יום הזיכרון התשפ"ד לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה
למעלה מ-1500 חללים ונרצחים נוספו למעגל הנופלים בשנה האחרונה, מעגל המונה למעלה מ-25,000 קורבנות בְּמַעֲלות קְדושִׁים, טְהורִים וְגִבּורִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אשר חרפו את נפשם על תקומת ישראל- זה כואב! ממש כואב!
איך בכלל נגשים ליום כזה? איך מישירים מבט למשפחות השכול?
איך מפיצים אור ותקווה במקום שבו החושך את משכנו קבע?
בבתי הקברות הדהד קולו המרטיט של הרב הצבאי בתפילת "אל מלא רחמים" ובקריאה לעם ישראל: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו הנאמנים והאמצים".
"יזכור" - צווי אחד שחוזר על עצמו שנה אחר שנה, והשנה יותר מתמיד מהווה קריאת השכמה לקיום שלנו! חובת הזכרון של הסיפור המשותף שלנו בארץ הזאת.
נזכור שהבחירה לבנות או להרוס הייתה הווה ותהייה תמיד אך ורק בידים שלנו, נזכור ולא נשכח!
נזכור שעוצמתנו וקיומנו כעם וכמדינה תלויים באופן מלא באחדותנו, נזכור ולא נשכח!
נזכור שחובתנו להיות ראויים לכל אותם קדושים וקדושות שמסרו את נפשם עבורנו, נזכור ולא נשכח!
נזכור שאין לנו ארץ אחרת גם אם אדמתנו בוערת, נזכור ולא נשכח!
נזכור שבמותם ציוו לנו את החיים, נזכור ולא נשכח!
נשפיל מבט, ונשלח חיבוק עוטף למשפחות השכול ונישא תפילה ש"בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,
וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם" ונשבע להיות ראויים, ראויים באמת למחיר ששלמו.
יום הזיכרון התשפ"ד, ערב יום העצמאות התשפ"ד זה כואב! ממש כואב!…
"יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר"
יהי זכרם ברוך!