צועדים וחוגגים בשדרות
צועדים וחוגגים בשדרותצילום: מאיר אליפור

עשרות אלפים נהרו ביום העצמאות לצעדת עזה בעיר שדרות ובסביבותיה, ויצרו פקקים לא צפויים. אך הדבר הלא הצפוי באמת החל כשהגענו לפתח העיר שדרות: אזעקת צבע אדום פילחה בחדות את האוויר.

בקושי הספקנו להוציא את הילדים ולשכב לא הרחק מהרכב, וכבר נשמעו באוויר קולות היירוטים. שכבנו ארצה לצד משפחות רבות שהגיעו מכל רחבי הארץ, אך לאחר דקה של בלבול השגרה חזרה, ועימה גם האנרגיות של רבבות הצועדים.

הצעדה, שארגנה תנועת 'נחלה', החלה במכללת ספיר, בהשתתפות כ־50 אלף איש, כך להערכת המשטרה. אנשים, נשים וטף צעדו ברוממות רוח, בעוד בצידי הדרכים נראו אזרחים שהתמקמו על מנגלים או סתם עצרו כדי לתצפת לעבר עזה. מרבית הצועדים היו בני הציבור הדתי־לאומי, אך בין המשתתפים היה ניתן לראות גם מסורתיים וחילונים שהגיעו לחזק את תושבי שדרות והסביבה, כשהם מצטרפים לקריאה לחזור ולהתיישב בחבל עזה.

החלק העיקרי של הצעדה התקיים בתוך העיר שדרות - צעידה ברחובות המרכזיים של העיר והגעה לבסוף לתצפית שדרות. מבתים רבים בדרך בקעה מוזיקה ציונית באווירת יום העצמאות. מחלק מהבתים יצאו תושבי העיר למרפסות עם דגלים והצטרפו לחגיגות, ואף פתחו את דירותיהם בפני הצועדים וציידו אותם בשיפודים. כל הדרך ליוותה את הצעדה נוכחות משטרתית מסיבית, וכבישים נחסמו לתנועה בהתאם לצורך. פרשי המשטרה, שיצרו אווירה הפגנתית מעט, היו אטרקציה בעבור משפחות עם ילדים, שעצרו כדי להביט בהם. לאורך הדרך פוזרו דוכנים, החל מדוכן של תנועת נחלה שיזמה את האירוע, המשך בדוכן של פעיל הימין נריה אופן שמכר דגלי בית המקדש בצידי הדרך, וכלה בדוכנים של בנצי גופשטיין מארגון להב"ה.

להילחם גם ברגליים

בין הצועדים אנו רואים לא מעט נציגי משפחות שכולות, בהם מרינה ויהושע סוקול, הוריו של רב סמל ישראל סוקול הי"ד, והרב יורם והרבנית זיוה אליהו, הוריו של רב סמל ידידיה אליהו הי"ד. "אנחנו נמצאים כאן ביום העצמאות בצעדה שקוראת למדינת ישראל ליישב בחזרה את חבל עזה", אומר הרב יורם אליהו, ר"מ במכון מאיר ובתלמוד תורה מורשה. "אנו נמצאים כאן בהרגשה מיוחדת, מצד אחד הכאב על בננו ידידיה שנהרג במלחמה, אבל כאן ברגעים האלה יש שמחה על שמסירות הנפש של ידידיה וחבריו מביאה אותנו להיות בשדרות ולשמוח בחג העצמאות - לא דבר מובן מאליו. השנה התחדד לי החיבור בין יום הזיכרון ליום העצמאות, כי במותם ציוו לנו את החיים, ולכן הגענו לפה. אנו רוצים שעם ישראל יחזור לאיתנו ולמקומו. ככל שניישב את חבל עזה, שדרות וכל ערי ישראל ישבו לבטח ונסיר את האיום. תוך כדי הצעדה הייתה אזעקת צבע אדום, ופתאום קלטתי מה תושבי שדרות עוברים, ואי אפשר שמציאות זו תימשך. כחבר ב'פורום הגבורה', אני שב ומדגיש: ניצחון עד הסוף. חברי ובני משפחות הלוחמים שנהרגו קוראים למדינת ישראל להמשיך את הלחימה עד הסוף ולהביא ביטחון".

בתום דבריו של הרב יורם אליהו, עובר במקום ראש ישיבת שדרות הרב דוד פנדל, ומבקש לחזק את הרב אליהו. "הצעדה הזאת זה דבר ריאלי, חזקו ואמצו. מי שלא יכול לראות יהודי בגוש קטיף, לא יכול לראות יהודי בשדרות. אנחנו יודעים שזה מה שנכון וצודק, יודעים שזו המצווה שלנו, הראו לנו מהשמיים שאי אפשר להמשיך ולהפטיר כדאשתקד. אנו צריכים לחזור לארצנו - זה הפתרון הפשוט. לראות את הציבור הענק - זה תמצית של מה שצריך לעשות. אי אפשר לעשות חצי דרך", אומר לנו הרב פנדל.

בצעדה ראינו רבנים רבים, בהם הרב ברוך וידר - ראש ישיבת הכותל, הרב אבינועם הורוביץ - ראש ישיבת יתק"א, הרב אלישמע כהן - ראש ישיבת חומש, הרב עזריה אריאל ממכון המקדש, הרב חיים זק"ש מישיבה קטנה מורשה ועוד. גם לא מעט לוחמים שיצאו מעזה היו בין המשתתפים. "אם נלחמנו בידיים, לא נילחם ברגליים?!", אומר לי נועם תנעמי אשר לחם בעזה.

בלטו בנוכחותם בצעדה חברי מפלגת עוצמה יהודית - השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חברת הכנסת סון-הר־מלך, מנכ"ל המפלגה ועשרות פעילים. "כדי לגמור עם הבעיה כך שלא תחזור, יש שני דברים שחייבים לעשות: האחד - חוזרים לעזה עכשיו, חוזרים הביתה, חוזרים לארצנו הקדושה. והשני - עידוד הגירה, לעודד עזיבה מרצון של תושבי עזה", אומר השר בן גביר. בן גביר התייחס להכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה: "אני מתבייש שאני היחיד בקבינט שהצבעתי נגד העברת המשלוחים לעזה דרך כרם שלום. כן, אני מבין שהעולם לוחץ. כן, אני מבין שהיועצת המשפטית מאיימת. כן, אני מבין שמי שלא מתיישר יורדים עליו בתקשורת. אני גאה שיורדים עליי בתקשורת. אמרתי את זה קודם, ואני אומר את זה גם עכשיו: רוצים הומניטרי? תמורת הומניטרי! רוצים להעביר אוכל לילדים בעזה? שיחזירו לנו את אריאל וכפיר ביבס. רוצים שנשים בעזה יקבלו קורת גג? שיחזירו לנו את שירי ביבס ואת כל יתר החטופות".

לימור סון-הר־מלך
לימור סון-הר־מלך

מחיר ההתנתקות

חברת הכנסת סון-הר־מלך נאמה בעצרת המרכזית בכיכר שדרות אל מול הקהל העצום שהגיע: "המוני ישראל שהגיעו הנה היום באו בדרישה אחת ויחידה - להחזיר את ההתיישבות היהודית לחבל עזה. אני זוכרת איך לפני 19 שנה, באזור הזה ממש, קיימנו אין ספור הפגנות ועצרות. בכולן זעקנו, הזהרנו והתרענו כי אם חלילה פינוי חבל עזה וצפון השומרון מהתיישבות יהודית אכן יתבצע, אנחנו עלולים לשלם מחיר דמים נוראי. אני זוכרת את הזלזול. אני זוכרת את ההתנכרות. אני זוכרת איך באותו הזמן כולם התגייסו כדי לספר עד כמה אנחנו הזויים, ולגבות את המהלך הדרקוני מסכן החיים. הוגדרנו כמשיחיים, ועוד כל מיני סופרלטיבים שביקשו להגחיך אותנו כדי לאפשר לממשלה לקיים את הגירוש", היא אמרה. "לצערנו המציאות התנפצה לנו בפנים, וכולנו יודעים איך זה נגמר. בשביל הפיכחון הזה שילמנו במחיר דמים יקר מדי. היום כולם מבינים שבלי התיישבות אין ביטחון. בלי מפעל ההתיישבות לא נוכל להבטיח את הקיום שלנו כאן".

נציג מפלגת הציונות הדתית בצעדה, חבר הכנסת צבי סוכות, הדגיש בנאומו את הצורך בתיקון הגירוש מגוש קטיף. "יש פה אלפי יהודים שהגיעו לצעדת עזה, אלפים שלא נרתעו מצבע אדום באמצע הצעדה ולא נרתעים משום דבר אחר. אנחנו באנו לכאן קודם כול כדי לתקן את הפשע הנורא של גירוש יהודי גוש קטיף. מי שגירש את יהודי גוש קטיף אחראי באופן ישיר במו ידיו לטבח האיום של שמחת תורה. זלזלו בנו אז, חתמו מאות גנרלים ו'מומחי ביטחון' שההתנתקות תביא ביטחון", אומר חבר הכנסת סוכות. הוא תקף את קונספציית תומכי הגירוש. "הם הבטיחו שבפצמ"ר הראשון נכסח את עזה בגיבוי אמריקני, הייתה אפילו חתימה של נשיא ארצות הברית שהוא בכוחות אמריקניים יטפל בארגוני הטרור אם הם ישתלטו על הרצועה. צעקנו בגרון ניחר, אבל זה לא היה אכפת להם. כשגררו אותנו החוצה, היה לכולנו ברור מה תהיה התוצאה. ושם, בין שחורי המדים שגררו את המתיישבים הצדיקים מהבית, נשבענו לחזור. הפעם אנחנו נחושים מתמיד. הפעם לא ניתן לאף אחד להשתיק או לזלזל באמת הפשוטה - בלי התיישבות אין ביטחון, איפה שאין התיישבות אין צבא, ואיפה שאין צבא יש חמאס".

חבר הכנסת סוכות הצביע על הפתרון – לקיחת שטח מהאויב. "בכל מלחמות ישראל לקחנו שטח מאויב שניסה להשמידנו, וכך חייב להיות גם הפעם. זה קרה במלחמת השחרור, במבצע קדש, כמובן בששת הימים ובמבצע שלום הגליל. ההבנה הפשוטה היא שרצועת הביטחון צריכה להיות עמוק בתוך שטח האויב שקם לטבוח בנו. שכל רוצח מחמאס שיישאר חי יראה בטלוויזיה את ילדי וילדות נווה דקלים ונצרים משחקים ומשחקות ברחובותיה. הם יצאו למלחמה על האדמה, והם יבינו שהפסידו שטח משמעותי מאוד. כוחות צה"ל יסתובבו באופן חופשי ברחבי הרצועה - ייקח כמה זמן שייקח לטהר את האזור ממחבלים. לתושבי עזה אנחנו צריכים לומר את האמת הפשוטה: כל עוד גרים בקרבכם רוצחי יהודים שינסו לרצוח אותנו, מדינת ישראל תמשיך את המלחמה בכל הכוח, ייקח כמה זמן שייקח. ובהנחה שהם לא הולכים להיות מחר אוהבי ישראל, אין לאף אדם שפוי מה לחפש בעזה בשנים הקרובות. אנחנו צריכים לעודד הגירה החוצה. לומר למדינות העולם שבמוסר צבוע דואגות לעזתים - שיהיה להם בטוח בהרבה אצלן. אם הן כל כך אוהבות אותם, שדרום אפריקה תיקח את ג'באליה.

"יחד עם חברתי חברת הכנסת לימור סון-הר־מלך הקמנו בכנסת את השדולה למען החזרה ליישובי גוש קטיף, ויחד איתכם נפעל בכל הכוח כדי לעשות את הדבר הצודק כל כך. החטופים והחטופות נמצאים בליבנו תמיד, וכדי להחזיר אותם חמאס חייב להבין שמולו לא עומדת יותר מדינת ישראל הכנועה והרופסת אליה הוא התרגל. מולו עומדת מדינת ישראל בגרסה שסינוואר לא חלם עליה, כזו שתגיד יפה לכל העולם תודה רבה, אבל תעשה מה שנכון לה ותלך מולו עד הסוף. תודה רבה לחברים היקרים של תנועת נחלה שלא מפסיקים לחלום והולכים תמיד בראש החולמים".

השתתפות מעל למצופה

בתום העצרת, שבה נאמו גם אבי פרחן, שגורש מביתו בימית ואחר כך מגוש קטיף, דניאלה וייס, מייסדת תנועת נחלה ועוד, צבאו המונים על שר התקשורת שלמה קרעי כדי להגיד לו כמה מילים חמות או לשוחח איתו על ענייני היום. "זאת הרוח של העם", אומר השר קרעי, "אתערותא דלתתא עושה אתערותא דלעילא. ראינו רבבות שמגיעים, והדבר הזה עושה רושם. זה לא רק צורך לאומי שכל ארץ ישראל לעם ישראל מים סוף ועד ים פלישתים, יש פה גם צורך ביטחוני. מבלי להיות שם, לתקוע יתדות של צבא, כוחות ביטחון והתיישבות, לא יהיה ביטחון לתושבי הדרום", אומר קרעי.

אתה מעלה את הדרישות הללו לראש הממשלה ולחברי הממשלה?

"בהחלט. הם יודעים את דעתי, ואף אחד לא ניסה למנוע ממני להביע אותה, לא בכנס הקודם ולא בכנס הזה. זה דבר שהם מבינים שיהיה עליו דיון משמעותי בהמשך. עכשיו צריך לנצח את חמאס ולהחזיר את החטופים, לעשות מעשה, יהיה זמן ובעזרת ה' זה יקרה".

מי שכאמור מוביל את המאמץ יום יום, לא רק בצעדה, היא תנועת נחלה שפועלת כל העת להקים גרעיני התיישבות בחבל עזה. "המטרה של הצעדה היא התיישבות יהודית רחבה בכל חבל עזה. זו הפעם השנייה שצה"ל כובש את צפון רצועת עזה, ואת זייתון בפעם הרביעית. היום ברור לכולם שרק התיישבות יהודית זו הדרך להביא ביטחון לתושבי הדרום", טוען צבי אלימלך שרבף, יושב ראש תנועת נחלה, בשיחה עם 'בשבע'. הוא מדגיש כי מטרת הצעדה היא גם לחזק את תושבי הדרום בכלל ותושבי שדרות בפרט. "הגיע הזמן שכל הממ"דים בעיר יפורקו. צריך להסיר את האיום, שהעיר הזאת תוכל לחיות ולשגשג בלי האיום של הצבע האדום".

כמארגן האירוע, מדובר בעיניך בהצלחה?

"ברוך השם חווינו הצלחה מעל ומעבר. היה לנו ויכוח אם יגיעו כעשרת אלפים או 20 אלף, וברוך השם לפי המשטרה הגיעו כ־50 אלף. עם ישראל רוצה, יוזם וחולם להקים התיישבות יהודית בחבל עזה. עם ישראל מבין שרק התיישבות יהודית רחבה תוכל לעצור את הטרור. הוא רוצה להתחבר לארץ מולדתו. אנו שואבים הרבה עידוד מהציבור הרחב שנרתם ומגיע לעוד פעולות מעשיות להתיישבות יהודית בחבל עזה".

שרבף מרחיב על הפעילות בשגרה להעלאת הנושא למודעות. "אחרי כל אירוע מתכנסים לדיונים משמעותיים איך מתקדמים. היעד הוא להתקרב אל גרעיני חבל עזה. בראש ובראשונה חשוב שראש הממשלה ייזום את זה. מסדרון נצרים וצפון הרצועה מוכנים להתיישבות. אנחנו מצפים שראש הממשלה ירים טלפון ויאמר: אני רוצה ליישב שלושת אלפים משפחות בצפון עזה. בתוך 12 שעות יש שלושת אלפים משפחות שמגיעות. אנחנו דיברנו איתם ואנחנו מכירים אותם, והם בתוך 12 שעות יבואו להתיישב בתוך חבל עזה. אפילו אם הממשלה לא תעשה - אנחנו נמשיך לעשות פעילויות לזרז את הממשלה בכיוון הזה, לשכנע את הציבור, ובקרוב בעזרת ה' נזכה לחבל עזה יהודי ופורח".

ידידיה סלונים, מרכז הפעילות של תנועת נחלה, מרחיב עוד על שלל הפעילויות למען המטרה לחזור לעזה. "יצאנו לדרך לצעדה במטרה להרים את הדרישה בצורה כמה שיותר גבוהה וחזקה. אנחנו רוצים תהליך שמתקדם. זה תהליך שלא התחיל היום, אלא מיד אחרי שפרצה המלחמה התכנסנו וחשבנו על גרעיני התיישבות, קיימנו כינוס פעילים באשדוד, משט לעזה, וגם ועידה בגבעת וושינגטון ששם ייסדנו שישה גרעיני התיישבות. בחודשים האחרונים הגרעינים המשיכו לעבוד, כולל פגישות בכנסת וערבי גיבוש בשטח של כל גרעין, במטרה להיות מוכנים ככל האפשר. וכמובן בשילוב הכנס הגדול בבנייני האומה, תחת הכותרת 'מתיישבים בחבל עזה ובצפון השומרון'. הצעדה היא במקום מרכזי ביותר, התקרבות לעבר השטח, לא רק הרצאות. הקפדנו להיות קרוב לשטח, ואנחנו ממשיכים כמה שנוכל לחתור אל היעד, ובעזרת ה' הפעילות תלך ותמשיך".

גם סלונים רואה בצעדה התקדמות אל היעד. "הצעדה קידמה וחיברה המון מעגלים שהצטרפו, מעגלים של אנשים שנפתחו ונהיו חלק. את חלקם היה צריך לשכנע, וחלק היו רדומים והיה צריך לעורר אותם. ראינו המון אנשים וכוח שרוצה לעבוד. מבינים שאנחנו כתנועה חזקה ומשמעותית לא נוכל לתת את המענה לבד, צריך את הציבור איתנו. העמידה הציבורית אחרי אירוע שבו השתתפו 50 אלף איש מקבלת עוצמה וגיבוי גדולים יותר. אי אפשר להגיד שזה קוריוז אלא חלק משמעותי מהציבור. קדמה להצלחה הזאת הרבה עבודה משמעותית שנעשתה בקרב תושבי שדרות כדי לחבר אותם אל הדבר הזה, ואכן ראינו נוכחות גדולה שלהם. ישנה הבנה גדולה שלא יהיה ביטחון לדרום בלי התיישבות יהודית בעזה".

***