מועלם אהובי,
27 שנים וזאת הפעם הראשונה שאני מתקשה למצוא את המילים. מוצפת ולא יודעת מאיפה להתחיל למשוך חוטים מהאסון הפרטי שלנו לאסון הלאומי שכולנו שרויים בו כבר 4 חודשים.
27 שנים אתה איתי, קרוב קרוב, אני לוקחת אותך איתי בשבר ובצמיחה, בכאבים ובשמחות, ברגעים שהגעגוע ותחושת ההחמצה גואים, ובימים של הודיה לקב"ה, ובחירה שוב ושוב בחיים ובטוב.
בימים המורכבים האלה, במלחמה שכולנו בה, אתה איתי עוד יותר צמוד מחבק ומנחם, מחזק ומחזיר כל פעם לדברים החשובים בחיים.
7 חודשים בהם אני יודעת שאף פעם לא תעזוב אותי.
7 חודשים מאז שהחיים של כולנו קבלו תפנית, טלטלה ששנים קדימה עוד תתן בנו את אותותיה באישי, במשפחתי ובלאומי.
7 חודשים שרבים כל כך בתחושה משותפת שהאסון שלנו "אסון המסוקים" היה כמו שאמרה טלי ליפקין שחק הקדימון למלחמה הזאת – גם בשבר, בהלם, בתדהמה וגם בצמיחה. ההתגייסות המדהימה של הציבור הישראלי, הסולידריות, הנתינה ללא גבולות, תחושת הביחד, והידיעה שכולנו "רקמה אנושית אחת חיה" לא הפסיקו להדהד אצל רבים את הימים ההם לפני 27 שנים.
7 חודשים שאתה איתי בדאגה ובשמירה על הבית והמשפחה. חודשים שבהם דן, יוני, יעקב ועידו מגוייסים בעומק הלחימה. ימים ולילות ארוכים שבהם נעם, תמר, ניצן ויעל באומץ ובמסירות בלתי רגילים ממשיכות חיים ושגרה של בית, משפחה ועבודה.
ימים שאלי, טל, רוני ואני מנסים לסייע, להקל, ולחבק בלי הפסקה.
ימים עם נכדים שמכניסים שמחה ואושר לחיים של כולנו, ושיר והדר שהצטרפו מאז באזכרה הקודמת.
אתה איתנו בפציעה של איתן!
הפציעה זעזעה את אמות הסיפים שלנו. כולנו הרגשנו איך שוב עמדנו על שפת התהום, וכמעט כמעט נפלנו לתוכה.
אני זוכרת את המקום המדויק שעמדתי במטבח, ביום חמישי כשהגיע הטלפון של מאיר "איתן נפצע, פונה במסוק להדסה עין כרם, אני בדרך" לא האמנתי! פונה במסוק, למה??
התארגנתי ונסעתי לירושלים, וכל הדרך התחננתי אליך ואל אבא ואמא שלא תעזבו אותנו, וכשהגענו מאיר ואני לאיתן, הדבר הראשון שהוא אמר לי מתוך ההלם והכאבים היה "כשעפתי מהקומה השלישית לנמטה הרגשתי שסבא מאט את הנפילה שלי ומועלם שוכב ומרפד את האדמה שעליה נפלתי".
וידעתי שאתה והם לא רק איתי בכל הימים האלה, אתה עם כולנו.
מכאן אנחנו שולחים את אהבתינו לתפילותינו לאיתן, אביטל והילדים להמשך ההתקדמות והריפוי בגוף ובנפש שנסערה כל כך!
7 חודשים ואתה איתי בלב שמתרסק עם כל הותר לפרסום, ונשבר לרסיסים עם ההותרו לפרסום של חברים אהובים שמלווים, תומכים ונמצאים איתנו באובדן שלך כבר 27 שנים.
אספתם בשמים חבורת גיבורים מטורפת, אזרחים וחיילים ובתוכם:
גאולה, אמא של יוסי בכר, חבר, מפקד ולוחם אמיץ שהיה מהראשונים שהגיעו בלילה של האסון.
- גיא הבן של כרמית ויובל בזק, חברות עמוקה של ימים ארוכים. גיא וחבריו מגדוד 51 שנלחמו כאריות והצילו חיים רבים כל כך.
גל הבן של חנה וגדי איזנקוט, המח"ט האהוב והחבר שתמיד תמיד יספר על שיחת הטלפון של שפיגל שבישרה לו על האסון ועל מותך.
איתן פיש, האחיין של טובה והבן של דוד וחילה, שטיילו איתנו בלא מעט מטיולי יום ההולדת שלך.
שאולי הבן של רותי וצביקה גרינגליק, שהשאיר לכולנו צוואת חיים עם קול הפעמונים שלו.
ליאב הבן של מלי וקובי אלוש, מלי שהיתה קצינת הנפגעים שלנו בשנתיים הראשונות, וזכינו ללוות אותה בחתונה ולשמוח בברית של ליאב.
יחד איתם עוד רבים שהכרנו במעלה הדרך ונגעו בנו, ונשאו איתנו את הזיכרון והמורשת שלך בחטיבת גולני, בצבא ובאזרחות.
אתם כולכם במקום שאף בריה לא יכולה לעמוד בו, אל תרפו, תניעו את כסא הכבוד, ותשמרו עלינו מלמעלה עד לנצחון המיוחל של הטוב על הרע, של האור על החושך, עד לחזרת כל החיילים והחטופים בשלום למשפחותיהם!
7 חודשים שהחיים שלי נעצרו, התוכניות השתנו ואתה איתי בית אחרי בית של מאות משפחות, עשרות עשרות נשים שאיבדו בעל, חבר, בן זוג, נשמה תאומה, ומאות ילדים שאיבדו את אבא, שאיבדו עוגן מרכזי בחיים שלהם.
כולן וכולם לומדים מחדש לנשום וללכת, לבכות ולשמוח, לבחור להתקדם וגם לעצור וליפול.
7 חודשים שאני מספרת עליך, על האהבות שלך, על הבטחון שנתת לנו בשקט שלך, ברוגע, על הצבא והמשפחה, על המסירות האין סופית לחיילים, על החכמה והיסודיות, על הבית, על תוכניות וחיים שהתרסקו באותו לילה, ואיך אני כבר 27 שנים אוספת את החלקים ויוצרת מחדש חיים ומשמעות, מתוך שמחה ואופטימיות שאני לא מוכנה לוותר עליהם.
מדברת עם נעם וניצן, ואיך מגדלים ילדות הכי בריאות, רגילות, נורמליות בתוך מציאות לא נורמלית שבקלות יכלה להתפורר.
על משפחה וחברים שהם העזרה והתמיכה כבר 27 שנים, ובלעדיהם לעולם זה לא היה מצליח.
על הבחירה לראות נקודות של אור בתוך החושך המוחלט של מותך,
ובעיקר על הקול שלך שאני שומעת בתוכי בלי הפסקה 27 שנים -
אני איתך, לכי קדימה, תבני, יש לך כוחות, ובימים האלה את קולך אומר לי "יש לך שליחות שרק את יכולה לעשות".
מועלם אהובי, כל השנים אני מרגישה אותך,
צעד אחר צעד, בבחירות שלי הנכונות והשגויות, בתיקון, בהצלחות, בכשלונות ובחרטות.
7 חודשים שאני יודעת שאתה שומר עלי ועלינו.
אני אוהבת אותך ומתגעגעת המון ויודעת שאתה גאה בנו.