל מעוניין בבחירות חדשות תוך שלושה חודשים מהיום, 6% רוצים שהבחירות יתקיימו תוך שלושה חודשים מפרישת המחנה הממלכתי מהממשלה. 12% בסתיו הקרוב 2024. 31% חושבים שהבחירות צריכות להתקיים במועד הרגיל.
פרופ׳ ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, אמר כי "הממצאים הפסימיים משקפים, למרבה הצער, קריאת מציאות סבירה של הציבור הישראלי נוכח המציאות. בשנה וחצי האחרונות מסתמנים סדקים בלכידות החברה הישראלית, בתחושת הביטחון האישי, בברית עם ארה"ב, וביחס כלפי יהודים ברחבי העולם – והישראלים מודאגים. תנאי הכרחי להתמודדות מוצלחת עם הנסיבות הלא-קלות הוא גיבוש מחודש של לכידות ישראלית סביב הנהגה שזוכה לאמון רחב של הציבור. זו הסיבה שבגללה רוב הציבור מעוניין בבחירות חדשות במועד מוקדם".