הזמר חנן בן ארי השתתף בהלוויתו של גילעד אריה בוים ז"ל, תושב קרני שומרון, שנהרג בקרב ברצועת עזה.
בן ארי שר בהלוויה את שירו 'שבורי לב'. מוקדם יותר ספד הזמר לבוים בחשבון האינסטגרם שלו. "גלעד בוים ז"ל, אני זוכר אותו ילד ג'ינג'י בן 4, דור מתחתיי בקרני שומרון, בן זקונים למשפחה מדהימה. הלב נשרף".
רותי בוים, אימו של גילעד, ספדה לו: "גילעד המתוק שלי, הכניס כל כך הרבה אושר ושמחה למשפחתנו, הכול טוב, שמחת חיים, הכל בשקט, בצניעות. קראנו לך גילעד והוספנו לך י' על שם הבן של יעל ומשה זר, גלעד זר הי"ד, משה זר תמיד היה אוהב אותך וטופח לך על הגב".
"גילעד לא פחד מכלום. לכל דבר רצת בפשטות בצניעות ובנשיאת ראש. היית חייב להשיג את המטרה באופן הטוב ביותר. גילעד איננו ואני לא מאמינה, כל הזמן התפללתי לקב"ה, כל הזמן דחיתי מחשבות קשות, והיום המר הגיע. באחת עשרה בלילה אתמול דפקו על הדלת. הדפיקה הנוראית שבישרה שגילעד אריה נפל בקרב. על במותיך חלל - אתה משאיר חלל גדול. גילעד המתוק שלי אתה משוש ליבי, אהוב ליבי", אמרה האם בדמעות.
היא סיפרה עוד: "עשית רשימת חלומות שמצאתי שרשמת בפנקס. 'חרבות ברזל – יחד ננצח' – קודם כל ברגע שאחזור מהמלחמה – אפקוד את החללים שנפלו בקרבות. שנית, ללמוד יותר תורה. הוא רצה להקים בית בישראל ונרשם ללימודי רפואה. היה כל כך מוכשר, גיבור וצנוע".
חן לפיד, אחותו של גילעד, אמרה בהספדה: "כמה אור הכנסת לבית עם התלתלים הג'ינג'ים שלך. כמה אור הכנסת לחיים של כולנו. דוד אהוב ויקר לכל האחיינים, מלא אהבה, הכי משפחתי שיש. כמה התבאסת שהמשפחה הייתה ולא היית שם. חלמת להיות רופא, לתת, לעזור ולהציל חיים. כמה התלבטת האם ללמוד רפואה דרך הצבא אבל רצית להיות לוחם. לא ויתרת - וכשהפכת לחובש הפלוגתי - הגשמת חלום. היית טוב בכל דבר שנגעת, חיית חיים מלאים בנתינה, בתורה, בשמחה ובגבורה".
"אנחנו מבקשים לשלוח מכאן חיבוק לכל חיילי צה"ל וחשוב לנו להגיד גם לחיילים אהובים מהשיריון שביצוע את הירי אתמול, אנו מחבקים אתכם ואין בליבנו כעס עליכם ברור לנו שכל מטרתכם היה למען עם ישראל. תמשיכו במשימתכם החשובה וכשתוכלו תבואו אלינו לביקור", הוסיפה.
אריאל הנדלר, בן דודו של גילעד, ספד לו: "דיברתי איתך בערב יום העצמאות והיית שמח. אמרת לי: 'אנחנו יודעים לאן אנחנו נכנסים'. קשה לי לדבר עליך בלשון עבר. אני לא תופס את זה. היית חרוץ כמו צבי, רצית לתת מאה אחוז מעצמך, תמיד ראיתי את זה. אם זה בישיבה ואם לאחר מכן כשהחלטת שצריך לעבור הלאה - עשית מאה אחוז בצבא - והכל תמיד בשקט, דממה, בלי לקחת קרדיט, בענווה ובפשטות שלך. אולי זאת הסיבה שהלכת".
"אוהבים לומר שהקב"ה לוקח את הטובים. אתה הלכת אליו. צריך לי עליך אחי גילעד, נעמת לי מאוד, היית כמו האח הקטן שלי. תהיה חסר לי, חסר לכולנו. החיוך, הצניעות, לכל מקום היית מכניס שמחה, טוב לב, ישר מגיע ועוזר להורים".
יהונתן קוזניץ, ראש מועצת קרני שומרון, ספד גם הוא בלוויה. "אתמול בלילה, משפחת בוים ואיתה משפחת קרני שומרון, שכלה בן נוסף במערכה על הארץ. מערכה שהחלה עוד לפני קום המדינה, כשסבו של גילעד אריה ז"ל, יהושע ישראלי - כמעט והקריב את חייו במסגרת שירותו בלח"י. יהושע נידון למוות על ידי הבריטים, ובחסדי שמים ניצל והקים משפחה לתפארת.
גילעד הוא בן לאחת ממשפחות הותיקות בקרני שומרון. משפחת בוים. משפחה אמונית, שורשית וציונית, חלק בלתי נפרד מנוף היישוב, שזכינו שתהיה חלק מהקהילה והיישוב שלנו. רק לפני פחות משבוע התייחדנו עם זכר הנופלים, והעלינו אותם על נס.
סבא של גילעד היה מדור המחתרות. ההורים של גילעד, הם דור בוני הארץ. וגילעד שייך לדור הניצחון. דור שלא רוצה לסיים את המערכה בתיקו, אלא להביא להכרעה. מילה שנדמה לפעמים שמפחדים להגיד כאן. אנחנו רוצים ניצחון. אנחנו רוצים הכרעה. גילעד הוא חלק מדור שמוכן למסור את הנפש, באופן הכי מילולי שיש, כדי להשיג את הניצחון הזה. כדי למגר את האויב. כדי לחסל אותו. לתת ביטחון לתושבי הארץ, מצפון ומדרום. בראש מורם. בקומה זקופה. בלי להתנצל".