ענבל ליברמן, ברק שלום, אביחי אליה וטל לויט הדליקו הערב (שני) את משואת כיתות הכוננות.
על רכזת הביטחון של קיבוץ ניר עם, ענבל ליברמן, נכתב: "רק בת 26. בבוקר ה-7 באוקטובר, תחת מתקפת הרקטות על יישובי הנגב המערבי, זיהתה ענבל רעשים חריגים ליד הקיבוץ והחליטה לפעול במהירות. היא הותירה את שער הברזל של הקיבוץ סגור, העמידה חברים חמושים על גדר הקיבוץ ופרשה את חברי כיתת הכוננות במארבים לקראת פלישה אפשרית. במעשיה, הצילה ענבל את חייהם של חברי הקיבוץ".
לגבי מפקד כיתת הכוננות של קיבוץ עלומים, ברק שלום, נכתב: "עמד בבוקר 7 באוקטובר בראש כיתת כוננות מצומצמת של 12 מתנדבים. על אף הנחיתות המספרית והמחסור בתחמושת, הצליחו ברק וחבריו, יחד עם עוד שלושה חיילים שהצטרפו ללחימה, להתארגן ולהתייצב כחיץ בין מרצחי החמאס לבין הבתים הראשונים בעלומים. בלחימתם מנעו מהמחבלים להגיע לבתי הקיבוץ והצילו את חבריו".
לגבי חבר כיתת הכוננות בישוב חוות יאיר בשומרון, אביחי אליה, צוין כי "עם קבלת הידיעות הראשונות על הפלישה ליישובי העוטף, הוא מיהר יחד עם עוד תשעה מחבריו ליישוב לצאת ולהצטרף ללחימה ולהגנה על ישובי הנגב המערבי - כשהם חמושים באקדחיהם בלבד. אביחי נלחם בצומת מעון וברעים, נפצע פצעים קשים וניצל בנס. בימים אלה הוא עובר עדיין ניתוחים ושיקום".
על חבר כיתת הכוננות של מטולה, טל לויט, נכתב: "חקלאי, דור שישי במושבה. ביתו נפגע מפגיעה ישירה של טיל לבנוני. יחד עם חבריו מכיתת הכוננות של המושבה, לויט ממשיך להילחם על הגנת המושבה. הוא עושה זאת מתוך חמ"ל תת-קרקעי שממנו הוא וחבריו מנהלים את הקו הראשון של הלחימה על הבית. אחרי הטבח בנגב המערבי, פרשו חברי כיתת הכוננות של מטולה רשת מצלמות ברחבי העיר. הם מבצעים גם תצפיות אל מעבר לגבול ואל מקורות הירי של האויב, ומסייעים לצה"ל לאתר יעדים לתקיפה. לויט חי בחמ"ל כבר יותר מחצי שנה, והוא מתכוון להמשיך ולהגן על המושבה ככל שיידרש ממנו".