ביום הזיכרון - עם ישראל כולו מתייחד עם חללי מערכות ישראל ונפגעי השנאה הרצחנית.
המשפחות זוכרות וחיות את זכר יקיריהן כל השנה עבורנו, וביום הזיכרון כולנו שותפים לזכירת החיים הנפלאים שנגדעו, התכונות העדינות ומלאות הגבורה, הרגשות והמעשים שנעצרו, והחלומות שלא יתממשו על ידי אהובינו, ואנו מתמלאים רצון כביר להמשיך את חייהם בחיינו, לחלום ולהגשים את חלומותיהם עבורם ועבור כל הדורות הבאים.
אנו גאים בעז גבורתם, שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם של הרוגי מלכותינו, מלכות השם, שמסרו נפשם על קידוש שם ושם עמו ישראל.
אנו מרכינים ראש וזוקפים קומה ועושים חשבון נפש ברור עבורם ועבורנו ועבור כל ישראל לדורותיו:
לא נשכח ולא נעלים עין מהצוררים אותנו החפצים להשמידנו - נפעל בכל עז ובכל דרך למגר את השנאה, להכניע אותה, להשמיד אותה, תוך יוזמה בלתי פוסקת. לא ניתן שוב לשאיפת השלום היקרה בליבנו לגרום לנו לדמיין שהוא הגיע טרם עת, או שאם רק נהיה בשקט ונתעלם מהשנאה המתחמשת הוא יבוא! נילחם בעז וביוזמה!
נגביר את האחדות והאהבה בקרבנו. נזכור היטב שכל המחלוקות והברורים בתוכנו אסור חלילה שיחלישו אותנו, אסור שיגרמו לאויבינו לחשוב שיש להם שעת כושר להכות בנו, אסור שיגרמו לנו לחשוב שאין לנו כחות ואחדות הנצרכת כל-כך למלחמותינו.
וגם את האמת המוסרית צריך לומר - עלינו להתחשב פחות באוכלוסייה תומכת הטרור שמשמשת מגן אנושי למחבלים האוחזים בנשק ומוציאים לפועל את שנאתם הטרוריסטים של אוכלוסייה זו, ועל ידי זה - לסכן פחות את חיילינו!
ההכרעה האמיתית בליבנו היא - לא להיכנע בשום אופן, לא לאפשר לשום טרור תחת שום שם להתקיים בעולם במיקום המסכן את קיומנו. לסכן את חיילנו ככל שיידרש עבור שמירת אזרחינו ורק עבור שמירת אזרחינו.
הכותב הוא רב בחטיבת גבעתי במילואים