
העימות בין ישראל לארצות הברית הולך ומחריף בימים האחרונים, אך עדיין ממשיך להיות רחוק מרחק בטוח וזהיר מנקודת רתיחה שעלולה להוביל לפיצוץ. רפיח היא מוקד העימות הנוכחי. האמריקנים פשוט לא מעוניינים שישראל תיכנס לפעולה צבאית שם. לשם כך הוחלט לעכב, באופן תקדימי, משלוח נשק שכלל בין היתר 1,000 פצצות של 900 קילוגרם ו־1,700 פצצות של 225 קילוגרם לצד אלפי ערכות לדיוק פצצות. המהלך הזה עורר זעם רב בישראל, שאף הבהירה לאמריקנים שהם בעצם מחטיאים את המטרה שהציבו, משום שללא ערכות הדיוק - הפצצות שתטיל ישראל תהיינה ממוקדות פחות.
נשיא ארצות הברית ביידן לא הסתפק בעצירת המשלוח הזה, ואיים שיעצור לחלוטין משלוחי נשק לישראל אם תיכנס לעומק רפיח לפעולה צבאית. בהמשך ניסה הנשיא האמריקני לעדן את דבריו בברכתו למדינת ישראל לרגל יום העצמאות. "לאחר מתקפת חמאס - לאורך כל חיי תמכתי והייתי לנשיא היחיד שביקר בישראל בזמן מלחמה - המחויבות של ארצות הברית לביטחונה של ישראל היא איתנה. זה קריטי שהמדינות שלנו יעבדו יחד כדי להגביר את הביטחון והשלום בעבור ישראל והאזור כולו. אני מצפה שהמדינות שלנו ימשיכו לעבוד יחד, כדי ליצור עתיד מזהיר יותר בעבור כולנו", הצהיר ביידן.
בינתיים הוא וממשלו ממשיכים להפעיל לחצים שונים באפיקים רבים על ישראל, כדי שלא תעמיק את הפעילות הצבאית ברפיח. היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, אמר השבוע כי "ארצות הברית רוצה לראות את חמאס מובס, אך פעולה צבאית גדולה של ישראל ברפיח תהיה טעות". באופן מעניין הזכיר סגן מזכיר המדינה האמריקני קורט קמפבל את הבדלי הגישות המהותיים בעניין המלחמה בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני. "לא סביר שישראל תשיג 'ניצחון מוחלט' בהבסת חמאס בעזה", טען קמפבל, ובכך הצטרף לדברי היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. עוד הוא הוסיף: "אנחנו שומעים מנהיגים ישראלים מדברים על ניצחון בשדה הקרב, על 'ניצחון מוחלט', ויש לנו חילוקי דעות בנוגע להגדרה של מהו ניצחון. אנו לא בטוחים שסוג הניצחון הכולל שישראל אומרת שהיא נלחמת עליו נגד חמאס הוא סביר או אפשרי".
שגריר ארצות הברית בישראל, ג'ק לו, ניסה מעט לעדן את הדברים השבוע כשאמר כי "באופן יסודי, דבר לא השתנה במערכת היחסים הבסיסית, בין ישראל לארצות הברית. מה שהנשיא אמר זה שהוא לא חושב שזה רעיון טוב לפתוח בפלישה קרקעית מסיבית באזור מאוכלס ביותר, אבל הוא אמר ספציפית שפצצות של טון לא צריכות להיות בשימוש בסביבה הזאת". הוא הדגיש גם כי "רק כדי שיהיה ברור, אנחנו מספקים כמות עצומה של סיוע. עשינו זאת עוד לפני 7 באוקטובר, זה התגבר לאחר 7 באוקטובר, ואפילו השבוע, כאשר כולם מתמקדים בהחלטה לעכב, להקפיא, משלוח אחד של חימושים – כל השאר ממשיך לזרום".
הביקורת על האיום האמריקני הייתה חוצת מפלגות ומגזרים. עיתון ניו יורקי, שבדרך כלל אינו מאמץ את העמדה הישראלית בלשון המעטה, הגדיר את איומו של ביידן כ'בגידה' בכותרתו.
המיליארדר הישראלי־אמריקני חיים סבן, תומך ותיק של המפלגה הדמוקרטית בכלל ושל ביידן בפרט, שיגר מכתב לנשיא, ליועץ לביטחון לאומי ג׳ייק סאליבן ולמזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, ותקף את ההחלטה לעצור את משלוח החימושים לישראל בעקבות פעולה ברפיח. "ביידן, החלטת לעצור שליחת חימושים לישראל כדי להשיג את המטרה הזאת. גם בלי קשר לישראל, זה שולח מסר נוראי לבנות בריתנו באזור ומעבר, שאנחנו יכולים להתהפך מלעשות את הדבר הנכון עקב לחץ פוליטי. בוא לא נשכח שיש יותר בוחרים יהודים שדואגים לישראל מאשר בוחרים מוסלמים שדואגים לחמאס. זו החלטה רעה".
מובן שגם הנשיא לשעבר טראמפ, שמתמודד מול ביידן בבחירות לנשיאות, ניצל את המעמד ואמר כי מעשיו של ביידן כלפי ישראל הם בושה. הוא אף תקף את מצביעיו היהודים של הנשיא המכהן ותהה כיצד אחרי כל האיומים הם עדיין ממשיכים לתמוך בו.
לא באמת מבינים את המצב בשטח
רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר למדע המדינה, יחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי לדעתה העימות שנוצר נובע מחוסר הבנה עמוק של ממשל ביידן באשר למצב האמיתי בישראל.
"אני חושבת שממשל ביידן טועה בקריאת הסנטימנט הציבורי, גם של יהודי ארצות הברית, גם של ישראלים וגם של המדינות התומכות בישראל ובעצם של כל מי שרוצה לראות את המלחמה מסתיימת בניצחונה המובהק".
איך את מסבירה את ההתנהלות האמריקנית כלפי ישראל? עצירת משלוחי נשק היא רמז עבה מאוד.
"בעיניי, הם כל פעם בוחנים את הגבולות ובהתאם מגיבים אחר כך במדיניות החוץ שלהם. ראינו לדוגמה, לאחר האיום של הנשיא ביידן, איך קולות משמעותיים מאוד ביהדות ארצות הברית כמו חיים סבן יוצאים נגד ביידן ודורשים ממנו לחזור בו מהאמירות הללו, אם הוא לא רוצה לאבד את הקול היהודי בבחירות לנשיא. זו הצהרה משמעותית מאוד, כי סבן ידוע כתומך נלהב של המפלגה הדמוקרטית לאורך השנים, ודבריו מבטאים מגמה. מול הטענות שביידן צריך לאמץ את דעת המוסלמים ואת דעתם של הפרוגרסיביים במפלגה שלו, אומרים אחרים שהנשיא לא יכול להתעלם מהקול היהודי - שהוא אפילו יותר משמעותי ולא ייתן לביידן לממש את איומו בנוגע לנשק", היא אומרת.
"לדעתי, בדיוק בגלל הסיבות הללו, ביידן שוקל את צעדיו מחדש ולא יממש את האיום שלו. מה כן יכול לקרות? הם יכולים לדרוש להגביל שימוש בנשק מסוים, לקבל הבהרות לגבי אופן השימוש בו ואולי אף לקבל התרעה מוקדמת כשמשתמשים בו. עם זאת, להערכתי לא יהיה שום אמברגו נשק התקפי - אלא דרישה לקבל הבהרות והתרעות. צריך לציין שהרבה מאוד חברי קונגרס אמריקנים יצאו נגד האיום של ביידן בתקיפות ואמרו - לא רק לישראל אלא גם לבנות בריתה באזור - להיזהר מממשל ביידן ולא לחתום על שום הסכמים עם הממשל הנוכחי, כולל הסכם הגנה, משום שהממשל לא אמין ולא עומד בהתחייבויות".
מחלקת המדינה, שמתווה את המדיניות, לא מצליחה להבין - למרות ההסברים הישראליים - את המציאות לאשורה?
"אני לא חושבת שהאמריקנים מבינים באמת את המצב. לדעתי, יש היום בממשל ביידן קבוצה של אנשים שרואים את המציאות בצורה אחרת מאיך שאנחנו. מבחינתם הם היו רוצים לסיים את המלחמה בעזה גם אם חמאס לא הובס לחלוטין, כדי להביא למהלך אזורי רחב יותר שיש הזדמנות להביא אותו, ולכן צריכים לקדם אותו. גם לגבי הסכם הגרעין עם איראן שאלנו אם הם לא מבינים שזה רע לישראל, והתשובה אז הייתה לא. הם פשוט לא הבינו, וחשבו שההסכם רע לישראל", היא מציינת.
"לדעתם לא נחוץ למוטט את שלטון חמאס לגמרי, כי זה לא אפשרי. זה מאוד דומה לחלק מהקולות שאנחנו שומעים מבית, שתמיד יהיה אפשר לעשות עוד סבב, ושקודם צריך להוציא חטופים וכו'. המדיניות האמריקנית היא כזו שנועדה לא לאפשר לנו בצורה כוחנית למוטט את חמאס, אלא לנסות לחתור להסכמים עם מי שניתן בזמן הזה, להתפנות לסיפור של סעודיה וישראל, לקדם מדינה פלשתינית ואז בהמשך להתמודד מול חמאס".
כיצד לדעתך על ישראל לפעול כרגע מול ממשל ביידן? נכון להוריד פרופיל, או עדיף ללכת 'ראש בראש'?
"אנחנו לא צריכים להוריד פרופיל. המסר שאנחנו צריכים להעביר לארצות הברית הוא שכדי לנצח במלחמה חייבים להיכנס לרפיח. בימים האחרונים אנחנו רואים בתוך עזה את ההתעוררות של חמאס והרמת הראש שלו בחלקים מהרצועה. הדבר הזה מחזק את העמדה הישראלית, וזה המסר שצריך לעבור לאמריקנים. יש כאן משחק כוחות של מעצמת־על מול מעצמה אזורית. לארצות הברית יש כנראה אינטרס, כפי שהיה לה במלחמת יום הכיפורים, לשלוט במצב העניינים ובהתפתחויות המדיניות, ולכן לדעתם עלינו לפעול בהתאם לראייה האזורית שלהם", היא מסבירה.
"מבחינתם, הם היו מעוניינים בהפסקת המלחמה ובשקט מול חמאס, כדי להתפנות לעניינים אחרים ולהראות לציבור שלהם שהצליחו להביא להישג כלשהו בנושא הזה. מטרת העל של ארצות הברית היא לסיים את המלחמה בעזה במקביל לחתימת הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה וחתימת ברית הגנה בין ארצות הברית לסעודיה. כרגע ישראל 'מפריעה' לתוכנית הזאת עם המלחמה בעזה. האמריקנים לא מבינים שבתנאים הנוכחיים, כל הסכם עם סעודיה יציב את ישראל בעמדה נחותה. הסכמים לא עושים מעמדת חולשה אלא מתוך חוזק, ורק אחרי שננצח במלחמה נוכל לקדם נורמליזציה".
ישראל במעמד שבו היא יכולה להשיב לאמריקנים 'אם תמשיכו לנסות ולהכתיב את מהלכי המלחמה - נסתדר בלי הנשק שלכם'?
"חייבים להבהיר לאמריקנים שאנחנו נסתדר גם בלי אותו נשק, ואז הם יורים לעצמם ברגל, כי הנשק שלהם הוא מדויק יותר, ויצמצם את הפגיעה בחפים מפשע. זה השלב שבו עברנו את ההכלה. על ישראל להיות נחושה בעמדתה באשר למהלכי המלחמה ואופן ביצועם, ולא למצוא את עצמה נגררת ומוותרת במקומות שבהם אסור לוותר. צריכים להיות לנו קווים אדומים ברורים, ואנחנו חייבים להיות נאמנים למטרות שלנו ולא להיכנע לתכתיבים - ודאי באזור רפיח. אם נעצור עכשיו, לא נשיג את מטרות המלחמה".
ארצות הברית גם דאגה לפרסם דו"ח שבו נכתב שהיא חוששת שבמהלך המלחמה בוצעו מהלכים בעייתיים. היא גם לא השקיעה את כל כוחה במניעת שדרוג מעמד הפלשתינים באו"ם. זה לא פוגע בנו?
"אני חושבת שזה עוד מנוף לחץ עלינו, אבל צריך לציין את ההתנגדות האמריקנית למהלך של שדרוג מעמד הפלשתינים באו"ם. היה יכול להיות יותר גרוע", היא מבהירה. "יש למהלך הנוכחי משמעות יותר הצהרתית ממעשית. החשש הוא מהשלב הבא, שמדינות אירופיות יכירו במדינה פלשתינית, ואז ממשל ביידן יעשה צעד נוסף וקיצוני ויכיר במדינה פלשתינית".
מודאגים מפגיעה בבלתי מעורבים
תת־אלוף (מיל') יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, חושב שהאמריקנים - מתוך חוסר הבנת המצב - מציבים את המטרה ההומניטרית גבוה יותר בסדר העדיפויות מאשר את ביטחונה של ישראל.
"מראשית המלחמה ארצות הברית מאוד מודאגת מפגיעה באזרחים פלשתינים, שבראייתה הם אינם מעורבים. מהיום הראשון בלינקן וביידן הצהירו שהם מבקשים מישראל להיות מאוד זהירה בכל הקשור לפגיעה באוכלוסייה הפלשתינית. בממשל האמריקני ובמערכת הבין־לאומית נוצר הרושם שישראל אינה עושה מספיק למנוע פגיעה באזרחים, וזה הגביר את הביקורת בממשל האמריקני והביא אותנו לנקודה שבה אנחנו נמצאים. זאת אף שישראל מפעילה מאמצים גדולים הרבה יותר ממה שארצות הברית מפעילה במצבים כאלה למניעת פגיעה באוכלוסייה אזרחית", מדגיש קופרווסר.
עוד הוא מוסיף כי "מבחינת האמריקנים, הימנעות מפגיעה באוכלוסייה האזרחית הפלשתינית היא ערך כמעט עליון במערכה שעומד מעל כל דבר אחר. באופן עקרוני הם לא אוהבים פעילות התקפית ישראלית, גם אם היא באה במסגרת מאמץ הגנתי. הם לא התלהבו מהפעולה הקרקעית בעזה כולה מלכתחילה - לא רק ברפיח. הם גם לא אהבו את הרעיון שנגיב לתקיפה האיראנית על ישראל, ואף הודיעו מראש שלא יתמכו בכך ולא יהיו שותפים. יש להם מחויבות ל'הגנה הגנתית' על מדינת ישראל, אבל הם הרבה פחות מרגישים מחויבים ל'הגנה התקפית'".
הממשל האמריקני חושב שאנחנו מגזימים? שאין עלינו איום קיומי מעזה?
"האמריקנים לחלוטין לא מבינים מה קורה כאן. כשאתה גר בוושינגטון או בסן פרנסיסקו, קשה מאוד להבין את סוג העימות הקיומי שקיים אצלנו במזרח התיכון. בארצות הברית אין איום כזה, ואילו אנחנו מוקפים באויבים שמחפשים להשמיד אותנו. גם המרחקים שונים לגמרי - המרחק בין רפיח לכרם שלום או בין שג'עיה לכרם שלום קטן מאוד. גם לתל אביב אין מרחק גדול. הם גם לא מצליחים להבין מה באמת רוצים הפלשתינים", הוא מציין. "הם חשבו שחמאס לא מייצג את הפלשתינים, וזה משפט מנותק מהמציאות. הם חושבים שהרשות הפלשתינית יכולה להביא פתרון - וגם זו אמירה מנותקת מהמציאות, כי הרשות תומכת ומעודדת טרור, משלמת משכורות למחבלים שמבצעים פיגועים ומחויבת לאותו נרטיב כמו חמאס - העלמת ישראל מהמפה. אלה לא סתם אמירות, משום שזה מה שהם מלמדים את ילדיהם בבתי הספר שלהם. חמאס והרשות שותפים רעיונית למלחמה בציונות במטרה להעלים אותה, והאמריקנים לא מצליחים להבין את זה, למרות שזה מאוד ברור. גם אם תוכיח בכל דרך ותסביר לאמריקנים מה המצב - הם לא מבינים אותו".
יכול להיות שזה מידע שמבוסס לא מעט על מקורות ישראליים שנוח להם לספק אותו באופן הזה?
"הדמוקרטים בעיקר מדברים עם אנשים מסוימים בישראל, והם שומעים מהם שאבו מאזן מגיב לטרור ושאפשר לסמוך אליו, ואז כשישנו הדיון על 'היום שאחרי', הם נמצאים במקום אחר לגמרי מאיתנו. אנחנו מוכרחים להסביר לאמריקנים כמה הם טועים וכמה התובנות שלהם רחוקות מהמציאות והם חייבים לשנות אותן. הצדק איתנו בעניין הזה, אנחנו מבינים טוב יותר מכולם את מהות הסכסוך, ואנחנו צריכים להסביר להם את הכול באופן הכי מפורט, כדי שיבינו עם מי יש להם עסק. לא מדובר רק בחמאס. שיראו שוב איך עבודת ההסתה הפלשתינית, איך נראים תכני הלימוד במערכת החינוך, כדי שיבינו שהשנאה הרבה יותר עמוקה. זה תהליך שחייבים לעשות עם האמריקנים לשינוי עמוק מאוד בצד הפלשתיני. חוסר ההבנה שלהם הוא סכנה גדולה לישראל - גם בגלל העימות והמתח בינינו, וגם משום שזה נותן עוד כוח בידי אויבינו".
מה היית ממליץ לראש הממשלה נתניהו לעשות כעת?
"ראשית, להשלים את תהליך הגברת הלחץ על חמאס ומיטוטו ככלי מרכזי לשחרור החטופים. שנית, להיכנס לשיח עמוק מאוד עם האמריקנים לגבי מי הם הפלשתינים ומה הם רוצים וכיצד צריך לטפל בהם. כשאנחנו רואים את הסיסמאות בסגנון 'מהים ועד הנהר', שהאמריקנים עצמם חווים עכשיו כמעט בכל מקום בארצות הברית, אולי יותר קל להם להבין מה באמת קורה פה. הרי המסר הפרו־פלשתיני אינו קשור לעשיית שלום עם ישראל אלא להעלמתה מהמפה", הוא מדגיש.
"במקביל יש לנו כאן הזדמנות אדירה, על רקע מה שקורה בארצות הברית, להסביר לאמריקנים במה מדובר כאן - שכל הכוונה כאן היא להעלים ולהכחיד את מדינת ישראל, ושעל זה בדיוק המלחמה. זה יהיה קשה מאוד, אבל ההזדמנות כאן עדיין קיימת. מדי פעם צריך לרענן את זיכרונם של האמריקנים בעניין פתרון המדינה הפלשתינית במסגרת רעיון 'שתי המדינות', שהרי בתוך דקות מהקמתה היא תיפול בידי חמאס. אמר מזכיר המדינה בלינקן 'אני מאמין שיש דרך שמדינה פלשתינית לא תיפול לאחר הקמתה בידי חמאס'. אשמח לשמוע ממנו מה היא אותה הדרך", אומר קופרווסר בסרקזם. "הרי כשעזבנו את עזה, היא נפלה במהירות לידי חמאס. אולי יש לו הסבר מניח את הדעת באיזו דרך ימנע את השתלטות חמאס. הרי האמריקנים הם אלו שדחפו את חמאס להשתתף בבחירות ברשות הפלשתינית. איך הוא ימנע מחמאס להשתלט על המדינה הפלשתינית העתידית?".
ביידן ומחלקת המדינה מבינים שכרגע אין להם היכולת לעצור את המלחמה, אף שהם לוחצים מאוד לכיוון הזה?
"אני חושב שביידן לא מבין כלל את הציבור הישראלי, וחושב שהוא ביקורתי מאוד כלפי המלחמה. אז נכון, יש ביקורת בישראל על ניהול המלחמה, אבל הציבור כאן מבין, ברובו הגדול, שכדי לחיות כאן בצורה סבירה עלינו למוטט את חמאס ולשחרר את החטופים".
משהו היה יכול להיות שונה לו דונלד טראמפ היה יושב מולנו בבית הלבן?
"בתקופת טראמפ הבינו שכדי להביא לפתרון של שתי מדינות, הפלשתינים חייבים לקבל את עצם קיומה של מדינה יהודית, להפסיק את ההסתה, להילחם בטרור, להפסיק לשלם משכורות למחבלים ולרדת מרעיון שיבת הפליטים. הממשל הדמוקרטי לא מבין את הצרכים האלו. הם רואים שזה לא עובד כרגע, אבל הם מעריכים שבעתיד זה יתאפשר. אני לא רואה את הפלשתינים מוותרים על כל הדברים שציינתי כאן - גם בעתיד".
סמוך לסגירת הגיליון פורסם דיווח של ה'וול סטריט ג'ורנל' לפיו ממשל ביידן הודיע לקונגרס כי יעביר לישראל משלוח של נשק בעלות של יותר ממיליארד דולרים. על פי הדיווח, המשלוח יכלול תחמושת לטנקים בעלות של 700 מיליון דולרים, כלי רכב טקטיים בסך של 500 מיליון דולרים, וטילי מרגמה בעלות של 60 מיליון דולרים. לא ברור עדיין אם האמריקנים יחדשו את המשלוח שעוכב או יבטלו אותו כליל. בתוך כך הלחץ על ישראל נמשך. היועץ לביטחון לאומי סאליבן טען כי ישראל חייבת לחתור לשיח של 'היום שאחרי'.
בינתיים הלחץ גם נותן את אותותיו. ארצות הברית וישראל סיכמו כי המבצע ברפיח לא יורחב מאוד לפני שייערכו בימים הקרובים שיחות עומק בין נציגי המדינות על הסוגיה. אחד המבחנים שיעמוד בפני האמריקנים הוא בשאלה אם הנושא ההומניטרי שעומד במרכז טענותיהם הוא אכן המכשול לפעולה בעזה. השבוע הוגברו המאמצים לפנות עוד תושבים מרפיח. במערכת הביטחון מעריכים כי מאות אלפים כבר עזבו את בתיהם, אבל האמריקנים מצפים ליותר, וישראל מוכנה לעשות זאת. הדאגה הגדולה כעת במערכת המדינית היא בשאלה אם אחרי פינוי מסיבי של אזרחים מעזה ימצאו האמריקנים תירוץ אחר לעכב את המבצע הצבאי, וזה כאמור גם יהיה מבחנו הגדול של הממשל.
***