חנה כהן, אשתו של רס"ר במיל' אוריאל כהן ז"ל מצור הדסה שנפל במלחמת חרבות ברזל, מרגישה ביום הזיכרון הראשון שהיא חווה לאחר נפילתו של בעלה את החיבוק הכלל ישראלי.
"אני מרגישה שיום הזיכרון הוא במקום הלאומי כי זה לא יום האזכרה של אוריאל. אני מרגישה היום בעיקר שכל עם ישראל איתי. יש לנו עם מדהים וחזק. כבר שבועיים עוטפים אותי ושואלים אותי איך ואני ומציעים לבוא איתי להר הרצל", היא מספרת לערוץ 7.
במהלך היום היא נתקלת ברבים שלא הכירו את אוריאל ז"ל אישית אבל מעוניינים לשמוע עליו והיא מדגישה נקודה אחת מרכזית. "אוריאל היה איש חסד עם נתינה ענקית. כל הזמן ראה לפניו את האחר. אני זוכרת שערב אחד חברה שלי הגיעה אלי מרמות לצור הדסה וחששה לחזור בכביש המנהרות. אוריאל אמר: 'מה הבעיה, אתן תסעו ואני אסע מאחוריכן'. זו נסיעה של 40 דקות בחצות הלילה - אבל לאוריאל זה היה מובן מאליו".
ההתמודדות היומיומית עם השכול, לדבריה, קשה אך אפשרית. "זו התמודדות קשה. אני בסך הכל בת 32 עם שני תינוקות, אבל יש הרבה מאוד עזרה ותמיכה מצד חברים ומשפחה, ואוריאל נמצא איתי כל הזמן בלב".
ביום העצמאות היא מתכוונת לצאת מהבית לחגיגות. "המעבר חד וקשה אבל אוריאל קצת הכין אותי לחיים בלעדיו. הוא אמר לי שהתפקיד שלי להמשיך לטפל בבנות ולהמשיך לצאת ולכן אצא היום עם חברות שלי. אני יודעת שהוא רצה שאמשיך לחיות ולא אשב רק במיטה ואבכה".