הרב בראל שבח, ר"מ בישיבת הר ברכה ורבו לשעבר של אילן כהן ז"ל שנהרג באסון ירי הטנק ברצועת עזה, מספר לערוץ 7 על תלמידו שעלה לבדו לארץ ישראל וביקש להתמלא בתורה טרם גיוסו לצה"ל, אותו הוא רואה כהשראה של ממש לתלמידי הישיבה.
"ההשתלבות שלו הייתה מפתיעה. הוא הגיע אלינו כשבקושי ידע עברית בצורה שוטפת וחששתי איך הוא יתחבר למקום כשאין לנו בו מסלול לתלמידים מחוץ לארץ, אבל החיבור היה מייד. הוא בא עם החיוך האופייני לו, התחבר מיד, רכש לו חברים והשתלב היטב בלימודים, מצא לו חברותא ועם הקשיים של העולה חדש לא מצאנו בו בחור מופנם אלא בחור מלא שמחה וחדור מטרה להצליח ולעמוד בכל היעדים, החברתיים והלימודיים".
כאמור, הרב שבח רואה באופן בו השתלב אילן ז"ל בין תלמידי הישיבה כמי שהגיע לבדו לישראל השראה של ממש לתלמידי הישיבה האחרים. כאשר ילידי הארץ זקוקים לדירבון כזה או אחר, בחור שכזה נותן להם דחיפה עצומה ללימוד מתוך הבנה ש"אם הוא בחר לעזוב את המשפחה והחברים, הגע לישראל במגמה לתרום תרומה משמעותית בצבא ועוד קודם להתמלא בתורה על אף קשיי השפה, אז מי אנחנו. זה בהחלט נותן דחיפה לכל הבחורים והשראה מאוד גדולה".
במהלך חודשי המלחמה היה קשה לשמור על קשר עם אילן שהיה בעזה מאז תחילת המלחמה, אם כי כאשר התאפשר התקיימו שיחות בין אם עם הרב שבח עצמו ובין אם עם אחראי החיילים בישיבה. ביקורים של צוות הישיבה את אילן היו בעיקר לפני המלחמה, בטקסי הכומתה וההשבעה וכיוצא באלה. "בלחימה עצמה הוא היה שם ולנו כל שנור הוא להתפלל, והבוקר התבשרנו בצער רב על נפילתו תוך כדי הלחימה".
על האופן בו מתייחסים בישיבה בהיבט העמוק יותר לאירוע טראגי שכזה, אירוע של ירי שוגג של כוחותינו על כוחותינו, אומר הרב שבח כי המבט הרחב יותר כולל את ההבנה שבלחימה מסוג זה מקרים מצערים שכאלה קורים על אף שאיש אינו רוצה בהם, ומדובר בחלק בלתי נפרד מהלחימה, "וגם חלק מהלחימה הרחבה יותר שלנו על ארץ ישראל. אנחנו נדרשים למסירות נפש, ומי כמו אילן יכול ללמד על מסירות נפש כשעזב את הגלות כדי לעלות לארץ ישראל, וחלק ממסירות הנפש הזו באה לידי ביטוי במסירות נפש כפשוטה".
"לתלמידים אנחנו אומרים שהנפילה הזו של הקדושים מזכירה לנו את המשימה שלנו ליישב את ארץ ישראל ולהופיע את התורה בצורה שמתחברת למציאות, רעיון שנמצא כאן בישיבה ואילן מאוד התחבר אליו. התזכורות הללו מאירות לנו את החיים בהמשך. נכון שאיבדנו חבר, אבל העוצמות שהוא והנופלים נתנו לנו הופכות את החיים שלנו, מי שנשארו, לעוצמתיים יותר, ואם הצלחנו להתגבר על המקום הכואב של המקרה המצער לכשלעצמו ומסתכלים במבט רחב יותר, הנפילות הללו לא רק שלא שוברות אותנו אלא מצמיחות אותנו וגורמות לכולנו להיות טובים יותר ולעשות את הדברים בחיבור לחזון ולאידיאל".