שיחת טלפון עם מירי חברתי השאירה אותי מהורהרת. מירי סובלת ממשקל עודף, ואין הכוונה לכך שהיא שמנה מאוד, אלא שסף הרגישות שלה בתחום גבוה ביותר והיא לוקחת קשה כל הערה בנושא. אולי בגלל שכל חייה התרגלה להיות רזה, השינוי בשנים האחרונות מעיק עליה.
"את מבינה, אביגיל? זה לא שאני כל כך שמנה. אני לא רזה, זה ברור, אבל האנשים מסביבי כנראה בטוחים שכל המראות בבית שלי נשברו. אין לך מושג כמה פעמים אני נתקלת באותן תגובות בדיוק. 'איך השמנת?', 'גדלת!', 'תשמעי, לא הייתי מכירה אותך ברחוב', 'את חייבת להתחיל דיאטה, זה לא בריא ככה', ועוד אמירות מהסוג הזה. לפעמים מספיק רק מבט שסוקר אותי מלמעלה עד למטה, בתוספת איזה "פססס" בשביל להרוס לי את כל היום.
"בכל פעם כזאת אני נותרת המומה ופעורת פה. חשבתי שטקט והתחשבות הם חושים שכל האנשים אמורים להפעיל, אבל רק בשנים האחרונות גיליתי עד כמה מעט הם פעילים... הם לא חושבים שאני נפגעת? שאני מספיק מודעת למצבי? אולי נדמה להם שבדרך זו אתחיל סוף סוף דיאטה?"
ניסיון העושר וניסיון העוני
"יום אחד ישבתי בחתונה ליד אישה רזה. כל החיים היא הייתה רזה וכנראה שזה כבר לא ישתנה. היית צריכה לראות את הצלחת שלה – מה היא לא העמיסה עליה, ועוד לקחה תוספת! ואני, מנקרת קלושות במנה הזעומה שלי, ולמרות זאת – היא נראית כל כך 'כמו שצריך', ואני מעדיפה שלא להיתקל בשום מראה באולם עם החליפה האחת שאני מרגישה איתה פחות או יותר סביר. באיזשהו שלב כנראה בלטתי לה יותר מדי בעיניים, והיא התחילה לספר לי על דיאטה שחברה שלה עשתה ומאוד הצליחה לה והמליצה גם לי לנסות. 'לא הגעתי לכאן בשביל לקבל ייעוץ תזונתי', אמרתי לה, אולי בחריפות מה, והיא הסמיקה והתנצלה.
"רק אחר כך, בבית, ניסיתי להבין מדוע כעסתי. היא הרי לא התכוונה לפגוע בי. ואז הבנתי שבעצם ניסיון העושר גדול מניסיון העוני, ואין השבע מבין את הרעב. כל דבר שאנחנו מוצלחים בו נראה לנו מובן מאליו, וקשה לנו מאוד להבין את מי שאין לו את אותו דבר. אנחנו אפילו לא שמים לב עד כמה אנחנו מתגאים במה שיש לנו. והכי עצוב שלא עשינו כלום בשביל זה, זו בסך הכול מתנת שמיים. כך קורה שהעשיר לא מבין מה זה להיות עני, ונדמה לו שכנראה העני עושה איזו טעות חמורה שגורמת לו להיות נטול מזומנים. החכם לא מבין את קשה ההבנה ובטוח שהוא פשוט לא מתאמץ מספיק, וכך גם אותה חברה רזה, שלא עשתה מאומה בשביל להיות רזה, בטוחה שאני טועה במשהו ולא מהססת להתכבד בקלוני, על אף העובדה שאכלתי רבע ממנה.
"ואת יודעת משהו? גם לי זה קרה. הקב"ה שלח לי מיד שיעור חזק כדי ללמד אותי שלא להתכבד בקלון אחרים ולא להתגאות במתנת שמיים שקיבלתי בחינם ממנו. יש לי חברה שיש לה אף גדול מאוד, ולמרבה הצער היא נאלצה להתעכב הרבה בשידוכים. לא פעם ולא פעמיים שוחחתי איתה על כך ואף אמרתי לה, לדאבוני, שהיא חייבת לעשות ניתוח אף וכך תזכה להשתדך בזריזות.
"אותי חנן ה' באף מאוד יפה ועדין ותמיד קיבלתי עליו מחמאות, ולא שמתי לב שבכל פעם שאני אומרת לה את זה היא נשברת. למחרת השיחה האחרונה שלנו קיבלתי זיהום באזור האף. האף שלי התנפח בצורה נוראית, גדל, התעוות ונראיתי ממש מבהיל. הייתי צריכה לקבל אנטיביוטיקה חריפה ורק כעבור שבוע חזר האף לצורתו המקורית. כששוחחתי על כך עם בעלי, הבנתי פתאום שמשמיים מאותתים לי שבעצם אף יפה, רזון, כסף או כל דבר אחר – מתנת שמיים הם, ואסור לצער אף אדם בעולם בגלל הדברים הקשים, הכואבים, הריקים".
סלט כרוב סגול ברוטב שום, טחינה ושומשום שחור
בשבילי סלט זה כמעט הדבר החשוב ביותר בארוחה, וכמה שיותר צבעוני ומגוון – יותר טוב. הסלט הזה גונב את ההצגה עם הטעמים הנפלאים שלו והמראה הכובש, והרוטב הטעים על בסיס טחינה פשוט מושלם.
דרגת קושי:
קלה
כ־6 מנות
חצי כרוב סגול
גזר אחד קלוף
5-4 צנוניות
חצי כוס נבטי חמנייה
מעט שומשום שחור להגשה
לרוטב:
כף טחינה גולמית
מיץ מחצי לימון
חצי כפית תרכיז תפוחים טבעי או דבש
שן שום כתושה
2 כפות שמן זית
מלח ופלפל
חותכים את הכרוב לשני רבעים ומוציאים את הליבה. פורסים את הכרוב לרצועות דקות ומעבירים לקערה. פורסים את הגזר לרצועות דקות ומוסיפים לקערה. חוצים את הצנוניות, פורסים לפרוסות דקות ומוסיפים לקערה. מערבבים בקערית את כל חומרי הרוטב, מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך. מערבבים את הירקות עם הרוטב.
להגשה: מסדרים את הסלט על צלחת הגשה נאה, מפזרים מעליו את הנבטים והשומשום ומגישים מיד.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***