הרב יונה גודמן
הרב יונה גודמןצילום: ערוץ 7

הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא מסביר בראיון לערוץ 7 למה השנה יש דווקא חשיבות גדולה אף יותר לציין את יום העצמאות.

"תפקידנו השנה הוא לרומם את רוח האנשים, ובמקום להסתכל מהכלל אל הפרט להסתכל מהפרט אל הכלל. כלומר, יחד עם הכאב העצום על אנשים שנפלו ושהכרנו, כאב שלא פג, עלינו להסתכל על התמונה הכוללת ולזכור מאיפה באנו לאן אנו הולכים. זה עוזר לנו להבין שאנו כואבים אך לא מיואשים. אנו עצובים אך מלאי עוצמות", אומר הרב גודמן.

הוא מבין לליבו של מי שלא יחגוג השנה ביום העצמאות. "אני לא מתווכח עם אף אחד שאיבד מכר או קרוב, אני רק מזדהה איתו. אך אני אישית חש עוד יותר את המחויבות לחגוג את עצמאותנו. ברוך ה' אחרי מתקפת הרצח הנוראה בה החלה המלחמה, יש לנו צבא חזק שיכול לקום ולנצח במערכה ארוכה".

"בעבר, כאשר עברנו פוגרומים לא היה צבא, ולא היה מי שיקום להילחם. הפסוק אומר: 'המה כרעו ונפלנו ואנחנו קמנו ונתעודד'. אם אני צריך לקום, מכאן שגם אנו לפעמים נופלים. אך אנו יודעים לקום. ומתוך כך, לשאוב עידוד. להתעודד. בעבר, נותר לנו רק להמתין לפוגרום הבא. כיום זה לא נכון, יש לנו צבא, וגם כשהוא חוטף מכה, יודעים חייליו להחזיר מלחמה. זה רק ביטוי אחד לגודל החידוש בתקומה, בעצמאות ובריבונות. ממילא, ברור שאנו צריכים להודות על העצמאות שלנו, במיוחד בשנה הזו", מוסיף הרב גודמן.

לדבריו, "עם כל הדמעות: אנו זוכים לחיות בעידן של ראשית צמיחת גאולתנו. אנו יודעים היטב מאין באנו ולאן אנו הולכים. ממילא יובן, שמוזרה בעיני הטענה שצריך לחגוג כי אחרת סינוואר ישמח. הוא לא מעניין אותי ואיני עושה דבר 'כדי להראות לו'. הצבא צריך להרוג אותו ואת חלומותיו השטניים, וזהו. אני לא חוגג בגללו, אלא בגלל האמת. שזכינו בדורנו לדבר גדול, עליו אנו מתפללים אלפי שנים. ומכיוון שבאף שנה לא ראוי להפוך את חג עצמאותנו ליום של הוללות, ממילא אין צריך לעשות כן השנה. עלינו ליצור יום של שמחה עמוקה, על תקומתנו. לדעת שיש עוד דרך אך שבע"ה יכול נוכל לה".

על יום הזיכרון הוא אומר כי "במובן מסוים, יום הזיכרון השנה הוא הפוך משנים רגילות. בשנים קודמות היה מבט כללי על השכול של המדינה אך לרוב האנשים לא היה כאב אישי ממשי. במובן הזה הסתכלנו על הכלל והיה צורך לפעול כדי לחבר את האנשים לכאב פרטי. השנה, משימתנו הפוכה. חלק עצום מהאנשים במדינה שלנו חווים ביום הזיכרון הנוכחי כאב אישי, כי הם מכירים מישהו, או אפילו מספר אנשים שנפלו".